ביאור:יהושע יג כז
יהושע יג כז: "וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן, יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יג כז.
נחלת מטה גד בעבר הירדן המזרחית[עריכה]
לאחר תאור השטח שכבשו בני ישראל בעבר הירדן המזרחית, העורך מתחיל בתאור נחלת ראובן, וממשיך צפונה לנחלת גד.
רשימת ערים בעבר הירדן המזרחית בנחלת גד: "וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן"
הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל[עריכה]
"הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה"
לא מצאתי עיר בנחלת גד בשם 'גְבֻל', וגם 'הַיַּרְדֵּן' לא מציין עיר אלא נהר, וכך האות ו' לפני 'וּגְבֻל' לא מתאימה במשפט כשם של עיר.
סביר שפרוש המשפט הוא: הירדן הוא גבול נחלת גד עד לקצה הדרומי של הכנרת, ומהקו הזה לעבר הירדן מזרחה, עד ארץ בני עמון.
במפות נחלת גד לא מגיעה לקצה הדרומי של הכנרת, אלא רק עד נחל היבוק, למרות שנחל היבוק לא מוזכר בנחלות גד במרכז ומנשה בצפון עבר הירדן המזרחית. כיוון שנחלת גד מגיעה לדרום ים כנרת, ניתן להבין שהעיר "מִמַּחֲנַיִם" (ביאור:יהושע יג כו) יכולה להיות בנחלת גד בגלעד, ולא כפי שמצוין במפה, ש"מִמַּחֲנַיִם" נמצאת ממול לירושלים ויריחו בעבר הירדן המזרחית. כמובן צריך להבין שהגבולת האלה לא היו קבועים אלא נעו בהתאם לעוצמה היחסית של השבטים ואויביהם.
בהמשך מופיעה העיר "מִמַּחֲנַיִם" כגבולה הדרומי של נחלת מנשה, ממול למרכז הארץ, כך שייתכן שהעיר מחניים הזאת אינה בגלעד אלא על היבוק.