ירושלמי ראש השנה דף יא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ומה קלקול הוה תמן שהיו אומרים עצרת לאחר השבת והיו יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש.  מעתה על ניסן לא יקבלינון על שאר ירחיא יקבלינון א"ר יוסי בי רבי בון עיקר קלקלתהון מן אדר הוות.  מעתה כד היא דכוותהון יקבלינון אין לית הוא דכוותהון לא יקבלינון זו מפני זו.  מעשה ששכרו בייתוסין שני עידי שקר להעיד על החדש שנתקדש ובא אחד והעיד עדותו והלך לו ובא אחד ואמר עולה הייתי במעלה אדומים ראיתיו רבוץ בין שני סלעים ראשו דומה לעגל אזניו דומות לגדי וראיתיו ונבהלתי ונרתעתי לאחוריי והרי מאתים זוז קשורים באפונדתי.  אמרו לו הרי מאתים זוז נתונין לך במתנה ושלחיך יבאו וילקו.  אתה למה הכנסתה עצמך למספק.  אמר להן ראיתי אותם מבקשין להטעות את חכמים אמרתי מוטב שאלך אני ונודיע לחכמים.  ומה קלקול הוה תמן דהוון אילין מסבין יום דין ואילין מסבין למחר והיו סבורין שנמלכו ב"ד לעברו והן מתקלקלין.  מי ביטל את המשואות רבי ביטל את המשואות והתיר רוצח והתיר עד מפי עד והתיר שיהו יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש.  א"ר אבהו אע"ג דאמר את בטלו את המשואות לא בטלו מים טיבריה.  ר' זעירא בעא קומי ר' אבהו אילין דחמיין צפת מהו דיסבון א"ל רבי ביטל את המשואות צפת למה מסבה.  אלא בגין מודעא דאינון ידעין אין משיאין לילי זמנו אלא לילי עיבורו.  לילי זמנו אין משיאין מפני י"ט אבל משיאין לילי עיבורו.  אין משיאין אלא על החדשים

 

עין משפט

6 ב_ו מיי' פ"ג מהל' קידוש החודש הלכה י':