ביאור:ה הידיעה בתורה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[ע"פ חלק משיעור של ר' מנשה וינר]

רש"י מעיד על עצמו, בפירושו לבראשית ג ח: " "יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (יט ו) ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו" " כלומר: המטרה של רש"י בפירושו הוא לפרש את פשוטו של מקרא. יש מדרשי אגדה רבים, שהמטרה שלהם אינה לפרש את פשוטו של מקרא, אלא ללמד אותנו עיקרים באמונה, ערכים, מוסר וכו'... אבל לא זו המטרה של רש"י - המטרה שלו היא לפרש את פשוטו של מקרא.

אבל לרש"י יש הרבה פירושים שנראים מאד רחוקים מפשוטו של מקרא. הנה כמה דוגמאות:

פסוק

פירוש

1

ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר, והם בעלי ברית אברם (בראשית יד יג)

"ויבוא הפליט" - לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה...

2

והם לא ידעו כי שומע יוסף, כי המליץ בינותם (בראשית מב כג)

ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה (בראשית מח א)

"המליץ" - זה מנשה

"ויאמר ליוסף" - ... ויש אומרים אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים אצל אביו למצרים והגיד לו

3

ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות, אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה... (שמות א טו)

"שפרה"- זו יוכבד על שם שמשפרת את הולד: "פועה" - זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה...

4

ויקח משה את אשתו ואת בניו, וירכיבם על החמור, וישב ארצה מצרים (שמות ד כ )

"על החמור" - חמור המיוחד, הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו...

5

ויהי אחר הדברים האלה והא-להים ניסה את אברהם... (בראשית כב א)

"אחר הדברים האלה" - יש מרבותינו אומרים אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר: 'מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד!', אמר לו [ה']: 'כלום עשה אלא בשביל בנו? אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב.'

בשיעור זה לא אנסה להראות, שכל הפירושים של רש"י נכונים; אנסה להראות רק שהפירושים שלו מבוססים על כללי השפה העברית. הוא לא 'המציא' אגדות כדי ללמד ערכים רוחניים או כדי לשעשע את הקוראים - אלא הסיק מסקנות מתוך עיון מעמיק בפסוקים.

  • נתחיל מדוגמה א .
  • דוגמה 2 פחות ברורה - אבל אפשר לקבל כיוון כללי לתשובה כאן.
  • נעבור לדוגמה ג .
  • את דוגמה 4 נשאיר כתרגיל לקוראים...
  • נעבור לדוגמה ה .

לסיכום:

ראינו שרש"י לא המציא פירושים מהאויר. הוא קרא בעיון בתנ"ך, שם לב לפרטים קטנים (כגון הא הידיעה), ושם לב לקשרים בין הפסוק לבין פסוקים אחרים בתנ"ך.

מסקנה נוספת שעולה מכאן היא, שכאשר קוראים בתנ"ך צריך לשים לב גם לפרטים הקטנים ביותר, כי לפעמים הם מרמזים לסיפורים חשובים ומעניינים.

דרך אגב, זהו אחד היתרונות הגדולים ביותר של חידון התנ"ך. החידון מלמד אותנו לשים לב לפרטים קטנים, וזה מאד עוזר אחר-כך להבין את התנ"ך לעומק.

נסיים בדבריו של ר' פינחס קהתי, בפירושו למסכת אבות ו ג: "... כי לפעמים מאות אחת שבמקרא או במשנה אפשר ללמוד כמה עניינים נשגבים והלכות גדולות."

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ הרב וינר שפורסם לראשונה בשיעור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/rji-h