לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ראש השנה/פרק שני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שני – אם אינן מכירין[עריכה]

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה א[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף י עמוד ב] מתני’: ב_אאם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו. ב_בבראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל האדם משקילקלו המינים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין. ב_גבראשונה היו משיאין משואות משקילקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין:

גמ’: אמר רבי יונה רבי יונה° הכין צורכה מיתני, בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם. משקילקלו המינים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין. אם אינן מכירין אותו היו משלחין עמו אחר להעידו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אפילו כמתניתין אתיא היא, אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו, ולמה הוצרכו לכך? לפי שבראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם משקילקלו המינים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין. ועד אחד נאמן? משלך נתנו לך. שבדין היה שלא יהו צריכין עדים. והן אמרו שיהו צריכין עדים והן אמרו עד אחד נאמן. עד אחד מהו שיהא נאמן כשנים? היך עבידה, היו שנים באים להעיד על המולד. אחד הכל מכירין אותו, ואחד אין אדם מכירו. וחבירו מכירו. חבירו מהו שיהיה נאמן? נשמעינה מן הדא דתני, היה אחד מכיר כתב ידו וכתב ידו של חבירו, ואחד אין אדם מכירו וחבירו מכירו, חבירו מה הוא שיצטרף עם אחד מן השוק להעיד עליו ? רבי זעירה רבי זעירא° ו רבי חונה רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°

-----------------------------------דף יא[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה יא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יא עמוד א] ב_דאין הוא ואחר מצטרפין על חתימת העד השני. לא צורכה דא שזה פשוט שהרי יוצא ששלושת רבעי השטר יוצא על פי עד אחד והתורה אמרה על פי שנים עדים יקום דבר, אלא בזה יש להסתפק כשהיו שנים. אחד הכל מכירין כתב ידו, ואחד אין אדם מכיר כתב ידו אלא חבירו. חבירו מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו. ולא יעיד על כתב עצמו, האם יכול להעיד על כתב חבירו? אף בזה כן נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד. אמר רבי יודן רבי יודן° ויאות. אילו שנים שיצאו מעיר אחת שרובה עובדי כוכבים ומזלות כגון הדא סוסיתה. אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל, ואחד אין אדם מכירו אלא חבירו. חבירו מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו כדי ששניהם יוכלו להעיד בעדות אחרת? אם אומר את כן לא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד? הכא נמי נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד. תמן תנינן אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע הרואה אומר ברקאי. מהו ברקאי? ברקת ניצוצות אור. תמן אמרי ברק ברקא הנהר מנהרא. ועד אחד נאמן? שנייא היא הכא שאתה יכול לעמוד עליו. וחש לומר אולי עד דהוא עליל ונפק לבדוק הוא מנהרא? חכימא היא מילתה וניתן להכיר אם גם קדם היה אור. אמר עד אחד נולד איש פלוני בשבת, מלין אותו על פיו. אמר עד אחד חשיכה מוצאי שבת מטלטלין על פיו. רבי אמי רבי אמי° מטלטל על פומה דמלייתה נשים שהיו ממלאות מים מיד במוצאי שבת, שהיתה להם מסורת שבמוצאי שבת ישנו רגע שבארה של מרים עולה וממלא את כל מקורות המים, ומי שבאותה שעה ישתה מים יבריא מכל המחלות רבי מתנייה רבי מתניה° מטלטל על פי איכרי דזהרא. רבי אימי רבי אמי° מל על פי נשים דאמרן שמשא הוות על סוסיתה בשעה שנולד, תנן, אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו. ב_המכיריו אם שנים רוצים ללכת להעיד אף שדי באחד מהו לחלל עליהן את השבת? נישמעינה שמותר מן הדא. דאמר °רבי נהוראי רבי נהוראי מעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא ולא היו צריכין לי אלא עילה בקשתי להקביל פני חביריי.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יא עמוד ב] תנן, משקילקלו המינים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין. ומה קלקול הוה תמן? שהיו אומרים עצרת לאחר השבת והיו יוצאין עליו מבערב להעיד שהוא בחזקת שנראה בכדי שיתקדש. מעתה על ניסן לא יקבלינון על שאר ירחיא יקבלינון? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° עיקר קלקלתהון מן אדר הוות. שהיו מעידים על אדר שהוא חסר וכיוון שבית דין לא עושים שלושה חדשים חסרים היו נאלצים לעבר את ניסן. מעתה כד היא דכוותהון היינו שמעודתם יגרם שפסח יצא בשבת לא יקבלינון אין לית הוא דכוותהון יקבלינון? גזרו זו מפני זו. מעשה ששכרו בייתוסין שני עידי שקר להעיד על החדש שנתקדש. ובא אחד והעיד עדותו והלך לו, ובא אחר ואמר. עולה הייתי במעלה אדומים ראיתיו רבוץ בין שני סלעים. ראשו דומה לעגל אזניו דומות לגדי, וראיתיו ונבהלתי ונרתעתי לאחוריי והרי מאתים זוז קשורים באפונדתי. אמרו לו הרי מאתים זוז נתונין לך במתנה ושלחיך יבאו וילקו. אתה למה הכנסתה עצמך למספק להצטרף אליהם לעדות? אמר להן ראיתי אותם מבקשין להטעות את חכמים. אמרתי מוטב שאלך אני ונודיע לחכמים. תנן, בראשונה היו משיאין משואות משקילקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין. ומה קלקול הוה תמן? דהוון אילין מסבין מדליקין משואות יום דין ואילין מסבין למחר. והיו סבורין שנמלכו בית דין לעברו והן מתקלקלין. מי ביטל את המשואות? °רבי רבי יהודה הנשיא ביטל את המשואות, והתיר לקבל עדות החדש מפי רוצח, והתיר עד מפי עד, ב_ווהתיר במקרה שהגיעו עדים בלילה שיהו יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש אף שבית דין יקדשו רק למחרת ביום. אמר רבי אבהו רבי אבהו° אף על גב דאמר את בטלו את המשואות, לא בטלו מים טיבריה ששם היה בית דין הגדול שבו קידשו את החדש ונהגו להשיא משואות. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי אבהו רבי אבהו°, צפת שהייתה מדליקה כשבטבריה הדליקו מהו דיסבון ידליקו אילין דחמיין ליה? אמר לו, °רבי רבי יהודה הנשיא ביטל את המשואות ושלוחים יוצאים בכל מקרה צפת למה מסבה. אלא בגין מודעא דאינון ידעין שבית דין בטבריה קידש את החדש ולא יצטרכו לשלוח שליחים אליהם. אין משיאין לילי זמנו אלא לילי עיבורו. לילי זמנו אין משיאין מפני ראש השנה שהוא יום טוב, ולכן נהגו כך גם בכל החדשים. אבל משיאין לילי עיבורו. אין משיאין אלא על החדשים

-----------------------------------דף יב[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה יב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יב עמוד א] המיושבין בזמנן שאינם מעוברים מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת כגון אם ראש השנה חל בשישי. שאי אפשר להשיא משואות לא בזמנו ולא בליל עיבורו. לילי זמנו אין משיאין מפני יום טוב. לילי עיבורו אין משיאין מפני כבוד שבת. ומדליקים במוצאי שבת, ואם אומר את משיאין בין על החדשים המיושבין בזמנן בין על החדשים המעוברין שאינן מיושבין בזמנן אף הן סבורין שמא נמלכו בית דין לעברו והן מתקלקלין שהרי לא ידעו על איזה יום הדליקו.

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה ב[עריכה]

מתני’: כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא מעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי. ומנין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגריפינא, ומגריפינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד עד שהוא רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש

גמ’: מהו עצי שמן ? דדנין. תנן, ומוליך ומביא מעלה ומוריד. אמר רבי יונה רבי יונה° כהדין מקזנה. מוליך ומביא מעלה ומוריד, מאי טעמא עבדינן הכי ולא די במוליך לבד או מעלה ומוריד לבד ? אמר רבי זעירא רבי זעירא° דלא יהוון סברין דהוא כוכב, דאמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° חמינן כוכב סלק ונחית וחמינן כוכב אזיל ואתי. תנן, ומבית בלתין לא זזו אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד עד שהוא רואה כל הגולה בבל לפניו כמדורת האש. תני אף בהרי מכוור וגדור שבסוריה היו משיאין. אמר רב חונה רב הונא° כד סלקינן להכא, סלקינן לראש בית בלתין והוינן חמיין דקליא דבבל כאילין חגייא קוצים:

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ב_זחצר גדולה היתה בירושלם ובית יעזק היתה נקראת. ולשם כל העדים מתכנסין ובית דין בודקין אותן שם. וסעודות גדולות היו עושין להן בשביל שיהו רגילין לבא. בראשונה לא היו זזין משם כל היום. התקין °רבן גמליאל הזקן רבן גמליאל הזקן ב_חשיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח. ולא אלו בלבד אלא אף חכמה הבאה ליילד והבא להציל מיד הדליקה מיד הגייס מיד המפולת הרי אלו כאנשי העיר ויש להן אלפיים לכל רוח:

גמ’: מהו בית יעזק למה נקרא כך? ששם היו עוזקין מבררים את הלכה כמה דאת אמר (ישעיהו ה', ב') ויעזקהו ויסקלהו: בראשונה לא היו זזין משם כל היום. חזרו ועשו אותם ככלי שבא חוץ לתחום משחשיכה שמותר לטלטלו בתוך ארבעה אמות. חזרו ועשו אותם ככלים ששבתו בחצר שמותר לטלטלן בחצר. עד שבא °רבן גמליאל הזקן רבן גמליאל הזקן והתקין שיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח. תני אף הבא למול את הקטן כן. מתניתא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס , דתנינן תמן. ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, כורתין עצים לעשות פחמין ולעשות ברזל. אבל לרבנן אסור לצאת חוץ לתחום לצורך מילה.

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה ד[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יב עמוד ב] מתני' ב_טכיצד בודקין את העדים? זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון. ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור כיצד ראיתה את הלבנה ב_ילפני החמה או לאחר החמה. לצפונה או לדרומה. כמה היה גבוה. ולאין היה נוטה. וכמה היתה רחבה. אם אמר לפני החמה לא אמר כלום. היו מכניסין את השני ובודקין אותו. נמצאו דבריהן מכוונין, עדותן קיימת. ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים. לא שהן צריכין להן, אלא שלא יצאו בפחי נפש בשביל שיהו רגילין לבא:

גמ’: קא סלקא דעתין שלפני החמה הכוונה קדם השקיעה, וזה אי אפשר שהלבנה בחידושה תראה כשהחמה עדין זורחת מפני דקותה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אפילו טועה שבטועין אינו טועה בדבר הזה ואין צורך לשאול לפני החמה או לאחר החמה. לא צורכא דא אלא פיגמתה לפני החמה או פיגמתה לאחר החמה. תני בר קפרא בר קפרא°. תרתיי שאלו, כי גם בזה יש טועים לפני החמה או לאחר החמה, וכן פגימתה לפני החמה או לאחר החמה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° כתיב (איוב כ"ה, ב') המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה. תני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי ,לפי שהרקיע של מים, והכוכבים של אש, והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה לפיכך עושה שלום במרומיו. אמר רבי אבון רבי אבין° המלאך עצמו חציו מים וחציו אש ואית ביה חמש גפין מראות שונים דכתיב (דניאל י', ו') וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרועותיו ומרגלותיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון. אמר רבי לוי רבי לוי° לעולם לית מזל מערכת כוכבים חמי מה דקומוי את המזלות הקדמים לה שלא יקנאו אלא כולהון סלקין כאילין דסלקין בסולמא הפיך שעולה ומסתכל כלפי מטה. שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקדוש ברוך הוא שישתמש בהן העולם. מאה ושמונים ושתים במזרח ומאה ושמונים ושתים במערב, ואחד באמצעו של רקיע שממנו יצא מתחילת מעשה בראשית. מה שהחמה מהלכת לשלשים יום הלבנה מהלכת לב' ימים ומחצה שהלבנה מקיפה את כדור הארץ בשלושים יום והשמש בשנים עשר חדש שלושים חלקי שנים עשר יוצא שנים וחצי מה שחמה מהלכת בשנים חדשים הלבנה מהלכת לחמשה ימים. מה שחמה מהלכת לג' חדשים הלבנה מהלכת לז' ימים ומחצה. מה שהחמה מהלכת לו' חדשים הלבנה מהלכת לחמשה עשר יום. מה שחמה מהלכת לשנים עשר חדש הלבנה מהלכת לשלשים יום. אמר רבי יונה רבי יונה° לית כאן דיוק שיעורא אלא אפילו פרא מיכן שחדש הלבנה כ”ט יום וחצי ותשצ”ג חלקים. תני, ב_יאנראה בעששית או במים אין מעידין עליו. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, ראו אותו יוצא מענן זה ונכנס לתוך ענן אחר מעידין עליו, כהדא דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אזל לעין טב למימנא. והוה אוירא מעונן אמר כדון אמרין שהיו שונאים אותו שהיה מוכיחם מה נטיל אוירא דהן סבא שבגללו השמים מעורפלים והקדיח לו הקדוש ברוך הוא את העננים ככברה ונראה מתוכה. אף שהירח הישן לא אמור להראות כ”ד שעות לפני מולד החדש היה מקרה שהוא כן נראה ורבי חייה רבה רבי חייא רבה° הילך לאורו של ישן ד' מיל. רבי אבון רבי אבין° כשהירח הישן היה נראה ביום שבו רצו לקדש את החדש הוי משדי עלוי צררין ואמר לך ולא תבהית תביש בני מריך. ברמשא אנן בעיין תיתחמי מיכא במערב ששם נראת החדשה ואת מיתחמי מיכא במזרח. המולד זה כאשר השמש והירח נמצאים באותו קו ראיה קדם לכן הישנה נמצאת לפני החמה מעט כך שהיא יוצאת לפני הזריחה לאחר מכן החדשה תהיה מעט אחרי החמה לכן היא תראה אחרי השקיעה, מיד איתבלע מן קומוי: לצפונה או לדרומה של המקום בו שקעה השמש? אית תניי תני לצפונה דבריו קיימין. אית תניי תני לדרומה דבריו קיימין, מאן דאמר לצפונה דבריו קיימין מן טבת ועד תמוז. מאן דאמר לדרומה דבריו קיימין, מן תמוז ועד טבת. כמה היה גבוה? זה אומר מלא מרדע אחת וזה אומר מלא שני מרדעים. אית תניי תני דבריהן קיימין. ואית תניי תני אין דבריהן קיימין. מאן דאמר דבריהן קיימין, בהינון

-----------------------------------דף יג[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה יג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יג עמוד א] דהוון קיימין חד מלעיל במקום גבוה וחד מלרע. מאן דאמר אין דבריהן קימין, בהינון דהוון קיימין שווי. כמה היה רחב? כשעורה או יותר מכשיעורה משמע ששעורה ופחות משעורה לא היו מקדשים. תני, ואם אמר לפני החמה לא אמר כלום:

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ב_יבראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש. בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו. °רבי אליעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים:

גמ’: תני, °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר (ויקרא בהר כה י) וקדשתם את שנת החמשים שנה. שנים מקדשין ואין מקדשין חדשים. והא תנינן ראש בית דין אומר מקודש? מהו מקודש מקויים, שקובעים שזה ראש חדש אבל לא מקדשים, תני, לקידוש החדש מתחילין מן הגדול, אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, מתניתא אמרה כן דתנן, ראש בית דין אומר מקודש. תני לעיבור השנה מתחילין מן הצד. אמר רבי זבידא רבי זבידא° והן בייתא דלרע בית דין של מטה היינו שלנו לא נהגין כן אלא בקידוש החדש מתחילים בגדול. ולא שמיע דאמר רבי חייא בר מרייא רבי חייא בר מרייא°, ורבי יונה רבי יונה° ורבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי חייה רבי חייא רבה° שאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ב_יגלקידוש החדש שאין מה לדון ולפסוק מתחילין מן הגדול. לעיבור השנה מתחילין מן הצד. וכבר נכנס רבי יוחנן רבי יוחנן° והוא היה הקטן שבהן. אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה, אמר הרי השנה מקודשת בעיבור . אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ראה לשון שלימדנו בן הנפח. אילו אמר בעיבורה הייתי אומר אלו י"א יום שהחמה עודפת על הלבנה בכל שנה. אלא בעיבור שהוסיפו לה חכמים שלשים יום ועיברוה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לעיבור השנה הולכין אחר המינוי וותק. לבית הוועד הולכין אחר הרגיל בקיאות. והוא שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו לפי הבקיאות. כגון רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° פתח, רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° חתמין. רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° פתח, רבי חייא רבי חייא רבה° רבי יסא רבי אסי° ורבי אימי רבי אמי° חתמון. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° פתח, רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° חתמין. כהנא רב כהנא° איתמני קדמיי מן רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. עאל רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° קדמיי מיניה לעיבורא. אמר הכין מרה דשמועתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° שאמר שבעיבור הולכים אחר וותיקות, לא מקיים לה. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° הוה קאים מצלי. עאל רב כהנא רב כהנא° וקם ליה מצלי מן אחוריי. מן דחסל רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° מן צלותיה, יתיב ליה ב_ידדלא מיעבור קומוי. רב כהנא רב כהנא° האריך בצלותיה, מן דחסל רב כהנא רב כהנא° אמר לו, הכין אתון נהיגין גביכון מצערין רברביכון?. אמר לו רבי אנא מדבית עלי, וכתיב על דבית עלי (שמואל א ג יד) אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם. בזבח ובמנחה אין מתכפר לו אבל מתכפר לו בתפילה. וצלי עלוי


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יג עמוד ב] וזכה למיסב האריך ימים עד דאיתעבדון טפרוי סומוקן כהדא דקקה כמו תינוק. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אקדמון ליה חד סב עם הארץ לעיבורה ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהלן אחרי שגילו שהוא עם הארץ הוציאו אותו משער אחורי, אמר כן יהא בשכרו מגיעה לו שנכנס לפני. ולא שמיע דאמר רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר והיכן מצאנו שקיבלו רועי בקר ? ועונה הגמרא שרועים הסבירו מתי צריך לעבר שנה חד מינון אמר בכיר ולקיש גם התבואה המקדימה וגם המאחרת באדר מינץ ינצו יחד. זה אדר ואם לאו זהו שבט. וחורנה אמר קדום רוח באדר, פוח ליחיך ופיק לקיבליה אם אתה מצליח לחמם את האויר על ידי נשיפה זה אדר ואם לא זה עדיין שבט. וחורנה אמר תור באדר בעדרייה ימות מקור בבקר . ובטל תאנתה משכיה ישלח מרוב חום בצהרים, זה אדר ואם לא זה עדיין שבט, וחמין שתא דלית חד מינהון שבאותה שנה לא היה אחד מהדברים שבגללו מעברים את השנה, ועיברו את השנה על פיהם. אמר רבי חלבו רבי חלבו° לא הם קידשו אלא שהסכים בית דין עמהן. וראיה שלא הם קידשו לא כן אמר רבי זעירה רבי זעירא° והן שיהו כולם מורין מטעם אחד? והרי כאן כל רועה אמר סיבה אחרת, אין זו ראיה מכיון דאילין מודיי לאילין ואילין מודיי לאילין, כמו שכולן מורין מטעם אחד. ולמה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° מקפד על הדא מילתא? שהכניסו אחר במקומו להימנות על העיבור. חשש להיא דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° (יחזקאל י"ג, ט') והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבואו, בסוד עמי לא יהיו זה סוד העיבור. ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי. ואל אדמת ישראל לא יבואו זו ארץ ישראל. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כד סלקית להכא אמרית הא גבי חדא. כד מנוני אמרית הא גבי תרתיי. כד עלית לעיבורא אמרית הא תלתיהון גבי. תנן, °רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים, רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° אמר בשם רב רב (אמורא)° טעמא ד°רבי אלעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק, כיון שבית דין של מעלן רואין שאין בית דין שלמטן מקדשין אותו, הן מקדשין אותו:

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה ו[עריכה]

מתני’: דמות צורות לבנה היו לו ל°רבן גמליאל רבן גמליאל בעלייתו בטבלה ובכותל, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר כזה ראית או כזה ראית. מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב, אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי עידי שקר הן. וכשבאו ליבנה ב_טוקיבלן °רבן גמליאל רבן גמליאל. ועוד באו שנים ואמרו ראינו בזמנו ובלילה בעיבורו לא נראה

-----------------------------------דף יד[עריכה]

ירושלמי מאיר ראש השנה יד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יד עמוד א] וקיבלן °רבן גמליאל רבן גמליאל. אמר °רבי דוסה בן ארכינס רבי דוסה בן ארכינס עידי שקר הן. היאך מעידין על האשה שילדה והרי כריסה בין שיניה? אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, רואה אני את דבריך:

גמ’: תנן, מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב, אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי עידי שקר הן. אמר רבי שמלאי רבי שמלאי°. טעמיה ד°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי, שכל חדש שנולד קודם לשש שעות חצות היום אין כח בעין לראות את הישן. ותני כן, נראה ישן בשחרית לא נראה חדש בין הערבים. נראה חדש בין הערבים לא נראה ישן בשחרית. שאם נראה בין הערבים סימן שנולד קדם חצות היום ששש שעות מהמולד אין כח בעין לראות אותו. ואם נולד אחר שש שעות לא יראה באותו יום שכן אחר שש שעות כבר יהיה אחר שקיעתו. אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, ולמה קיבלן °רבן גמליאל רבן גמליאל? שכן מסורת בידיו מאבותיו ב_טזפעמים מהלך בקצרה פעמים מהלך בארוכה שמה שאמרו שאם נראה הישן בבקר לא יראה החדש בין הערבים זה בימים קצרים אבל בימי הקיץ הארוכים זה יתכן:

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה ז[עריכה]

מתני’: שלח לו °רבן גמליאל רבן גמליאל גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך. הלך ומצאו °רבי עקיבה רבי עקיבא מיצר. אמר לו, ויש לי ללמד שכל מה שעשה °רבן גמליאל רבן גמליאל עשוי שנאמר (ויקרא אמור כג ד) אלה מועדי יי' מקראי קדש אשר תקראו אותם. בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו:

גמ’: תנן, שלח לו °רבן גמליאל רבן גמליאל גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך. אצל מי שלח? אצל °רבי דוסא בן ארכינס רבי דוסא בן ארכינס שחלק על °רבן גמליאל רבן גמליאל, או אצל °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שהסכים עימו? מן מה דתני אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה נוח היה לי מוטל על המטה ולא שלח °רבן גמליאל רבן גמליאל הדבר הזה. הדא אמרה אצל °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שילח. ביד מי שילח? מן מה דתני כלשון זה אמר לו ניחמתני °עקיבה רבי עקיבא, הדא אמרה ביד °רבי עקיבה רבי עקיבא שילח. תנן, אמר לו, ויש לי ללמד שכל מה שעשה °רבן גמליאל רבן גמליאל עשוי. מה היה לו ללמד שלא ידע °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה קדם? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, יודעין היינו שאם קידשוהו שלא בעדים שהוא מקודש. שאף שלכתחילה צריך עדים, אם קדשו בלי עדים מקודש. ומה בא להעיד? שאם קדשוהו ואחר כך נמצאו העדים זוממין שהיו בית דין מוטעים ב_יזהרי זה מקודש. והא תנינן מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן °רבי עקיבה רבי עקיבא בלוד. על ידי שהיו ארבעים זוג אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו. ואם אפילו בלא עדים מקודש אפילו זוג אחד היה צריך לעכב

ירושלמי ראש השנה, פרק ב, הלכה ח[עריכה]

מתני’: בא לו אצל °רבי דוסא בן ארכינס רבי דוסא בן ארכינס, אמר לו. אם באים אנו לדון אחר בית דינו של °רבן גמליאל רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו. שנאמר (שמות משפטים כד ט) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמדך שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הן כבית דינו של משה. נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל °רבן גמליאל רבן גמליאל ביום שחל יום כיפור להיות בחשבונו. עמד °רבן גמליאל רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו. בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקיבלת עליך את דבריי:

גמ’: כתיב (שמואל א יב ו) ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה וגו' (שמואל א יב יא) וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל שמואל (אמורא)°. ירבעל זה גדעון, בדן זה שמשון, יפתח זה יפתח הגלעדי. הקיש שלשה קלי עולם לשלשה אבירי עולם, ללמדך שבית דינו של גדעון ושל יפתח ושל שמשון שקולין כנגד משה ואהרן ושמואל. ולא עוד שסמך הגדולים מיכן ומיכן והקטנים באמצע: תני, עמד °רבן גמליאל רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה. ותלמידי ביראת חטא. רבי בחכמה ותלמידי שכל מה שאני גוזר עליו הוא מקיים. כתיב (תהלים קמ"ד, י"ד) אלופינו מסבלים וגו'. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אלפים פרים מסבלים אין כתיב כאן, אלא אלופינו מסבלים. בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים (תהלים קמ"ד, י"ד) אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו. רבן שמעון בן לקיש רבן שמעון בן לקיש° מסרס דורש הפוך הדין קרייא. אלופינו סובלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים. בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים, אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו. רבי שילה דכפר תמרתה רבי שילה דכפר תמרתה° אמר בשם °רבי רבי יהודה הנשיא כתיב (תהלים ק"ד, י"ט) עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי  תולדות יצחק תבונות  

^[דף יד עמוד ב] משמש ידע מבואו עשה ירח למועדים שרק משקיעת החמה קובעים את החדש אף אם נראה הירח לפני השקיעה וקידשו אותו באותו יום. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° אפשר להוכיח שכך הדין דכתיב (במדבר מסעי לג ג) ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמישה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח. ממחרת שחיטת הפסח שהיה בי”ד יצאו בני ישראל ביד רמה, נמצא כד יטמע בלילי מועדא ששקע חמה בליל ט”ו, ארבע עשר מטמיעין שקיעות אית בה. שהיו רק ארבע עשרה שקיעות עד יציאת מצרים הוי וכיוןן שעל פי החשבון, המולד של ניסן היה ביום רביעי קדם שקיעת החמה של ליל חמישי, ואז הראה הקדוש ברוך הוא למשה את הלבנה ואמר לו כזה ראה וקדש, ומשה קידש אותו קדם השקיעה ואף על פי כן לא התקדש יום רביעי אלא יום חמישי, שהרי על פי הקבלה יום ט”ו שבו יצאו אבותינו ממצרים היה ביום חמישי, נמצא שראש חדש היה ביום חמישי. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° כתיב, והיו לאותות ולמועדים, שעל ידי זה ועל ידי זה גם השמש וגם הירח קובעים את המועד. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° מדכתיב (בראשית בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שתמיד מונים משקיעה כדי שיהיה כל יום מורכב מערב ובקר. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר מדכתיב, החדש הזה לכם. עד שיהא כולו מן החדש ואם היה מקדש את היום הקדם נמצא חלק מן החדש וחלק מהישן. אשכחת אמר מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° צריכה לדרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° ומה דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° צריכה לדרבי יוחנן רבי יוחנן°. אילו אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ולא אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, הוינן אמרין, לא אמר אלא אפילו אין כולו מן החדש שאם נראה הירח בלילה אחר שש שעות הינו עושים ראש חדש מאותו לילה אף שחלקו מן הישן, לכן. הוי צורכה להיא דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. או אילו אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° ולא אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, הוינן אמרין לא אמר שיהיה מן החדש אלא יום, הא לילה לא. וכיוון שהיום כולו מן החדש אפשר לקדש אף שלא כל הלילה מהחדש, הוי צורכה להיא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° וצורכה להיא דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°:

הדרן עלך פרק אם אינן מכירין