ביאור:המיילדות העבריות - יוכבד ומרים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



[מתוך השיעור " מאיפה רש"י הוציא את הפירושים המוזרים שלו?! "]

ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות, אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה... [שמות א טו] ""

פירש רש"י: "שפרה" - זו יוכבד על שם שמשפרת את הולד: "פועה -" זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה...

כאן ממש לא ברור מה רש"י רוצה  מחיינו: אמנם, גם כאן יש הא הידיעה (הפסוק מדבר על " ה "מילדות ה עבריות" "), אבל הרי באותו פסוק כתוב בפירוש מיהן המיילדות - שפרה ופועה! למה צריך להגיד ששפרה היא בעצם יוכבד ופועה היא בעצם מרים?!

כדי להסביר את זה נתבונן בעוד כמה דוגמאות שבהן מציגים אנשים חדשים בשמותם.

  • קודם כל - פסוק שכבר קראנו קודם: "ויבוא הפליט... ויגד לאברם העברי, והוא שוכן באלוני ממרא האמורי, אחי אשכול ואחי ענר, והם בעלי ברית אברם": שימו לב שבכל הפסוק נזכרים קודם השמות הפרטיים של האנשים: אברם העברי, ממרא האמורי, אשכול וענר. רק אחרי שנזכרים שמותם הפרטיים נאמר לנו מי הם - "והם בעלי ברית אברם", בלי הא הידיעה.
  • נקרא עוד פסוק - במדבר כב ב: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי... ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא": גם כאן - קודם נזכר שמו הפרטי של בלק, ורק אחר-כך נאמר מי הוא, "מלך למואב בעת ההיא", בלי הא הידיעה.

הפסוק שלנו מספר שמות מציג את שפרה ופועה בצורה הפוכה: קודם כל נזכר התפקיד שלהן, עם הא הידיעה - "המילדות העבריות", ורק אחר-כך אומרים שיש להן גם שמות...

רש"י הסיק מכאן שהמילדות העבריות  היו ידועות עוד לפני שהיו להן השמות "שפרה" ו"פועה". השמות האלה הם כנראה שמות מקצועיים - המילדות נקראו על-שם המקצוע שלהן (גם בימינו יש אנשים שנקראים ע"ש המקצוע או האופי שלהם, למשל "גברת הברזל", "האופנובנק" ועוד...). זה גם מתאים למטרה של הפסוק: הפסוק בא להראות עד כמה המילדות היו מסורות ונאמנות למקצוע, ולכן הוא מציין שהן גם נקראו על-שם המקצוע שלהן; הן ממש ביטלו את האישיות הפרטית שלהן, ולכן רוב האנשים לא זכרו את שמן הפרטי אלא קראו להן בשם המקצועי שלהן - " "שפרה" על-שם שמשפרת את הולד, "פועה" -פועה ומדברת והוגה לולד... ".

אם כך, צריך לברר מי הן באמת המיילדות העבריות. זו שוב 'חידה בלשית' - כדי לפתור את התעלומה צריך לחפש רמזים. איזה פרטים נוספים נזכרים בפרק לגבי המילדות העבריות?

  • "וייטב א-להים למיילדות" - כלומר היה להן טוב;
  • "ויעש להן בתים" - כלומר הן זכו למשפחות.

אין כאן הרבה מידע - אבל נצטרך להסתפק מה שיש...  איפה נזכרו שתי נשים, שהקימו בית (במשמעות של משפחה) והיה להן טוב?

נקרא בשמות פרק ב: "איש היה מבית לוי, ויקח את בת לוי. ותהר האישה ותלד בן, ותרא אותו כי טוב הוא, ותצפנהו שלושה ירחים.": בת לוי (שהיא, כידוע, יוכבד - ע' שמות ו כ) זוכה להקים בית בישראל, עם איש מבית לוי. היא יולדת בן, ונאמר עליו שהוא טוב. מה זאת אומרת "טוב"? הרי כל אישה חושבת שהבן שלה טוב!

{רש"י מפרש, שכל הבית התמלא אורה כשהוא נולד; לא ניכנס לשאלה איך רש"י הגיע לזה. רק נציין שהפירוש שלו מאד מתאים לימינו - בימינו כשנולד תינוק חמוד כל הדודים באים ומצלמים אותו עם פלאשים, וכל הבית מתמלא אור...}

בכל אופן, ברור שהכוונה שהבן היה טוב באופן מיוחד. אז הנה, מצאנו - גם "בית" וגם "טוב" , ויש שם שתי נשים - יוכבד, ומרים בתה!!

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ הרב וינר שפורסם לראשונה בשיעור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

תגובות[עריכה]

מאת: רפי חתוכה - ראשל"צ

רפי חתוכה - ראשלצ (213.8.130.36) ב01:14:51  04.03.2004,

בתגובה ל: המיילדות העבריות שנשלח על-ידי עפ ר' וינר בשיעור: כמעט כל ילד בישראל יגיד לכם ששפרה ופועה הן יוכבד ומרים, אבל לי קשה לקבל זאת. קראתי אצל נחמה ליבוביץ

גם דעה אחרת, שכמדומני מחזיק בה השד"ל ואחרים, ולפיה

שפרה ופועה אינן בכלל מבנות ישראל. הכיצד ??

ובכן, אם אכן מדובר ביוכבד ומרים , יש מקום לשאול מה הרבותא שבנות ישראל כשרות,שבאו מבית כל כך מיוחס,

יראות - אלוקים ואינן הורגות את הזכרים בלידתם ?

האם מגיע להן גמול מיוחד על התנהגות כזאת ?? הרי הן מחוייבות להתנהגות שכזאת מכח המסורת/התורה שהועברה

מהאבות לבנים שמיצוות "לא תרצח" נכללת בה.

שנית, האמנם ניתן לקבל שלכל היולדות העבריות היו רק 2 מיילדות ?? האם זה הגיוני ?? הרי נולדו שם אלפים, עשרות אלפים, מאות אלפים [לא יודע כמה בפרק הזמן שבו הגזרה היתה בתוקף].

הרבה יותר הגיוני שמדובר - במצריות, שלא מבני ישראל, שלא היו מיילדות בעצמן, אלא היו ממונות על

גדוד מיילדות, האחראיות על הלידות במגזר העברי.

רק כאלה, שצברו ניסיון של סיוע ליולדות, מצריות ועבריות כאחד- מסוגלות לערוך השוואות בין הרגלי המיילדות העבריות להרגלי המיילדות המצריות ("..כי חיות הנה"). על שהקשיבו לקול מצפונן המקצועי [ותיראנה המיילדות את האלוקים"] ולא שתו ליבן, תוך הסתכנות אישית- לסמכות השלטונית הגבוהה ביותר במצרים, לפרעה - על זאת היה מגיע להן גמול. ה' היטיב עימן, והגיוני למדי שהן השתלבו בעם ישראל,

וזכו להקים "בתים" מיוחסים ונחשבים.

במילים אחרות : היו אלה גויות,חסידות אומות העולם,

שבמעשה הירואי, קנו לעצמן את הזכות להידבק בעם ישראל.

(0)

(0)

מאת:
מאת:
מאת: אחת שחושבת...
אבל יש משהו שאני לא מבינה בפירוש שלך: הרי רשום בפירוש "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות"

מאת: יהודה
א בעניין מספר המיילדות אומר האבן עזרא שהיו
רבות והן רק השרות על המילדות
ב בעניין הפרוש המעניין: מי היו המיילדות העבריות"
בקשר לשאלתך בקלות ניתן לענות:
"למילדות העבריות"= למילדות את העבריות

מאת: שרה מ (sarahmse @ walla.com)
תגובה ל: המיילדות העבריות שנכתבה ב17:22:52  13.12.2004

מאמר מעניין ויפה מאוד.

הייתי מעוניינת לדעת אם כן מה משמעות השם יוכבד עצמו? זוהי מילה ארמית כלשהי?
אשמח לקבל תשובה לכאן או למייל, תודה.

מאת: אלכס
יו- שם ה' כמו יהושע, יורם, יואש, יוחנן, יונתן וכו'...
כבד- מהמילה כבוד.
סה"כ כמו כבוד ה'.
לדוגמא :"וישכן כבוד ה' על הר סיני" (שמות כד')
כמו "כבוד ה' עליך זרח" (מתוך התפילה)

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/myldot