ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק ראשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ראשון - מבוי[עריכה]

ירושלמי עירובין, פרק א, הלכה א[עריכה]

-----------------------------------דף א[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף א


מתני’: קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה א_אימעט, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אינו צריך, והרחב מעשר אמות ימעט. אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט:

גמ’: רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר לה סתם בלא לציין בשם מי נאמרו הדברים, רבי אחא רב אחא° אמרה בשם רב רב (אמורא)° רבנן ילפין  למדו לה מפתחו של היכל, ו°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי יליף לה מפתח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] האולם. אם מפתח האולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן, א_בפתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. והא תני רבי חייה רבי חייא רבה° על דעת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אפילו ארבעים וחמשים אמה. ותני בר קפרא בר קפרא°. אפילו מאה אמה? אמר רבי אבין רבי אבין°, ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, קורה משום מחיצה דאמרינן פי תקרה יורד וחוסם ואפילו למעלה מעשרים אמה. ולרבנן קורה משום היכר ולמעלה מעשרים אמה אין היכר. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי כדעתיה, ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר הכא ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי את רואה את המלתירה  הקורה כאילו יורדת וסותמת. אוף התם את רואה את התיקרה כאילו יורדת וסותמת. הוא דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי בסוכה. הוא דעתיה במבוי. הוא דעתהון דרבנן בסוכה, הוא דעתהון במבוי. ולא דמייא. דיש דברים כשירים בסוכה, ופסולין במבוי. כשירין במבוי, ופסולין בסוכה. א_גדוקרנין, כשירין בסוכה ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן. סוכה כשירה, א_דמבוי פסול, הדא דתימר, בגבוהין ג' למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין ג' מכותלי המבוי, כשר. בשאין בהן בקורה רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה, אפילו גבוהין כמה כשר. דכשיש בו ארבעה טפחים אמרינן דפי תקרה יורד וסותם אפילו למעלה מעשרים אפילו לרבנן. יש דפנות כשירות בסוכה, ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהילכתן א_הושלישית אפילו טפח כשר אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן בן הנפח°. שתים של ארבעה ארבעה טפחים, ושלישית אפילו טפח כשר.

ובמבוי, עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו שני קירות וקורה מעל וקרקע למטה. רחב מעשר אמות, סוכה כשרה ומבוי פסול. הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת. בסוכה פסול, ובמבוי כשר . הדא דתימר עד בית סאתיים. אבל יתיר מבית סאתיים, נעשית א_וכמחיצה שהוקפה לזרעים שאין מטלטל בה אלא בארבע אמות.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:


[ע"ב]

2 א_ ב מיי' פ"ד מהל' בית הבחירה הלכה ח':

3 א_ ג מיי' פ ד' מהל' שופר הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ו':

4 א_ ד מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י"ד:

5 א_ ה מיי' פ ד' מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ב':

6 א_ ו מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' שנ"ח סעיף ט':

-----------------------------------דף ב[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] א_זחמתה מרובה מצילתה. בסוכה פסולה ובמבוי כשר. סוכה מקורה פסולה, מבוי מקורה כשר. אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רב הושעיא רב אושעיא°. לא סוף דבר מקורה, אלא אפילו נתן מלתרא קורה. אם יש בה רחב ארבעה טפחים, אפילו למעלה מעשרים אמה גם לדעת חכמים אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומתרת את המבוי. רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרו בשם כהנא רב כהנא°, אין הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. פשיטא. דאי לא כן מה אנן אמרינן. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי וחכמים תהא הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי? אלא בגין דאמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כדברי המיקל בהלכות עירובין. ותנן, מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי, וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות . ואמר רב נחמן בר יצחק רב נחמן בר יצחק° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כ°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. ומקשינן עליה, פשיטא. שהרי °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי מקל . לא כן אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין? ולמה אמר רב נחמן בר יצחק רב נחמן בר יצחק° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° א_חהלכה כ°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי? וקשיינן עלה מה הקושיה? הרי היה צריך לאמר שהלכה כ°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי, דאילולי כן הוינן סברין מימר. דמה דאמרינן הלכה כמיקל בעירובין, דווקא יחיד אצל יחיד. הא יחיד אצל חכמים לא. לכן אתו רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ואמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כ°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אף שחכמים חלוקין עליו. דהלכה כמיקל אפילו כנגד רבים. לכן הייתי חושב שאף הכא תהא הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, ואפילו שחכמים חלוקים עליו. קא משמע לן שהלכה כחכמים. ולמה לדעת כהנא רב כהנא° אין הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי? כדשמואל שמואל (אמורא)°. דשמואל שמואל (אמורא)° אמר הלכה כדברי המיקל בעירובין. אמר לו °רב חייה בר אשי רב חייה בר אשי. אף בכגון ההוא דתנינן תמן, וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. וחכמים אוסרין? אמר לו, בעירובין אמרתי ולא במחיצות . סבר כהנא רב כהנא° כהדא דשמואל שמואל (אמורא)°, דבמחיצות אין הלכה כמקל. לפום כן הוא אמר, אין הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. תנן, מבוי שהוא למעלה מעשרים אמה ימעט . לא אמר אלא למעלה מעשרים. הא בסוף בדיוק עשרים א_טכשר. ותייא כרב רב (אמורא)°. דרב רב (אמורא)° אמר


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] סוף שיעורן להקל. דכל מה שאמרו חכמים עד, זה עד בכלל . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, סוף שיעורן להחמיר דאמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מבוי שקורתו למעלה מעשרים. נותן קורה בתוך עשרים וממעט החלל מעשרים. ואמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. והוא שיהא כל עובי הכשר קורה בתוך עשרים. רבי חלקיה רבי חלקיה° אמר בשם רבי אחא רב אחא°. מה שאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שצריך שכל הכשר קורה יהיה למעלה מעשרים. אפילו כרב רב (אמורא)° שאמר עד ועד בכלל אתיא היא. דרב רב (אמורא)° אמר, שחיטה מחצה למחצה כשירה. ולמה אמרו חכמים פסולה? מפני מראית העין. שפעמים שיהיה פחות מחצי ויכשירו. ואף במבוי כן. שאם תימר שיתן בעשרים, אף הוא נותן למעלה מעשרים: תנן, מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט . כיצד ימעט? עושה איצטבא על פתח המבוי תחת הקורה, ומתיר המבוי. כמה יהא בה? רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. ארבעה טפחים כדי מקום . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אומר. א_יטפח, כדי קורה. חברייא אמרין, כל שהוא. שהרי אין כאן גובה עשרים אמה על רוחב טפח מתחת הקורה . לא היה גובה עשרה טפחים, צריך לחוק. כמה יחוק? רבי אחא רב אחא° אמר, א_יאד' אמות כדי מבוי. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר, ד' טפחים כדי מקום. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. עושה חריץ על פתח המבוי, עמוק י' ורחב ד' בין מבפנים בין מבחוץ. והוא שיהא בתוך ג' לכותלי המבוי. ואפילו ל°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל דאמר תמן גבי קורה שאינה מגעת לדפנות, דפחות מארבעה הוי לבוד . מודי הכא בג'. דתמן למעלה , ברם הכא למטה, והגדיים בוקעים ביותר משלש טפחים . עשה גדר בפתח המבוי, גבוה עשרה ורחב ארבעה לאו דווקא רחב ארבע. מתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ. היה שם תל אם מתלקט עשרה טפחים ביותר מתוך שלוש אמות , צריך קורה. ואם לאו, אין צריך. אית תניי תני, מתוך ארבע אמות . מאן דאמר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 א_ ז מיי' פ ה' מהל' שופר הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף א':

8 א_ ח מיי' פ כ"ז מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ת"א:

9 א_ ט מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:


[ע"ב]

10 א_י מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:

11 א_ יא מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:


-----------------------------------דף ג[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] מתוך שלש, רבנן. מאן דאמר מתוך ארבע, °רבי מאיר רבי מאיר. א_יבהיה מדרון באמצע המבוי, לעליונים נידון משום חריץ, לתחתונים משום גדר כגון אם היה המדרון באמצע מבוי מפולש, הוא מחלק את המבוי לשנים וכל צד ניתר בלחי או קורה בצידו השני : הרחב מעשר אמות ימעט: כיצד ממעט? נותן מלתרה קורה רחבה בפתח המבוי ומתיר את המבוי. לרוחב איתאמרת . שנותן את הפס בצד הפתח וממעט את הפתח מעשר אמות. ורבנן עבדין לה אפילו בגבוה. שמניח את האמלטרה שהיא ברוחב ארבע במקום הקורה, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, אפילו אם הפתח רחב מעשר אמות. ואף תחתיו מותר לטלטל. ותחתיו לא כפרוץ למלואו הוא? נעשית כאכסדרה. °רבי רבי יהודה הנשיא התיר אכסדרה בבית שערים קא סלקא דעתין שהיו עמודים שחילקו את פתח האכסדרה כך שבין עמוד לעמוד היה פחות מעשר אמות כמה עמודין היה בה באותה אכסדרה? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. חד אמר ששה. וחד אמר שמונה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. ולא פליגי. מאן דאמר ששה, לא מחשב אילין תרין ברייא  את שתי החיצוניים שבפינות. מאן דאמר שמונה, מחשב אילין תרין ברייא  את שתי החיצוניים שבפינות. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. לא סוף דבר ששה, ולא סוף דבר שמונה. שאין הדבר תלוי במספר העמודים , אלא אם היו רבים בוקעין בה, אפילו כמה יהו אסורין. אם אין הרבים בוקעין בה, אפילו שנים יהו מותרין. ומה דהוה עבדא הויא עבדה  מעשה שהיה כך היה שהיה שמונה. ובדין אכסדרא שנפרצה במלואה לרשות הרבים. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן° תריהון אמרין, א_יגמטלטלין בכולה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. בעי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. ולא מודי שמואל שמואל (אמורא)° במבוי שהוא מקורה למעלה מעשרים אמה שהוא כשר ולמה דין אכסדרא שונה? שמואל שמואל (אמורא)° לא סובר שאומרים פי תקרה יורד וסותם, ואף מבוי שכולו מקורה למעלה מעשרים אין מטלטלים בו. דמיסבור סבר שמואל שמואל (אמורא)° אן המבוי ניתר עד שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים אפילו כולו מקורה. כי אתו רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרי בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אפילו אם היה סובר שמואל שמואל (אמורא)° במבוי המקורה למעלה מעשרים אמה כשר אכסדרא יהיה פסול. דלא דמי מבוי לאכסדרא. דמבוי נעשה לתשמיש הבתים. אכסדרא לא נעשית לתשמיש דבר אלא לטייל. וראיה שאין דינו של אכסדרה שווה לדינו של מבוי. דאילו מבוי שאינו מקורה, ונתן הקורה בתוך עשרים, כשר. ואילו אכסדרה שאינה מקורה, ונתן הקורה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] בתוך עשרים. שמא כלום היא? א_ידהיה רחב בתוך עד חמש עשרה אמה. רבי אבא רבי אבא° ורב הונא רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° עושה פס של ג' אמות וכל שהוא, ומרחיקו מן הכותל שתי אמות, אותו כל שהוא נידון לשם לחי, והשאר נידון בעומד רבה על החלל, וכאילו היו חמש אמות. ויעשה פס ארבעה טפחים, ויעמידנו באמצע מקביל לקירות המבוי. ונמצא מחלק את המבוי לשני מבואות שאין בכל אחד מהם עשרה. ולא כן תני עושה פס של ארבעה טפחים? אמר רבי אבא בר פפי רבי אבא בר פפי°. אם היה מניח פס ארבע טפחים היה צריך עדין קורה כדי להתיר כל אחד מהמבואות. מה שרבי אבא רבי אבא° ורב הונא רב הונא° הציעו, זה כדי להתיר את שניהן בלא קורה נוספת. מבוי שהוא רחב מעשר אמות. אית תניי תני, מעמיד קנה או דוקרן באמצע. אית תניי תני עושה פס של ארבעה טפחים. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. הלכה כאומר עושה פס ארבעה טפחים. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. מבוי שיש לו שני פתחים באותו צד. נותן קורה באחד מהן והווה כמחיצה, והפתח השני ניתר משום עומד מרובה על הפרוץ. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי לוי רבי לוי°, אין הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי אבא רבי אבא°. אימתי בזמן שחלוקת המבוי לשנים נעשתה על ידי שהעמיד קנה או דוקרן. אבל אם חלוקת המבוי לשנים נעשתה על ידי שעשה פס ארבעה טפחים, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. ותני כן. מבוי שיש לו ארבעה פתחים. נותן קורה באחד מהן ומתיר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והוא שנתן על אחד מהאמצעים. דאז זה שלצד קיר המבוי, ניתר משום עומד מרובה על הפרוץ ומצטרף אליו להיות כעומד. ושניהם יחד מתירים את שני הפתחים בצד השני מדין מרובה עומד על הפרוץ. אבל אם נתן על החיצון. ניחא עומד שכאן מתיר פירצה שכאן הצמודה לו. ומי מתיר פירצה של הלן? אמר רבי שמי רבי שמי°. אין מכאן ראיה שאולי הבריתא כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, שסובר שתמיד די בקורה אחת אפילו אם יש כמה פתחים גם אם הפרוץ מרובה על העומד שאינו אלא משום היכר. אבל לרבנן אולי אפילו אם חילק בפס ארבע צריך קורה לכל פתח. ולית את שמע מינה כלום. א_טומבוי עקום ומפולש בצורת ר, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר הרי הוא כמבוי מפולש ונותן לחי וקורה מיכאן, ועושה צורת פתח מיכן. ריש לקיש ריש לקיש° אמר, נותן לחי או קורה מיכן ומיכן ומתיר. שהעקמומית כסתום והרי זה כשני מבואות שאינם מפולשים שדי בלחי או קורה להתיר כל אחד מהם

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 א_ יב מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ל"ו:

13 א_ יג מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ל"ה:


[ע"ב]

14 א_ יד מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ל"ד:

15 א_ טו מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ד סעיף ג':


-----------------------------------דף ד[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] על דעתיה דריש לקיש ריש לקיש°, אם בקשו לעשות להן תקנה לכל מבוי בנפרד. אלו משתמשין עד מקום הכותל, ואלו משתמשין עד מקום הכותל. ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת במקום העקמומית? אלא אלו משתמשות עד דרך עקמומיות אלכסון ואלו משתמשות דרך עקמומיות. ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות האסורה להן שהרי כל מבוי פרוץ במלואו לשני? רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°. רב רב (אמורא)° כרבי יוחנן רבי יוחנן°. ושמואל שמואל (אמורא)° כריש לקיש ריש לקיש°. רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° הוון שריין בשקקה במבוי דרבי יצחק רבי יצחק°, שהיה מבוי עקום ועשו לו לחי או קורה בכל אחד מפתחיו. ריש לקיש ריש לקיש° טילטל כדעתיה. רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא אסר ולא טילטל. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, הניחו לבני מבוי. מוטב שיהו שוגגין ואל יהיו מזידין. האם רבי יוחנן רבי יוחנן° טילטל הצטרף לשיתוף או לא טילטל? אין תימר טילטל, מחלפה שיטה דרבי יוחנן רבי יוחנן°  האם רבי יוחנן חזר בו? אין תימר לא טילטל, יאסור לבני המבוי. שהרי אחד מבני מבוי שלא השתתף, אוסר על כולם. רבי יוחנן רבי יוחנן° ביטל רשותו לבני המבוי. רבי אחא רב אחא° אמר, כף שכנע ריש לקיש ריש לקיש° לרבי יוחנן רבי יוחנן° וחזר בו וטלטל. אמר רבי מתניה רבי מתניה°, יאות אמר רבי אחא רב אחא°. דתנן. צדוקי הרי הוא כנכרי. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אינו כנכרי. אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל. מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עימנו במבוי בירושלים. ואמר לנו אבא, מהרו והוציאו את הכלים למבוי, עד שלא יוציא ויאסר עליכם. °רבי מאיר רבי מאיר סובר. אף אחר שביטל, יכול הצדוקי לחזור בו כל עוד לא החזיקו. אבל אחר שהחזיקו, אפילו אם יוציא מזיד, עשוהו כשוגג שאינו מבטל. ולרבנן הצדוקים כמזידין הם לעולם. ואפילו הוציא בשוגג, חוזר ואוסר על בני המבוי.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] מה טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר ? עשו אותו כשוגג אצל מזיד. מה טעמא דרבנן? מכיון שחשודין הן לטלטל, כמזידין הן. לכן חייבים לאמר כרבי אחא רב אחא°, שרבי יוחנן רבי יוחנן°. חזר בו והשתתף. שאם לא כן אמרין ליה בני המבוי. מה הועלתה לנו כשביטלתה רשותך? הרי תמיד נחשוש שמא יעשה שונאין של רבי יוחנן רבי יוחנן° לשון כבוד כלפי רבי יוחנן רבי יוחנן° כצדוקי אצל בני המבוי שהרי הסיבה שלחכמים לא מועיל ביטול רשות אצל צדוקי זה מפני שאינו מודה בעירוב. והרי אף רבי יוחנן רבי יוחנן° לא מודה בעירוב בכזה מבוי? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. הסיבה שחכמים סוברים שצדוקי אינו מבטל רשות זה לא בגלל שאינו מודה בעירוב אלא משום שצדוקי חשוד לטלטל במזיד. ולכן גזרו חכמים שאף בשוגג אוסר. הכא, מה אית לך לגזור שוגג אטו מזיד? וכיוון שבשוגג אינו אוסר, הביטול של רבי יוחנן רבי יוחנן° מועיל, ולא חייבים לאמר שרבי יוחנן רבי יוחנן° חזר בו. מה נפק מביניהון? היה עשוי כמין כי, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר נותן לחי וקורה מיכן, ועושה צורת פתח מיכן. ריש לקיש ריש לקיש° אמר, אפילו כמה קורות אינן מתירין אותו. כיוון שהאמצע נידון כחצר לפי שרוחבו גדול מארכו שאינו ניתר בקורה אלא על יד שני פסין

מבוי_עקום










אמר רב ירמיה רב ירמיה° בשם רבי בון רבי אבין°. מבוי שנפרץ מכנגדו בקיר שמול הפתח בארבעה כיוון שנעשה כמפולש . א_טזמן הצד, ביותר מעשר. חברייא אמרי בשם רב רב (אמורא)° לא שנייא. בין שכנגדו בין מן הצד, בארבעה. הוון בעיי מימר דמאן דאמר מן הצד ביותר מעשר הא עשר מותר זה דווקא בשנשאר שם רוחב ארבעה טפחים מהפתח ממקום הקורה עד הפירצה, שזה שיעור מבוי קטן. מאן דאמרן מכנגדו בין מן הצד ארבעה, בשאין שם רוחב ארבעה. ולא כן סברנן מימר רב רב (אמורא)° כרבי יוחנן רבי יוחנן°. והרי רבי יוחנן רבי יוחנן°. סובר שמבוי עקום נחשב מפולש ולא כסתום אף שבמקום הכיפוף הפירצה מהצד ואין בה עשר אמות. ולמה כאן הוא מתיר עד עשר אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° מה שאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° במבוי עקום שאף שהפרצה פחותה מעשר נחשב כמפולש זה כדי לעשות כל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

16 א_טז מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ה סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ה סעיף ב':

-----------------------------------דף ה[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] המבוי כרשות כאחת דהוי כמבוי שיש לו פתח למבוי אחר שנעשו אחד. אבל כאן אם הפירצה פחות מעשר עדין יש דין מבוי שניתר בלחי או קורה, יותר מעשר בטל המבוי ואינו ניתר בלחי או קורה. מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו, רבנן דקיסרין רבי חייה רבי חייא רבה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמרו. אם יש שם עומד ארבעה צריך קורה. דהוי כמבוי שיש לו שני פתחים. אחד בראשו ואחד בצידו שצריך קורה לכל אחד מהפתחים. ואי לא לא צריך. מה בינו למבוי שיש לו שני פתחים? אילו מבוי שיש לו שני פתחים באותו צד, שמא אינו נותן קורה על אחד מהן ומתיר? אמר רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. מבוי שיש לו שני פתחים, אין דרך בני אדם ליכנס בפתח הזה ולצאת בזה. ברם הכא. דרך בני אדם ליכנס בפתח זה ולצאת בפירצה. קורה אחת מהו שתתיר שני מבואות? כגון קורה שהניחו על מבוי. שחילקו אותו לשניים על ידי שבנו כותל באמצע הפתח. אלא שהכותל נמוך ואינו נוגע בקורה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. רבי זירא רבי זירא° ורבי אבהו רבי אבהו° חד אמר אסור, וחד אמר מותר, ולא פליגי. מאן דאמר אסור, בניתנין למעלה מג' מהכותל. מאן דאמר מותר, בניתנין למטה מג' מהכותל. רבי זעירה רבי זעירא° בעי, חצר שנפרצה במלואה, במה היא ניתרת? אשכח תני, °רבי רבי יהודה הנשיא אומר בפס אחד, וחכמים אומרים בשני פסין. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה רבי חייא רבה° . הלכה כדברי האומר בשני פסין, ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן, ופס של ארבעה טפחים מיכן. ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כדברי האומר בשני פסין. ואני רבי יוחנן רבי יוחנן° אומר בפס אחד ובלבד פס של ארבעה טפחים. ומה שאמרו חכמים שני פסים. לא כמו שאמר רבי חייה רבי חייא רבה° , שהכוונה לפס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן. אלא לשיטת חכמים די בפס ג' טפחים מיכן וג' טפחים מיכן. ואני אומר אם עושה שני פסים שדי בכל שהוא בכל צד. יוצא דו אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שדי בפס אחד ובלבד שיהיה בו ארבעה טפחים. או בשני פסים, א_יזפס כל שהוא מיכן ופס כל שהוא מיכן. רבי זעירא רבי זעירא° ורב חונא רב הונא°אמרו בשם רב רב (אמורא)° א_יחמבוי שארכו ורחבו שוין, אינן ניתרות בלחי וקורה אלא בפסים כחצר. שמעה שמואל שמואל (אמורא)° מיניה, ולעתה בתריה חזר על השמועה ארבעין זימנין. רבנן דקיסרין לא אמרין כן. אלא שמואל שמואל (אמורא)° שאיל לרב רב (אמורא)°. כמה יהא אורכו של מבוי יותר על רחבו? אגיב ואמר לו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] כל שהוא. ולעתה בתריה חזר על השמועה ארבעין זימנין. שחשש שמא ישכח את השמועה ומבעי לרב רב (אמורא)° שיזכיר לו ולא משכח יתיה ולא ימצא אותו, תמן תנינן. שהמבוי לחצירות כחצר לבתים. א_יטכמה חצירות יהו במבוי? רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° תרויהון אמרין, אין להן פחות משתים. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אפילו חצר אחת מיכן, וחצר אחת מיכן. רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°.. אפילו חצר מיכן ובית מיכן. או בית מיכן וחנות מיכן. אמר רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מבוי אין פחות משני חצירות. חצר אינה פחותה משני בתים. מבוי שאורכו ורחבו שוין, אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר. שמואל שמואל (אמורא)° שאל לרב לרב°. כמה יהא ארכו יתר על רחבו? אמר לו כל שהוא. שאם לא כן הרי הוא כההין דרייא  כחצרות הבתים דארעא דישראל שהם מרובעים.

מבואות_פתוחים_למבוי










חמשה מבואות פתוחין למבוי, והמבוי פתוח לרשות הרבים. בין אם עומד מרובה על הפרוץ ובין אם פרוץ מרובה על העומד אין צריך קורה לכל מבוי. ואם יש ביניהן למבוי ד' אמות הופלג ואם היה פרוץ מרובה על העומד צריך קורה. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, פתחים הפתוחין לרשות הרבים. נפתחים, נעשה מקומם רשות הרבים. ננעלים, נעשה מקומם רשות היחיד. מבואות המפולשים לים, כמפולשים לבקעה לכרמלית, וצריך תיקון אף שהים עמוק, דחיישינן שמא יעלה שירטון. וההן שקקה  מבוי דרבי חנין רבי חנין°. אף שהיה מפולש, לא צריך צורת פתח. שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש. ולמה עשו לו צורת הפתח? תקנה תיקנו בו כדי להתיר בתים שלמטן על המדרון קדם שהגיעה לגובה עשרה: תנן, אם יש לו צורת פתח, אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט: רבי חנניה בר שילמיא רבי חנניה בר שילמיא° הוה יתיב מיתנא לחייה בריה דרב חייה בריה דרב° כן. אפיק רב רב (אמורא)° רישיה מן כוותא  הוציא רב ראשו מהחלון, אמר לו. לית הלכתה כן אלא אפילו שיש בה צורת הפתח צריך למעט. אמר לו, ולא ניתנייה? אמר לו, תתניה, ואודעיה תודיע לו דלית הלכתה כן. אבא בר הונא אבא בר הונא° אמר. צורת פתח שאמרו, א_כקנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן. רבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 א_ יז מיי' פ ט"ו מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ב':

18 א_ יח מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:


[ע"ב]

19 א_ יט מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:

20 א_ כ מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף י"א:


-----------------------------------דף ו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] צריך שיעשה ציר או כן ציר שלא יהא מחוסר אלא דלת. תני רבי חייה רבי חייא רבה° , כיצד מתירין רשות הרבים? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לחי מיכן ולחי מיכן. או קורה מיכן וקורה מיכן דמדאוריתא די בשתי מחיצות כדי שיהיה רשות היחיד. וחכמים אומרים. א_כאלחי וקורה מיכן, ועושה צורת פתח מיכן. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . צריך שיעשה ציר או כן ציר, שלא יהא מחוסר אלא דלת. אמרה רבי ירמיה רבי ירמיה° קומי רבי זעירה רבי זעירא°. אמר לו, ומה בידך שאתה אומר כך? הרי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. צורת הפתח שאמרו, קנה מיכן וקנה מיכן וגמי על גביהן. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. רבנן דהכא כדעתון, ורבנין דתמן אבא בר הונא אבא בר הונא° ורבי זעירא רבי זעירא° שעלו מבבל כדעתון. רבנן דתמן דאינון אמרין. צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן. אינון אמרין, לית כן שצורת הפתח לא מועילה ליותר מעשר כמו שאמר רב רב (אמורא)°. ורבנן דהכא רבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל° שאמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, דאינון אמרין, צורת הפתח צריך שיהיה לו ציר מכאן או ציר מכאן שלא יהא מחוסר אלא דלת. אינון אמרין דאית כן שהרי זה כמחיצה גמורה ואפילו יותר מעשר אפשר להתיר כך. כיצד מתיר רשות הרבים? °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. °בית שמאי בית שמאי אומרים. דלת מיכן ודלת מיכן, וכשהוא מכניס מוציא ונועל. ו°בית הלל בית הלל אומרין, א_כבדלת מיכן, וצורת פתח מיכן ולא צריך לנעול. אמר שמואל שמואל (אמורא)°, הלכה כ°חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע שלא צריך לנעול. מה מועיל שיש דלת אם אינה נעולה? ולא דא היא קדמייתא כמו במבוי מפולש דאם אינו נועל אין זה אלא כצורת הפתח? אמר רבי אבא רבי אבא°. די שעל ידי דלת הוא יכול לנעול דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת. הורי רבי אחא רב אחא° בההן דעבד צורת פתח במבוי מפולש לרשות הרבים, שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות ורק שם יעשה צורת הפתח. שפעמים שבני רשות הרבים נדחקים לפתח המבוי ומבטלים אותו. רבי אייבון רבי אייבון° הורי כההן דרבי אחא רב אחא°. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°. יתידות היוצאות מכותלי המבוי. אדם נותן עליהן את הקורה, ומתיר את המבוי. והן שיהו בתוך ג' לכותלי המבוי. תרין אמורין. חד אמר, והן שיהיו בריאות כדי לקבל את הקורה ואריחיה. דהקורה שאמרו צריכה להיות חזקה כדי לקבל שורה של אריכים עליה. וחרנה אמר, אפילו אינן בריאות לקבל את הקורה ואריחיה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. איך אפשר להתיר קורה שרחוקה מהמבוי? הרי תחת הקורה אסור שהרי אין שם מחיצות, ומתיר את המבוי? אמר רבי אחא בר עילה רבי אחא בר עילה°, ולמה לא? ולא אשכחנן כן על דשמואל שמואל (אמורא)°, דאמר שמואל שמואל (אמורא)°, תחת הקורה במקרה רגיל אסור ומתיר את המבוי. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. תחת הקורה ובין לחיים נידון כאסקופה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. כהיידא  כמו איזה אסקופה? א_כגכאיסקופה מותרת, או כאיסקופה אסורה? אמר רבי זירא רבי זירא°. עד דאנא תמן בבבל, איצטרכא לי מאי אסקופה המותרת. וכד סליקת להכא כשהגעתי לארץ ישראל, שמעית לרבי יסא רבי אסי° דאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. איסקופה הגבוהה י' ואין רחבה ד'. א_כדמותר לכאן ומותר לכאן, ובלבד שלא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] יחליף. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. חמי  ראה מה אמר. לא אמר, אלא בשאין בקורה רוחב ארבעה. אבל יש שם רוחב ארבעה, אסורה. אמר לו. והא כיוון שרחבה ד’, דא היא אמלתרה. אילו מלתרה שמא אינה מותרת לטלטל תחתיה מדין פי תקרה יורד וסותם? אלא ודאי תמיד מותר לטלטל תחת הקורה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. שמואל שמואל (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן°. שמואל שמואל (אמורא)° אמר תחת הקורה אסור. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר מותר. הכל מודין על בין לחיים שאסור. ותני כן. מבוי העשוי לחיים לחיים. אם יש בין זו לזו ד' טפחים כשיטת °רבן גמליאל רבן גמליאל שלבוד ד’ טפחים, מטלטלין עד החיצון. ואם לאו, מטלטלין עד הפנימי. רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי עוקבא רבי עוקבא°. בשאין החיצון עודף. אבל אם היה חיצון עודף עבה יותר, מטלטלין עד החיצון, שהוא נחשב כלחי

ירושלמי עירובין , פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתני’: הכשר המבוי. °בית שמאי בית שמאי אומרין, לחי וקורה. ו°בית הלל בית הלל אומרין, א_כהאו לחי או קורה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, לחיים. משום °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני °רבי עקיבא רבי עקיבא. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על פתח מבוי שהוא פחות מארבע אמות, שהוא ניתר או בלחי או בקורה. ועל מה נחלקו? על רחב מארבע אמות ועד עשר. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים לחי וקורה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, או לחי או קורה. אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא. על זה ועל זה נחלקו:

גמ’: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר לחיים. למה התכוון °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כשאמר לחיים? לחיים וקורה כ°בית שמאי בית שמאי רק שמוסיף על דבריהם עוד לחי. או לחיים ולא קורה כ°בית הלל בית הלל רק שמוסיף על דבריהם עוד לחי? מה רוחב כל לחי לדעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? כל לחי ג' טפחים כרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, או כל שהוא כרבנין רבי יוחנן רבי יוחנן° נישמעינה מן הדא. מעשה שהלך °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אצל °רבי יוסי בן יוסי בן פרורה רבי יוסי בן יוסי בן פרורה תלמידו לאובלין. והראהו מבוי אחד, ולא היה בו אלא לחי אחד בלבד. אמר לו. עשה לו לחיים. אמר לו. מה את אמר לי לסותמו? אמר לו יסתם. וכי מה ראייה יש בלחי אחד שרשות שבת באה לכאן שאין זה ניכר, שנעשה לצורך שבת. הדא אמרה ג' כרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. דאם תימר כל שהוא כרבנן רבי יוחנן רבי יוחנן°. כל שהוא סותם? תנן, משום °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני °רבי עקיבא רבי עקיבא לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על פתח מבוי שהוא פחות מארבע אמות וכ"ו. תני, והלכה כדברי התלמיד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 א_ כא מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ד סעיף א':

22 א_ כב מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ד סעיף ב':

23 א_ כג מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ה סעיף ד':

24 א_ כד מיי' פ י"ד מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שמ"ו סעיף א':


[ע"ב]

25 א_ כה מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י"ד:


-----------------------------------דף ז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] מאי נפקא מינא בדברי אותו תלמיד? הרי כל ההבדל זה בדברי °בית שמאי בית שמאי. וכי הוא בא ללמד ש°בית שמאי בית שמאי מודים ל°בית הלל בית הלל עד ארבע אמות ולכן הלכה כ°בית הלל בית הלל. דאי לא כן, מה אנן אמרין הלכה כ°בית שמאי בית שמאי? ויש הלכה כ°בית שמאי בית שמאי ולא כ°בית הלל בית הלל? אלא בגין דתני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. מבוי שאין בו ארבע אמות, אינו צריך קורה. ורב הונא רב הונא° אמר בשם רב רב (אמורא)° מבוי שהיא פחות מארבע אמות אינו צריך כלום. קא משמע לן שהלכה כתלמיד, שאפילו בפחות מארבע צריך לחי או קורה

ירושלמי עירובין, פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתני’: א_כוקורה שאמרו, רחבה כדי לקבל אריח. והאריח, חצי לבינה של ג' טפחים. דייה לקורה שתהא רחבה טפח, כדי לקבל אריח לאורכו:

גמ’: אמר רבי אבא רבי אבא°. כדי לקבל עליו דימוס שורה של ארחין לאורכו. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. כדי לקבל עליו דימוס של ארחין לרוחבו. מה ביניהן? אמר רבי שין רבי שין°, בריות חוזק הקורה ביניהן. על דעתיהן דרבנן, צריך שיהיה חזק כדי לסבול עשרים ארחין שאורך מבוי עשר אמות ואורך אריח חצי אמה. על דעתיה ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, ארבעים ארחין שמונחות לרוחב ורוחב האריח חצי לבנה. שתי קורות. בזו חצי טפח ובזו חצי טפח. א_כזכמה יהא ביניהן והצטרפו? רבי זעירא רבי זעירא° אמר, חצי טפח. שהרי התרנו שיהיה חצי טפח יוצא מהצד שהרי הקורה טפח והאריח טפח וחצי. מה בין טפח מכאן וחצי טפח מיכן שהתרתה, לחצי טפח מכאן וחצי טפח מיכן וחצי טפח באמצע? תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° טפח. כדי שיהיה מונח על כל קורה רבע טפח. שפחות מזה אין דרך בנאים לעשות. שתי קורות. בזו שליש וכל שהוא, ובזו שליש וכל שהוא, וביניהן פחות משליש. ייבא כיי דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה. העומד והחלל מצטרפין לארבעה, והוא שיהא עומד רבה על החלל. א_כחקורה שהיא יוצאה מכותל זה, ואינה נוגעת בכותל השני. או שהיו שתים, זו כנגד זו ואינם מגיעות אחת לשניה. אם יש בין זו לזו ג' טפחים, צריך קורה אחרת. ואם לאו, אין צריך קורה אחרת.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] אית תניי תני, ארבעה. מאן דאמר שלשה, כדי עבירת אדם. מאן דאמר ארבעה, כדי מקום. א_כטקורה שראשה אחד למעלה מעשרים אמה, וראשה אחד למטה מעשרים אמה. רואין שאילו יגוד בתוך ג' טפחים מהקיר הגבוה, והיא נראית בתוך עשרים אמה, מותר. ואם לאו, אסור. קורה שראשה אחד למעלה מעשרה טפחים, וראשה אחד למטה מעשרה טפחים. רואין שאילו יגוד בתוך ג' מהקיר הנמוך והיא נראית בתוך עשרה טפחים, מותר. ואם לאו, אסור. שתי קורות זו למעלה מזו. °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר. א_ל רואין את התחתונה כאילו היא למעלן. והעליונה כאילו היא למטה. ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה, והתחתונה למטה מעשרה טפחים. אשכחת תני נמצאתה אומר °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה, בשיטת אביו דאמרינן רואים כאילו, וחלוק על אביו. בשיטת אביו, ד°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אמר, רואין את התחתונה כאילו היא למעלן, והעליונה כאילו היא למטן. ותנן, היתה של קש או של קנים, רואין אותה כאילו היא של מתכת, עקומה, רואין אותה כאילו היא פשוטה, עגולה, רואין אותה כאילו היא מרובעת, ואם יש בהקיפה ג' טפחים יש בה רוחב טפח. ואמרינן עליה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. וחלוק על אביו. ד°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אמר, ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה, והתחתונה למטה מעשרה טפחים. דאין תימר בשיטת אביו הוא, אפילו למעלה מכמה. שהרי ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אפילו למעלה מעשרים כשר . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° וחיננא בר שלמיא חיננא בר שלמיא° ורבי יודן רבי יודן° וחיננא בר שלמיא חיננא בר שלמיא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° א_לא והוא שתהא העליונה בתוך שלשה טפחים לתחתונה.

ירושלמי עירובין , פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתני’: א_לב רחבה כדי לקבל אריח, ובריאה כדי לקבל אריח, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, רחבה אף על פי שאינה בריאה:

גמ’: תני, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר ברייה אף על פי שאינה רחבה. אמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר. שמואל שמואל (אמורא)° אמר הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אמר רבי שמעון בר כרסנא רבי שמעון בר כרסנא°. מכיון דתימר הלכה כהדין, והלכה כהדין. מאן דעבד הכין לא חשש. ומאן דעבד הכין לא חשש. אמר רבי מנא רבי מנא°, מכיון דאיתמר הלכה כרבנן. דהא סתם לן °רבי רבי יהודה הנשיא, צריך שתהיה רחבה כדי לקבל אריח, ובריאה כדי לקבל אריח, שבקין ליחיד ועבדין  עוזבים את היחיד ועושים כרבנן. רב רב (אמורא)° אזל לחד אתר  הלך למקום אחד. חמא חד מבוי שריתיה  ראה מבוי אחד שהתירו בקורה שלא הייתה חזקה. יהב לה מכה בחוטרא והפילה. אמר לו רב חונא רב הונא°. הא דיקלא קאים הכא  הרי יש כאן דקל והוא כלחי למבוי ולמה הפלתה את הקורה שהרי אינה מוסיפה ואינה גורעת? אמר לו רב רב (אמורא)° עינוי דרב חונא רב הונא°גבה לרב חונה רב הונא° יש עניים והוא רואה את הדקל, ועינוי דרב רב (אמורא)° לית אינון גבה? אלא הריני אוסר להן משם קורה. ולשבת הבאה, אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. ואית בעי מימר, דלא יהוון סברין דהלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, רחבה אף על פי שאינה ברייה. ואף במקום אחר יעשו כן. לכן אני אוסר אף שיש כאן דקל שמשמש כלחי. כדי להודיע שאין הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. רבי חיננא רבי חיננא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 א_ כו מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י"ז:

27 א_ כז מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ה, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ב:

28 א_ כח מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"א:


[ע"ב]

29 א_ כט מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ':

30 א_ ל מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ה, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ג:

31 א_ לא מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ה, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ג:

32 א_ לב מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י"ז:


-----------------------------------דף ח[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] לא אמר כן. אלא רב רב (אמורא)° אזל לחד אתר  הלך למקום אחד. חמא חד מבוי  ראה מבוי אחד שניטל קורתו ואסר לה. אמר לו רב חונה רב הונא°, דיקלא קאים והוא כלחי למבוי ולמה אסרתה את המבוי?. אמר לו רב רב (אמורא)° עינוי דרב חונה רב הונא° גבה לרב חונה רב הונא° יש עניים והוא רואה את הדקל, ועינוי דרב רב (אמורא)° לית אינון גבה? אלא הריני אוסר להן משום קורה, ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל, שהוא אסור לטלטל. אית דבעי מימר, דלא יהוון סברין כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שכיוון שהותר על ידי הקורה, אף שניטל בשבת הותר. תנן, הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. והא תנינן תמן, אי זהו קרפף שנוטלים ממנו עצים ביום טוב? כל שהוא סמוך לעיר, דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. והכא הוא אומר הכן שלא צריך שיהיה סמוך לעיר אמר רבי מנא רבי מנא°. קרפף שיש בור , כבית דירה עבד לה °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי

ירושלמי עירובין , פרק א, הלכה ה[עריכה]

מתני’: היתה של קש או של קנים, רואין אותה כאילו היא של מתכת. א_לגעקומה, רואין אותה כאילו היא פשוטה. עגולה, רואין אותה כאילו היא מרובעת. ואם יש בהקיפה ג' טפחים, יש בה רוחב טפח:

גמ’: תנן, היתה של קש או של קנים, רואין אותה כאילו היא של מתכת. כמאן? כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, רחבה אף על פי שאינה בריאה: עקומה, רואין אותה כאילו היא פשוטה: אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי היא, שאינו מצריך שתהיה יכולה לקבל אריח. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°, אפשר להעמיד שדברי הכל היא. בעקמומית מן הצד שיוצא חוץ למבוי אבל בגובה שווה. ובלבד שתהא עקמומית שאינה מעכבת את המבוי. אבל עקמומית שהיא מעכבת את המבוי, הרי זו אסורה. ואי זהו עקמומית שהיא מעכבת את המבוי? כל שאילו יגוד את החלק שיוצא חוץ לבוי ואין בין זו לזו ג': תנן, עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת. עוד היא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שהרי עגולה אינה יכולה לקבל אריח. תנן, כל שיש בהיקפו שלושה יש בה רוחב טפח. מן הים למדו דכתיב (מלכים א ז', כ"ג) ויעש את הים מוצק עשר באמה וגו'. וקו שלשים אמה יסוב אותו. אי אפשר לומר עגול, שכבר נאמר מרובע. דכתיב, משפתו אל שפתו עגול. שפתו עגול הא גופו מרובע. אי אפשר לומר מרובע, שכבר נאמר עגול.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] אין תימר מרובע, נמצאת אומר קס"ו ושתי ידות שני שליש מקוה טהרה הוא מחזיק. שהרי נפחו ת"ק אמות מרובעות עשר אמות אורך עשר אמות רוחב וחמש אמות גובה. ונפח מקוה ג’ אמות מרובעות. אין תימר עגול, הרי שנפח הים היה שע"ה אמות מרובעות. שהעיגול קטן ברבע מהריבוע. נמצאת אומר, קכ"ה מקוה טהרה היה מחזיק. והא כתיב אלפים בת יכיל. והבת שלוש סאים דתנן מעשר הבת מהכור. ובכור יש שלושים סאה. נמצא שהיה בו ת"ר סאים. נמצא שהחזיק ק"נ מקואות. אמור מעתה. שתי אמות העליונות עגולות היו. ושלש אמות התחתונות מרובעות היו. נמצאת אומר ת"נ אמות מרובעות היו בו. שלוש מאות בחלק המרובע ומאה וחמישים בחלק העגול. ומאה וחמשים ידות טהרה היה מחזיק. כתוב אחד אומר (מלכים א ז', כ"ו) אלפיים בת יכיל, וכתוב אחד אומר (דברי הימים ב ד', ה') מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל. אי אפשר לומר אלפיים, שכבר נאמר שלשת אלפים. אי אפשר לומר שלשת אלפים, שכבר נאמר אלפיים בת. נמצאת אומר, אלפיים בלח, שהן שלשת אלפים ביבש. מיכן למדו חכמים, ארבעים סאה בלח, שהן כוריים ביבש שישים סאה. שהגודש שליש מלבר

ירושלמי עירובין , פרק א, הלכה ו[עריכה]

מתני’: א_לדלחיים שאמרו, גובהן עשרה טפחים. רוחבן ועוביין כל שהן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. רחבן שלשה טפחים:

גמ’: תנן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. רחבן שלשה טפחים. מתני' במשוכין מן הכותל. אבל אם היו סמוכין לכותל, אוף °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מודה. ותני כן שמעיקר הדין די בלחי כלשהו ורק בלחי שרחוק שלושה מהכותל צריך שיהיה יותר משלושה עשה לחיים למבוי. אם גבוהין מן הארץ א_להפחות מג', או שהיו סמוכין לכותל פחות מג', מותר הרחיק שלושה, צריך שיהיה הלחי שלוש ומשהו כדי שיהא העומד רבה על החלל. אבני הבניין היוצאות מן הבניין. אם אין בין אחת לחבירתה ג' טפחים, נידון כלחיים. קרן זוית יוצא מיכן הכתל בפתח המבוי נכנס מעט לתוך הפתח וקרן זוית יוצא מיכן, נידון כלחיים. א_לוכותל הנכנס, ונראה כפס מבפנים, ושוה מבחוץ. או שנראה כפס מבחוץ, ושוה מבפנים. נידון כלחיים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

33 א_ לג מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ':


[ע"ב]

34 א_ לד מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ג':

35 א_ לה מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י':

36 א_ לו מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ט':


-----------------------------------דף ט[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] היה משוך שהצמיד את הלחי לכותל מבחוץ, אבא בר רב חונה אבא בר רב חונה° אומר. רואין אותו כאילו הוא כנוס, וכשר. התיב רב חסדא רב חסדא°י. והתנינן, א_לזחצר גדולה שנפרצה לקטנה. הגדולה מותרת, והקטנה אסורה. לפי שנפרצה במלואה. ויעשו כותלי גדולה כלחיים אצל כותלי קטנה, ותותר הקטנה בנראה מבחוץ ושווה מבפנים? אמר לו אבא בר רב חונה אבא בר רב חונה°. תיפתר במשוכין כתלי קטנה לתוך הגדולה יותר מעשר ואין כאן לחי. תני רבי שיין רבי שיין° קומי רבי אחא רב אחא°. והתניא בגדולה אחת עשרה ובקטנה עשר ואם כך הגדולה עודפת פחות מג’ טפחים מכל צד והוי לבוד, ואפילו משוכין הרבה תתיר איתבעת מתניתא ולא אישתכחא  חיפשו את הבריתא הזו ולא מצאו בין הברייתות ששנו רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אמר לו רבי אחא רב אחא°. כן אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. כל משנה שלא נכנסה לחבורה בבית המדרש של רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, אין סומכין עליה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. אתייא כמן דאמר, חצר ניתרת בשני פסין, ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן, ופס של ארבעה טפחים מיכן. ואם ניתן ארבעה לצד אחד, ישאר רק שתים לצד שני. וכן אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. ואפילו תימא כן שיש בריתא כזו, אתיא כמאן דאמר חצר ניתרת בב' פסים, ובלבד פס של ד' טפחים מיכן, ופס של ד' טפחים מיכן. רב עוקבה רב עוקבה° אמר בשם רבנן דתמן. לגדולה הן נידונות שכיוון ששני הפסים הללו משמשים להתיר את הגדולה אינן נידונות לקטנה. מבוי שהכותל שבצידו האחד יוצא. וכתל שמצידו השני כנוס. כהנא רב כהנא° אמר, נותן את הקורה לוכסן, ומשתמש לוכסן. רבי אחא רב אחא° אמר בשם כהנא רב כהנא°, נותן הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן, ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר. ואמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קיימא רב אבדימי נחיתה רב אבדימי נחיתה°, ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. ובלבד שלא יהא הכותל משוך יותר מארבע. אשכחת אמר. מה דצריכא להן לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאסרו מספק יתר על ארבע, פשיטא להן לכהנא רב כהנא° שהתיר עד עשר. אמר רבי עולא רבי עולא°. משלשה ועד ארבע היא מתניתין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד ב] אם היה כותל משוך מחבירו פחות משלשה טפחים, אפילו יותר מעשר מותר. יותר מארבע אמות, אפילו פחות מעשר אסור. אלא כן אנן קיימין, משלשה ועד ארבע. ועל זה אמר כהנא רב כהנא° שעד עשר אמות מותר .

ירושלמי עירובין , פרק א, הלכה ז[עריכה]

מתני’: בכל עושין לחיים, א_לחאפילו בדבר שיש בו רוח חיים. °רבי מאיר רבי מאיר אוסר. א_לטומטמא משום גולל. ו°רבי מאיר רבי מאיר מטהר. א_מכותבין עליו גיטי נשים. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי פוסל:

גמ’: תני, כל דבר שיש בו רוח חיים, א_מאעושין אותו דופן לסוכה, ואין עושין אותו לחי. דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, אין עושין אותו דופן, אבל עושין אותו לחי. אמר רבי אחא רב אחא°. הבריתא משובשת דחד דינא הוא. מאן דאמר עושין אותו דופן, עושין אותו לחי. ומאן דאמר אין עושין אותו דופן, אין עושין אותו לחי. והרישא של הבריתא, תריי תניין אינון שחולקים בדברי °רבי מאיר רבי מאיר. מי שאמר עושין אותו דופן, לא אמר אין עושים אותו לחי. וגם הסיפא תריי תניין אינון שחולקים בדברי חכמים. ומי שאמר עושים אותו לחי לא אמר אין עושים אותו דופן. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר חד תנא הוא. ל°רבי מאיר רבי מאיר למה עושין אותו דופן? שאילו ישמט, מרגיש. ואין עושין אותו לחי. שאילו ישמט אינו מרגיש. קם רבי יושוע דרומיא רבי יושוע דרומיא° עם תלמידוי דרבי יוסא רבי יוסי בר זבידא°. אמר לו. אמרין דבתריה אמרו את סוף המשנה והיא פליגא על רבכון רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. דתניא, וחכמים אומרים אין עושין אותו דופן, אבל עושין אותו לחי. ומה לחי שבשעה שאילו ישמט אינו מרגיש, את אמר מותר, כאן דופן שאילו ישמט הוא מרגיש לא כל שכן? אלא על כרכך דהוי תרין תניין אינון אף על דעתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°: כמה דתימר תמן תרין תניין אינון על דרבי אחא רב אחא°, כן את אמר אוף הכא תרין תניין אינון על דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. רבי שמעון בר כרסנא רבי שמעון בר כרסנא° אמר בשם רבי אחא רב אחא°. °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה, שלשתן אמרו דבר אחד. שכל שאינו קבוע אינו נחשב. לא לענין סוכה ולא לענין להביא טומאה באהל. °רבי מאיר רבי מאיר דלחיים, דתנן. בכל עושין לחיים, אפילו בדבר שיש בו רוח חיים. °רבי מאיר רבי מאיר אוסר. ומטמא משום גולל, ו°רבי מאיר רבי מאיר מטהר. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא דאהילות, דתנן. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר. הבית שבספינה, אינו מביא את הטומאה. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה, דתני. מעשה ב°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה ו°רבי עקיבה רבי עקיבא שהיו באין בספינה. ועשה °רבי עקיבה רבי עקיבא סוכה בראש הספינה. ובאת הרוח והפריחתה. אמר לו °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. °עקיבא עקיבא, היכן סוכתך? תנן, כותבין עלהם גיטין, °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי פוסל. מה טעמא ד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי? דכתיב וכתב לה ספר כריתות. מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים. אף כל דבר שאין בו רוח חיים. מה ספר דבר מיוחד שאינו אוכל. אף כל שאינו אוכל. מה טעמא דרבנן? מה ספר מיוחד שהוא בתלוש, א_מבאף כל דבר שהוא


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

37 א_ לז מיי' פ ג' מהל' עירובין הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שע"ד סעיף ג':


[ע"ב]

38 א_ לח מיי' פ י"ז מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ג':

39 א_ לט מיי' פ ו' מהל' טומאת מת הלכה ד':

40 א_ מ מיי' פ גירושין ד' מהל' ג , טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ד סעיף ב':

41 א_ מא מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף י"ב:

42 א_ מב טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ד סעיף ד':


-----------------------------------דף י[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף י


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד א] בתלוש. על דעתיה ד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי, האם ידות אוכלין כאוכלין וכשם שאסור לכתוב על אוכל כך אסור לכתוב על ידות אוכלין? נישמעינה מן הדא, כתבו על קרן הצבי , וגדדו וחתמו ונתנו לה, כשר. מפני שגדדו ואחר כך חתמו. הא אם חתמו ואחר כך גדדו, לא. משמע שידות אכלים כאכלים שהקרן יד לבשר הראש. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי מיישא רבי מיישא°. והוא שכתב על זכרותו של קרן, אבל אם כתב על נרתיקו, כפרוש הוא וכשר. כדי שאוכל יקבל טומאה צריך שקדם לכן הוא יוכשר לקבל טומאה על ידי שיבא במגע עם אחד משבעה משקים ובתנאי שהמשקים הללו יהיו לרצונו ותנן, כל משקה שתחילתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון הרי זה בכי יותר כך שאם רצה שמי הגשם יפלו על איזה דבר התלוש מהקרקע, אם אחר כך יפלו המים על פירות או שיפלו הפירות לתוך מי הגשמים, הוכשרו הפירות לטומאה אף על פי שלא רצה בזה. אבל אם רצה שהגשם יפול על דבר מחובר לקרקע, אם נפלו המים על פירות או אם הפירות נפלו לתוך המים האלה, אין הפירות מקבלים טומאה. רבי יונה רבי יונה° בעי. אף לענין הכשר זרעים כן של°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי בהמה נחשבת כמחוברת לקרקע? היך עבידא? חישב עליהן שירדו על הבהמה, וירדו מן הבהמה על האוכלין, מכשירים או לא? תמן אמר °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי שאין כותבים על בעלי חיים דכתיב ספר. מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים, אף כל דבר שאין בו רוח חיים. דבעלי חיים נחשב כמחובר לקרקע, אוף הכא כן לענין הכשר. כשם שמים שנפלו לדבר המחובר לקרקע כגון בור שיח או מערה אינו מכשיר אפילו כשרוצה במים דכתיב (ויקרא י"א, ל"ד) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. ואין זה כלי, אף בבעלי חיים כן. אפילו שרוצה שהמים יפלו עליהם אין הם מכשירים? שנייא היא דכתיב (ויקרא י"א, ל"ד) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. בכל, לרבות בעלי חיים. מעתה אפילו חישב שירדו לבורות לשיחין ומערות יכשירו? א_מגשנייא היא הכא דכתיב כלי

ירושלמי עירובין, פרק א, הלכה ח[עריכה]

מתני’: שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה, מטלטלין בתוכה. ובלבד שיהא גדר גבוה י' טפחים, ולא יהו פרצות יתירות על הבנין. א_מדכל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת, מפני שהיא כפתח. יותר מיכן אסור:

גמ’: אמר רב אדא רב אדא° בשם רבי חסדייא רבי חסדייא°. למי נצרכה? ל°רבי יוסה בי רבי יודה רבי יוסה בי רבי יודה. ד°רבי יוסה בי רבי יודה רבי יוסה בי רבי יודה אומר. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה. ומודה הוא הכא, שבשיירה הקלו. ותני כן. בכל עושין מחיצות, אפילו אוכפין, אפילו עביטין, אפילו גמלים. ובלבד שלא יהא בין איכוף, לאיכוף מלוא איכוף. בין עביט לעביט, מלוא עביט. בין גמל לגמל, כמלוא גמל. ובלבד שלא יהא עומד כנגד עומד, ופרוץ כנגד פרוץ. אלא עומד כנגד פרוץ, ופרוץ כנגד עומד. נמצאת אומר לענין א_מהכלאים. כל הפחות מג' כסתום. מג' ועד ארבעה.


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד ב] אם העומד רבה על הפרוץ, מותר אפילו כנגד הפרוץ. ואם הפרוץ רבה על העומד, אסור אפילו כנגד העומד. מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ, מותר. אם הפרוץ רבה על העומד, כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. אם הפירצה א_מויותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ, כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. אבל לענין שבת, א_מזכל הפחות מג' כסתום. מחמג' ועד ארבעה, ומארבעה ועד עשר, אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ, אסור. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בכלאים, לית כאן מג' ועד ארבעה. אלא אם יש פרצה יותר מג' טפחים ואין בעומד מקום ארבעה, הכל אסור גם כנגד העומד. התיב רבי מנא רבי מנא°. והתנינן מקיפין בקנה. וקנה יש לו מקום ארבעה? אמר לו, לא תתיביני פחות משלשה. שכל הפחות מג', כסתום. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רב רב (אמורא)° מכל מקום, אפילו מג’ עד ד’, מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר

ירושלמי עירובין , פרק א, הלכה ט[עריכה]

מתני’: א_מטמקיפין ג' חבלים זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו. ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו ג' טפחים. שיעור חבלים, עוביין יותר על טפח. שיהא הכל עשרה טפחים:

גמ’: אמר רבי זעירא רבי זעירא°. לא אמרו דין מחיצה, אלא בעשרה, וביותר מעשרה. הא פחות מיכן לא. ותני כן. גבי סוכה הביא דופן של ז' טפחים, והגביהו מן הארץ פחות מג', מותר ויביא שלוש חבלים דקים. ויתן חבל בראש עשר טפחים, וישאיר רווח שלוש ויתן חבל, דהוי לבוד. וישאיר רווח שלושה טפחים מהקרע ויתן חבל דהוי לבוד. דתמן את אמר, כל פחות מג' כסתום. ואוף הכא את אמר, כל פחות משלשה כסתום, והאמצע ארבע טפחים שבאמצע יהיה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ? ייבא כיי דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה. העומד והחלל מצטרפין לארבעה, ואיתמר עליה. והוא שיהא עומד רבה על החלל מצד אחד וכאן בכל צד יש שלוש טפחים והחלל הוא של ארבעה טפחים. אין את בעי מקשייא, הכין קשי  אם אתה רוצה להקשות כך תקשה. הרי מדובר בסוכה בגובה עשרה טפחים. אז למה צריך דופן שבע ומשהו? שיביא דופן של ארבעה טפחים וכל שהו. ויגביהו מן הארץ שלושה טפחים חסר כל שהוא. וכיוון שהסוכה עשר נמצא מתחתיה פחות מג’ דהוי לבוד ומעליה עד הסכך ג’ דהוי לבוד. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם רבי יודה בן חנניה רבי יודה בן חנניה°. נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלה, מציל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

43 א_ מג מיי' פ ב' מהל' טומאת אוכלין הלכה ח':

44 א_ מד מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ט':

45 א_ מה מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף מ"ה:


[ע"ב]

46 א_ מו מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף מ"ו:

47 א_ מז מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ח':

48 א_ מח מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ט':

49 א_ מט מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ה':


-----------------------------------דף יא[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף יא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד א] משום פיאה אפילו למעלה מעשר אמות. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. כמחיצות שבת, כן מחיצת כלאים. כמו שלענין שבת לא מועיל צורת הפתח ליותר מעשר. אף לענין כלאים לא מועיל צורת הפתח ביותר מעשר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מעשה שהלך °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אצל °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי לנגנגד. והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר. והיה נוטל אעים וסותם, דוקרנין וסותם, עד שמיעטן פחות מעשר. אמר כזו כן מחיצת שבת. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. מודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לענין שבת, שאין פיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. מתני' אמרה כן. דתנן, מקיפין ג' חבלים זה למעלה מזה. אם אומר את, שהפיאה מצלת יותר מעשר לענין שבת, יעשה רק חבל אחד מלעלה. אמר רבי יונה רבי יונה°. רב הושעיה רב הושעיה° בעי. הדא פיאה שאמרה המשנה שמקיפין ג' חבלים זה למעלה מזה, היכא איתאמרת? מלמעלן או מן הצד? אין תימר מלמעלן ולא מועיל למעלה מעשר, כל שכן שמן הצד לא מועיל למעלה מעשר. אין תימר מן הצד, הא מלמעלה לא ואולי כן מועיל אפילו למעלה מעשר. אין תימר מלמעלן, יאות רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° מקשה. אין תימר מן הצד, לא אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° כלום. שאולי מלמעלה מותר יותר מעשר. מה נפשך? אם מלמעלן מועיל ביותר מעשר. למה המשנה לא אמרה שישים חבל אחד מלמעלן. אם מן הצד מועיל, שתאמר שישים מן הצד. רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. תיפתר בשעשויין כמין דוקרן. שאין אפשרות להניח חבל על ראשם. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אבדימי רבי אבדימי° דחיפה אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. צורת הפתח מתירה לגובה אפילו עד מאה אמה. אמר רבי יודן רבי יודן°. הדא דתימר, לענין כלאים. אבל לענין שבת, לא תהא פיאה גבוהה מן הקורה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. היא כלאים היא שבת בשניהם צורת הפתח מועילה אפילו למעלה מעשרים אמה. על דעתיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא, מה בין קורה ומה בין פיאה? קורה מצלת מרוח אחת. פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד ב] מד' רוחותיה שתי קורות וקנה על גבן והארץ מלמטה. ותייא כייא דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב המנונא רב המנונא°. פיאה אינה מצלת, עד שתהא מגופפת מד' רוחותיה. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° טטרפליות שבכרמים מחצלת שפרוסה על ארבע עמודים לצל, אסור לטלטל תחתיהן, מפני שהן סוף תקרה. ואין סוף תקרה מציל משום פיאה. אמר רבי פנחס רבי פינחס°. אתא עובדא קומי רבי ירמיה רבי ירמיה°, בארבעה עמודים ועליהם ארבע פצטליות קורות, והתיר לטלטל משום פיאה. רבי בון רבי אבין° ורבין רבין° בעון קומי רבי זעירה רבי זעירא°. פיאה מהו שתציל בסוכה? אמר לון, פיאה מצלת בסוכה. סוף סכך מהו שיציל בסוכה? אמר לון, אין סוף סכך מציל בסוכה. מה בין זה לזה? זה פאה נעשה לכאן לדופן. וזה סכך נעשה לכאן לגג אמר רבי אבהו רבי אבהו°. כל אילין מיליא לענין מיסב ומיתן. הא להורות, אסור להורות. מה אם סוכה קלה, את אמר אסור? שבת החמורה, לא כל שכן? רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא°, בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. מאן תנא פיאה מצלת? לא °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי? אמר לו אין, הדא תנה ויחידאה הוא. אבל לרבנן לא מועיל צורת הפתח מארבע רוחות ברשות הרבים אבל בכרמלית מועיל

ירושלמי עירובין , פרק א, הלכה י[עריכה]

מתני’: א_נמקיפין בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים. בשיירא דיברו, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וחכמים אומרים, לא דיברו חכמים בשיירא אלא בהווה. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב, אינה מחיצה. דברי °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה. וחכמים אומרים, אחד משני דברים. ארבעה דברים פטרו במחנה. מביאין עצים מכל מקום. ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

50 א_ נ מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ה':


-----------------------------------דף יב[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף יב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד א]

גמ’: תנן, מקיפין בקנים, ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים. בשיירא דיברו, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. הא יחיד, צריך שתי וערב. ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, שניא בין יחיד לשיירא. ולרבנן לא שנייה בין יחיד לשיירא? נישמעינה מן הדא שגם לרבן יש הבדל בין יחיד לשיירא, דתנן. שיירא שחנת בתל שהוא גבוהה עשרה. או בנקע שהוא עמוק עשרה, או בגינה שהיא מוקפת גדר, מטלטלין בה. אפילו כור אפילו כוריים מטלטלין בה. א_נאובלבד שלא ישייר בה בית סאתים פנוי ואם שייר בית סאתים פנוי הכל אסור. אין בה עד בית סאתים, מטלטלים בכולה אף על פי שלא מלא את כולה. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חיננה רבי חיננה°. אפילו הניח שם אוכפות, אפילו עביטין, אין זה נחשב מקום פנוי. מילתיה דרב הונא רב הונא° אמרה, ובלבד שימוש אדם ולא לכלים, דלכל אדם נותנים בית סאתים ולא תלוי בכמות הכלים. דאמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב חונה רב הונא°. הקיפו בשתי או ערב. אדם א_נבאחד או שנים, נותנין להן בית סאתים. ג', נותנין להן בית ששת סאין. מכאן שלא נותנים מקום לפי כלים רק לפי שימוש אנשים מיכן והילך לפי חשבון. אין שיירה פחות משלשה. ואין העובד כוכבים ומזלות משלים בשיירה. קטן מהו שישלים בשיירא? נשאר בשאלה אין עובד כוכבים ומזלות משלים בשיירא. היך עבידא? היו שנים ועירבו עירוב אחד בית שש סאים, ובא העובד כוכבים ומזלות והוסיף עוד ישראל אחר לשם. כבר נכנסה שבת באיסור. היו ג' ועירבו שנים עירובין שש סאין. ובא העובד כוכבים ומזלות ופחת שלקח אחד מהאנשים, כבר נכנסה שבת


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד ב] בהיתר, ומותר לשנים שנותרו לטלטל בכל שש הסאים. רבי דריפה רבי דריפה° אמר, רבי ניסא רבי ניסא° שאל. מהו ליתן להן ג' ראשי תורין. ויהא זה מטלטל בתוך סאתים של זה, וזה מטלטל בתוך סאתים של זה כגון ששניים כל אחד הקיף בית סאתים וקדקוד של בית סאתים אחד נכנס לתוך השני האם יהיה מותר לשניהם לטלטל באותו ראש תור? תנן, כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה, דברי °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רב חסדיי רב חסדיי°. אתייא ד°רבי יוסי בי רבי יודה רבי יוסי בר יהודה, בשיטת אביו, וחלוק על אביו. בשיטת אביו, ביחיד שאפילו פחות מבית סאתים צריך שתי וערב. וחלוק על אביו, בשיירא יותר מבית סאתים. של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, מחיצה גרועה או שתי או ערב לבד מועילה בשיירה. ואילו ל°רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה, אין מחיצה גרועה מועילה אפילו בשיירה יותר מבית סאתים. והיכן אשכחנן ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר ביחיד אפילו פחות מבית סאתים צריך שתי וערב? נישמעינה מן הדא. דאמר רבי אחא רב אחא°, תנא, רבי חנין רבי חנין° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמרו בשם רב ששת רב ששת°. כשם שחלוקין כאן, כך חלוקים בכלאים של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אין מחיצה מועילה עד שתהיה שתי וערב. וכלאים לא אפי' היא בית רובע שסתם שדה בית רובע? מכאן של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אם אינו שתי וערב אינו מועיל ביחיד אפילו פחות מבית סאתים. תנן, ארבעה דברים פטרו במחנה. מביאין עצים מכל מקום. ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב. כמה הוא מחנה? רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° אמר מאה. דכתיב (שופטים ז', י"ט) ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה. רבי אבינה רבי אבינה° בעי. אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה, יאות. דמשמע שכל המחנה היו מאה. אבל כאן נאמר בקצה המחנה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, עשרה. דכתיב(שמואל א כה ט) ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל את כל הדברים האלו בשם דוד וינוחו. מהו וינוחו? רבי יוסטא בר שונה רבי יוסטא בר שונה° אמר, נעשו מחנה. רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° אמר, עשרה. דכתיב (דברי הימים א י"ב, כ"ג) עד למחנה גדול כמחנה אלהים. וכמה מחנה אלהים? עשרה מניין. תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. שנים עשר אלף, כמחנה ישראל במלחמת מדין. היוצאים למלחמת הרשות, מותרין בגזל עצים לחים, ואסורין בגזל עצים יבישין. היוצאים למלחמת חובה, א_נגמותרין בגזל עצים יבישין ולחין. רבי דניאל בריה דרב קטינה רבי דניאל בריה דרב קטינה° אמר בשם רב חונא רב הונא°. אם היו עשויין

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

51 א_ נא מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף א':

52 א_ נב מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף א':


53 א_ נג מיי' פ ו' מהל' מלכים הלכה י"ג:

-----------------------------------דף יג[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף יג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד א] חבילה, אסור תנן, מותרים בגזל עצים. עד כדון, ברור שהדין כך כשהחיילים אינן סמוכין לחורש שלא הטריחו אותם. האם התירו להם אפילו סמוכין לחורש? תנן, ופטורים מנטילת ידים. עד כדון בשאינן סמוכין למעיין. ואפילו סמוכין למעיין? תנן, ופטורים מן הדמאי. כיצד? קנו במחנה ונכנסו עמהן לעיר, כבר נפטרו. קנו בעיר לפני שבאו למחנה, ויצאו עמהן מהעיר , כבר נתחייבו בדמאי. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אבהו רבי אבהו°, אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. דמאי, כמשמעו, מתוקן או לא מתוקן: תנן ופטורים מלערב: אמר °רב חייה בר אשי רב חייה בר אשי. הדא דאת אמר, בעירובי חצרות. אבל בעירובי תחומין, א_נדדבר תורה הן ואין כח לחכמים לפטור אותם. ויש חצירות במחנה? להתיר אהלים שבמחנה. כהדה דתני, אהלים שבמחנה, א_נהצריכין עירוב להוציא מאהל לאהל. אהלים שבשיירה, אין צריכין עירוב שהם לזמן מועט. °יהודה בן תימא יהודה בן תימא אומר. א_נואף חונים בכל מקום. ובמקום שהן נהרגין, שם נקברין. שלא תאמר, יעשו כהרוגי פלמוסיות שהאויב הרג הרבה חיילים במקום אחד שבמקרה כזה מצאנו מחלוקת אית תניי תני, אסור לפנותן. ואית תניי תני, מותר לפנותן. אמר רב חסדיי רב חסדיי°. מאן דאמר מותר לפנותן, במכונסין ואין זה כבוד לקברם בקבר אחד. ומאן דאמר אסור לפנותן, במפוזרין. כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים, כך בחזירתן א_נזפטורין מארבעה דברים. רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° שמע לה מן הדא דכתיב (שופטים ז', ג') מי ירא וחרד, ישוב ויצפור ישכים לפני עלות השחר מהר הגלעד. ולמה הן חוזרין בצפירה לפני עלות השחר? מפני השונאין שלא יראו שיש פחדנים במחנה ישראל. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)° כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים, כך בחזירתן פטורין מד' דברים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

54 א_ נד מיי' פ כ"ז מהל' שבת הלכה א':

55 א_ נה מיי' פ א' מהל' עירובין הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ו סעיף ב':

56 א_ נו מיי' פ ו' מהל' מלכים הלכה י"ב:

57 א_ נז מיי' פ ו' מהל' מלכים הלכה י"ג:


[ע"ב]

הדרן עלך פרק מבוי