ביאור:יהושע יג ד
יהושע יג ד: "מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה, עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יג ד.
וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים
[עריכה]אלוהים מסביר ליהושע מה נשאר עוד לכבוש (ביאור:יהושע יג א).
לאחר שאלוהים תאר את ארץ פלשתים מעזה עד עקרון לאורך החוף במערב, עכשו הוא מתאר אזורים נוספים בדרום.
מִתֵּימָן
[עריכה]"מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי" - חוקרים חושבים שתימן היא אזור בנגב או קרוב לעבר הירדן, המיוחס לתימן בנו של אליפז בן עשו (בראשית לו יא). המשפט מתחיל בתאור "מִתֵּימָן" שהיתה בארץ כנען, אולם חסר סוף המשפט עד לאיפה האזור נמשך. בהמשך המשפט מדובר על הצפון ולא ברור שהיה אזור בבעלות הכנענים, לאחר הכיבושים של יהושע, שהגיע מהנגב עד צידון.
וּמְעָרָה
[עריכה]פרוש המילה אינו ברור:
- הינו מצפים שלאחר המשפט "מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי" תופיע המילה "עַד", וכך הינו יודעים מאיפה עד איפה, אולם כאן ממשיך המשפט "וּמְעָרָה ..." ואנו לא יודעים מתימן עד איפה. במשפט הזה מופיעה המילה "עַד" פעמים, אולם נראה כאילו שהחלק הראשון לא מחובר לכלום.
- ו' החיבור של "וּמְעָרָה" לא מחבר לשום דבר, אלא אם כתוב שמהעיר תֵּימָן ומהעיר עָרָה, ששיכות לצידונים, "עַד אֲפֵקָה".
- יתכן שהכוונה למערה - חלל בתוך סלע או תת קרקעי שנוצר על יד הטבע או על ידי האדם (מילוג) - ואז ייתכן שהכוונה למערות ראש הנקרה שנמצאות קרוב לצידונים בעיר צידון.
- ייתכן שהכוונה למערות מדבר יהודה, כי שאר המקומות המוזכרים נמצאים בדרום הרי יהודה, וייתכן שהסוחרים הצידונים השתמשו באזור הזה לאכסן דברים ביובש רב, כמו ששימרו את מגילות מדבר יהודה.
- לא ברור אם האות מ' היא חלק מתאור המקום ממנו מתחיל האזור, או חלק משם המקום. (הניקוד אינו מחייב כי הוא נוסף מאות שנים אחרי חתימת התנ"ך).
- אין עיר מקראית בשם "מְעָרָה" ואין עיר מקראית בשם "עָרָה", למרות שיש את ואדי עארה, וכפר עארה.
וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה
[עריכה]"וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה" - צידון נמצאת מצפון לכנען, וכך לא ברור איך היא נקשרת ל"אֲפֵקָה" שנמצאת בנחלת יהודה, ככתוב: "זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם" (ביאור:יהושע טו כ), "וינים (וְיָנוּם) וּבֵית תַּפּוּחַ, וַאֲפֵקָה" (ביאור:יהושע טו נג).
כיוון שבנחלת יהודה נמצאת עיר בשם "צִיעֹר" (ביאור:יהושע טו נד), וגם "תֵּימָן" ו"אֲפֵקָה" באזור הנגב, והאמורים גרו באזור "קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן" (ביאור:יהושע טו נד), ייתכן שמדובר באזור מדרום להרי יהודה שלא נכבש על ידי יהושע, ולא צידון בצפון.