ירושלמי עירובין א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת עירובין · פרק א · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך והרחב מעשר אמות ימעט אם יש לו צורת פתח אף ע"פ שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט

הלכה א גמרא[עריכה]

ר' יוסה אמר לה סתם רבי אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל ורבי יודה יליף לה מפתח האולם אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה דתנינן תמן פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמר תני רבי חייה אפילו ארבעים חמשים אמה תני בר קפרא אפילו מאה אמה א"ר אבין ר' יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה וחכמים אוסרין היך מה דתימר תמן את רואה את המלתירה כולו יורדת וסותמת אוף הכא את רואה את התיקרה כולו יורדת וסותמת הוא דעתיה דר' יודה בסוכה הוא דעתיה במבוי הוא דעתהון דרבנן בסוכה הוא דעתהון במבוי ולא דמייא יש דברים כשירים בסוכה ופסולין במבוי כשירין במבוי ופסולין בסוכה דוקרנין כשירין בסוכה ופסולין במבוי ותני כן הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן סוכה כשירה מבוי פסול הדא דתימר בגבוהין ג' למעלה מכותלי המבוי אבל אם אינן גבוהין ג' מכותלי המבוי כשר בשאין בהן רוחב ארבעה אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי ותני כן שתים כהילכתן ושלישית אפי' טפח כשר רבי חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח כשר ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו רחב מעשר אמות סוכה כשרה ומבוי פסול הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת הדא דתימר על בית סאתיים אבל יתיר מבית סאתיים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מטלטל בה אלא בארבע אמות חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה ובמבוי כשר סוכה מקורה פסולה מבוי מקורה כשר רבי אמי בשם רב הושעיא לא סוף דבר מקורה אלא נתן מלתרא יש בו רחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא הלכה כרבי יודה דלא כן מה אנן אמרינן רבי יודה וחכמים תהא הלכה כרבי יודה אלא בגין דא"ר יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בהלכות עירובין ואמר רב נחמן בר יצחק בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ומקשינן עליה לא כן אמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין לא כן א"ר יצחק בר נחמן בשם ריב"ל הלכה כרבי יוחנן בן נורי וקשיינן עלה סברין מימר יחיד אצל יחיד הא יחיד אצל חכמים לא אתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים החלוקין עליו וכא תהא הלכה כרבי יודה ואפילו חכמים החלוקים עליו שמואל אמר הלכה כדברי המיקל בעירובין א"ל רב חייה בר אשי כגון ההוא דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה וחכמים אוסרין א"ל לא עירובין אמרתי אלא מחיצות סבר כהנא כהדא דשמואל לפום כן צריך מימר אין הלכה כרבי יודה לא אמר אלא למעשה מעשרים הא בסוף עשרים כשר ותייא כרב דרב אמר סוף שיעורן להקל רבי יוחנן סוף שיעורן להחמיר רבי חייא בשם רבי יוחנן מבוי שקורתו למעלה מעשרים נותן קורה בתוך עשרים וממעט בתוך עשרים אמר רבי יוסה והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים רבי חלקיה אמר בשם רבי אחא ואפילו כרב אתיא היא דרב אמר שחיטה מחצה למחצה כשירה ולמה אמר פסולה מפני מראית העין שאם תימר שיתן בתוך עשרים אף הוא נותן למעלה מעשרים ימעט כיצד ימעט עושה איסטבא על פתח המבוי ומתיר המבוי כמה יהא בה רבי אחא בשם רבי הושעיה ארבעה טפחים כדי מבוי רבי יוסה אומר טפח כדי קורה חברייא אמרין כל שהוא הרי אין כאן גובה עשרים אמה על רוחב טפח לא היה גובה עשרה טפחים צריך לחוק כמה יחוק רבי אחא אמר ד' אמות כדי מבוי רבי יוסה אמר ד' טפחים כדי מקום ר' יעקב בר אחא ר' יוסה בשם ר' יוחנן עושה חריץ על פתח המבוי עמוקר י' ורחב ד' ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ והוא שיהא בתוך ג' לכותלי המבוי ואפילו כמאן דמר תמן ארבעה מודי הכא בג' תמן חוץ למבוי ברם הכא בתוך המבוי עשה גדר בפתח המבוי גבוה עשרה ורחב ארבעה ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ היה שם גדר אם מתלקט הוא עשרה טפחים מתוך ג' צריך קורה ואם לאו אין צריך אית תניי תני מתוך ארבע מאן דמר מתוך שלש רבנן מאן דמר מתוך ארבע ר"מ היה מונדרן באמצע המבוי לעליונים נידון משום חריץ לתחתונים משום גדר הרחב מעשר אמות ימעט כיצד ממעט נותן מלתרה בפתח המבוי ומתיר המבוי לרוחב איתמרת ורבנן עבדין לה אפילו בגבוה ולא כפרוץ למלואו הוא נעשית כאכסדרה רבי מתיר אכסדרה בבית שריי כמה עמודין היה בה רבי יעקב בר אחא אמר ר' חייא ר' יוסה חד אמר ששה וחד אמר שמונה א"ר יעקב בר אחא ולא פליגי מאן דמר ששה לא מחשב אילין תרין ברייא מאן דמר שמונה מחשב אילין תרין ברייא רבי יעקב בר אחא בשם ר"א לא סוף דבר ששה לא סוף דבר שמונה אלא אם היו רבים בוקעין בה אפי' שנים יהו אסורין אם אין הרבים בוקעין בה אפי' כמה יהו מותרין מה דהוא עבדא הויא עבדה ואכסדרא שנפרצה למלואה לר"ה רבי לא ורבי יוחנן תריהון אמרין מטלטלין בכולה שמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות אמר רבי יוסי ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה למעלה מעשרים אמה שהוא כשר אלא מיסבור סבר שמואל והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים אתא רבי אחא רבי חיננא בשם רבי הושעיה והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים אמר רבי יוסי ואפילו דסבר שמואל במבוי המקורה למעלה מעשרים אמה כשר לא דמי מבוי לאכסדרא מבוי נעשה לתשמיש בתים אכסדרא לא נעשית אלא לתשמיש דבר אילו מבוי שאינו מקורה ונתן הקורה בתוך עשרים שמא אינו כשר אילו אכסדרה שאינה מקורה ונתן הקורה בתוך עשרים שמא כלום היא היה רחב בתוך חמש עשרה אמה ר' בא ורב הונא בשם רב עושה פס של ג' אמות וכל שהוא מרחיקו מן הכותל שתי אמות אותו וכל שהוא נידון לשם לחי והשאר והוא שיהא העומד רבה על החלל ויעשה פס ארבעה טפחים ולא כן תני עושה פס של ארבעה טפחים א"ר בא בר פפי כדי להתיר שניהן בלא קורה אית תניי תני מעמיד קנה ודוקרן אית תניי תני עושה פס של ארבעה טפחים א"ר יוסה הלכה כאומר עושה פס ארבעה טפחים תני רשב"ג אומר מבוי שיש לו שני פתחים נותן קורה באחד מהן ומתיר רבי אחא בשם רבי לוי אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל א"ר בא והוא שהעמיד קנה ודוקרן אבל אם עשה פס ארבעה טפחים הלכה כרשב"ג ותני כן מבוי שיש לו ארבעה פתחים נותן קורה באחד מהן ומתיר א"ר יוסי והוא שנתן על האמצעי אבל אם נתן על החיצון ניחא עומד שכאן מתיר פירצה שכאן ומי מתיר פירצה של הלן א"ר שמי תיפתר כרבן שמעון בן גמליאל ולית את שמע מינה כלום מבוי עקום ומפולש רבי יוחנן אומר נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן ריש לקיש אמר נותן לחי או קורה ומתיר על דעתיה דריש לקיש בקשו לעשות להן תקנה אלו משתמשין עד מקום הכותל ואלו משתמשין עד מקום הכותל ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אלא אלו משתמשות דרך עקמומיות ואלו משתמשות דרך עקמומיות ולא נמצא שתי רשויות משתמשות ברשות האסורה להן רב ושמואל רב כר"י ושמואל כר"ל ר"י וריש לקיש הוון שריין בשקקה דר' יצחק ריש לקיש טיטל כדעתיה ר"י לא אסר ולא טילטל א"ר יוחנן הניחו לבני מבוי שיהו שוגגין ואל יהו מזידין מה טילטל לא טילטל אין תימר טילטל מחלפה שיטה ר' יוחנן אין תימר לא טילטל יואסר לבני המבוי ר' יוחנן ביטל רשותו א"ר אחא כף ריש לקיש לר' יוחנן וטלטל א"ר מתניה ויאות מה טעמא דרבי מאיר עשו אותו כשוגג אצל מזיד מה טעמא דרבנן מכיון שחשודין הן לטלטל כמזידין הן אמרין ליה אין כיני יעשה שונאין של רבי יוחנן כצדוקי אצל בני המבוי ויואסר לבני המבוי אמר רבי יוסי בי רבי בון צדוקי חשוד לטלטלו וכא מה אית לך מה נפק מביניהון היה עשוי כמין כי ר' יוחנן אמר נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן ריש לקיש אמר אפילו כמה קורות אינן מתירין אותו רב ירמיה בשם רבי בון מבוי שנפרץ מכנגדו ארבעה מן הצד יותר מעשר חברייא בשם רב לא שנייא בין שכנגדו בין מן הצד ארבעה הוון בעיי מימר מאן דמר מן הצד יותר מעשר הא עשר מותר בשיש שם רוחב ארבעה מאן דמר בין מכנגדו בין מן הצד ארבעה בשאין שם רוחב ארבעה ולא כן סברנן מימר רב כרבי יוחנן וא"ר יוסי בי רבי בון כדי לעשות כל הרשות כאחת מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו רבנן דקיסרין א"ר חייה ר' יוסה אם יש שם עומד ארבעה צריך קורה ואי לא לא צריך מה בינו למבוי שיש לו שני פתחים אילו מבוי שיש לו שני פתחים שמא אינו נותן קורה על אחד מהן ומתיר אמר רב נחמן בר יעקב ומבוי שיש לו שני פתחים אין דרך בני אדם ליכנס בפתח הזה ולצאת בזה ברם הכא דרך בני אדם ליכנס בפתח זה ולצאת בפירצה קורה אחת מהו שתתיר שני מבואות ר' ירמיה אמר רבי זירא ורבי אבהו חד אמר אסור וחד אמר מותר מאן דמר אסור בניתנין למעלה מג' לכותלי המבוי מאן דמר מותר בניתנין למטה מג' בכותלי המבוי רבי זעירה בעי חצר במה היא ניתרת אשכח תני רבי אומר בפסח אחד וחכמים אומרים בשני פסין רבי ירמיה בשם רבי חייה הלכה כדברי האומר בשני פסין ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן ור' יוסה בשם רבי יוחנן הלכה כדברי האומר בשני פסין ואני אומר בפס אחד ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן ואין כאן אלא פס ג' טפחים מיכן וג' טפחים מיכן הוי דו אמר בשם רבי יוחנן פס וכל שהוא מיכן ופס וכל שהוא מיכן רבי זעירא רב חונא בשם רב מבוי שארכו ורחבו שוין אינן ניתרות בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמעה שמואל מיניה ולעתה בתריה ארבעין זימנין רבנן דקיסרין לא אמרין כן אלא שמואל שאיל לרב כמה יהא אורכו יותר על רחבן אגיב וא"ל כל שהוא ולעתה בתריה ארבעין זימנין דאת מבעי רב ולא משכח יתיה תמן תנינן שהמבוי לחצירות כחצר לבתים כמה חצירות יהו במבוי רב ושמואל תרויהון אמרין אין להן פחות משתים ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן אפי' חצר אחת מיכן וחצר אחת מיכן רבי אחא ר' חיננא בשם ר"י אמר אפי' חצר מיכן ובית מיכן בית מיכן וחנות מיכן רב נחמן בר יעקב בשם רבי יוחנן מבוי אין פחות משני חצירות חצר אינה פחותה משני בתים מבוי שאורכו ורחבו שוין אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמואל שאל לרב כמה יהא ארכו יתר על רחבו והוא א"ל כל שהוא ההין דר"א דארעא דישראל מה בעו חמשה מבואות פתוחין למבוי עומד מרובה על הפרוץ ופרוץ מרובה על העומד א"צ קורה אם יש ביניהן ד"א הופלג תני רבי הושעיה פתחים פתוחין לרשות הרבים נפתחים נעשה מקומם ר"ה ננעלים נעשה מקומם רשות היחיד מבואות המפולשים לים כמפולשים לבקעה וההן שקקה דר' חנין לא צריך צורת פתח שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש תקנה תיקנו בו כדי להתיר בתים שלמטן אם יש לו צורת פתח אע"פ שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט חנניה בר שילמיא הוה יתיב מיתנא לחייה בריה דרב אפיק רב רישיה מן כוותא א"ל לית כן א"ל ולא ניתנייה כן א"ל דתניתיה ואודעיה דלית כן אבא בר הונא אמר צורת פתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רשב"ל ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת תני ר' חייה כיצד מתירין רה"ר רבי יהודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן קורה מיכן וקורה מיכן וחכמים אומרים לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת אמרה רבי ירמיה קומי רבי זעירה א"ל ומה בידך ר' אילא בשם רבי יוחנן צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמי על גביהן א"ר יוסה רבנן דהכא כדעתון ורבנין דתמן כדעתון רבנן דתמן דאינון אמרין צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן ואינון אמרין לית כן ורבנן דהכא דאינון אמרין ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת ואינון אמרין דאית כן חנניה בן אחי ר' יהושע אומר בית שמאי אומרים דלת מיכן ודלת מיכן וכשהוא מכניס מוציא ונועל ובית הלל אומרין דלת מיכן וצורת פתח מיכן אמר שמואל הלכה כחנניה בן אחי ר' יהושע ולא דא היא קדמייתא א"ר בא על ידי דלת הוא ננעול הורי רבי אחא בההן דעבד צורת פתח שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות רבי אייבון הורי כההן רבי זעירה בשם רב חסדא יתידות היוצאות מכותלי המבוי אדם נותן עליהן את הקורה ומתיר את המבוי והן שיהו בתוך ג' לכותלי המבוי תרין אמורין חד אמר והן שיהיו בריאות כדי לקבל את הקורה ואריחיה וחרנה אמר אפילו אינן בריאות לקבל את הקורה ואריחיה ר' זעירא בעי תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי א"ר אחא בר עילה ולמה לא א"ל ולא אשכחנן כן על דשמואל דאמר שמואל תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי ר' זעירא בשם שמואל תחת הקורה ובין לחיים נידון כאסקופה רבי זעירא בעי כהיידא אסקופה כאיסקופה מותרת או כאיסקופה אסורה אמר רבי זירא עד דאנא תמן איצטרכא לי וכד סליקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן איסקופה הגבוהה י' ואין רחבה ד' מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף א"ר מנא קומי רבי יוסי חמי מה אמר לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה אבל יש שם רוחב ארבעה אסורה א"ל והדא היא אמלתרה אילו מלתרה שמא אינה מותרת רבי זעירא אמר שמואל ורבי יוחנן שמואל אמר תחת הקורה אסור ורבי יוחנן אמר מותר הכל מודין על בין לחיים שאסור ותני כן מבוי העשוי לחיים לחיים אם יש בין זו לזו ד' טפחים מטלטלין עד החיצון ואם לאו מטלטלין עד הפנימי רבנן דקיסרין בשם ר' עוקבא בשאין החיצון עודף אבל אם היה חיצון עודף מטלטלין עד החיצון