ירושלמי ראש השנה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת ראש השנה · פרק ב · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ח משנה[עריכה]

משנה  בא לו אצל ר' דוסא בן ארכינס אמר לו אם באים אנו לדון אחר בית דינו של ר"ג צריכין אנו לדון אחר כל ב"ד וב"ד שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר (שמות כד) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמדך שכל שלשה ושלשה שעמדו ב"ד על ישראל הרי הן כבית דינו של משה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל ר"ג ביום שחל י"כ להיות בחשבונו עמד ר"ג ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רב בחכמה ותלמידי שקיבלת עליך את דברי:

הלכה ח גמרא[עריכה]

גמרא כתיב (שמואל א יב) ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה וגו' (שם) וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל.  ירבעל גדעון בדן שמשון יפתח זה יפתח הגלעדי הקיש שלשה קלי עולם לשלשה אבירי עולם ללמדך שבית דינו של גדעון ושל יפתח ושל שמשון שקולין כנגד משה ואהרן ושמואל ולא עוד שסמך הגדולים מיכן ומיכן והקטנים באמצע:  עמד ר"ג ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שכל מה שאני גוזר עליו הוא מקיים כתיב (תהילים קמד) אלופינו מסבלים וגו'.  ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר אלפים מסבלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסבלים בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים (שם) אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו רבן שמעון בן לקיש מסרס הדין קרייא אלופים מסובלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו.  ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' (תהילים קז) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו

גמרא  משמש ידע מבואו עשה ירח למועדים.  אמר ר' ברכיה כתיב (במדבר לג) ויסעו מרעמסס בחדש הראשון וגו'.  כד יטמע בלילי מועדא ארבע עשר מטמיעין אית בה הוי משקיעת החמה את מונה ללבנה.  א"ר סימון והיו על ידי זה וע"י זה.  א"ר יוחנן (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.  רשב"ל אמר החדש עד שיהא כולו מן החדש אשכחת אמר מה דאר"י צריכה לרשב"ל ומה דאמר רשב"ל צריכה לר' יוחנן אילו א"ר יוחנן ולא אמר רשב"ל הוינן אמרין לא אמר אלא אפילו כולו מן החדש.  הוי צורכה להיא דאמר רשב"ל.  או אילו ארשב"ל ולא א"ר יוחנן הוינן אמרין לא אמר אלא יום הא לילה לא.  הוי צורכה להיא דאמר ר' יוחנן וצורכה להיא דאמר רשב"ל: