קטגוריה:שמות א כא
נוסח המקרא
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים
וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.
וַיְהִ֕י כִּֽי־יָרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃
וַ/יְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽ/מְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָ/אֱלֹהִ֑ים וַ/יַּ֥עַשׂ לָ/הֶ֖ם בָּתִּֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה כַּד דְּחִילָא חָיָתָא מִן קֳדָם יְיָ וַעֲבַד לְהוֹן בָּתִּין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה כַּד דְחִילָא חַיְתָא מִן קֳדָם יְיָ וּקְנוּ לְהוֹן שׁוּם טַב לְדָרַיָא וּבְנָא לְהוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בֵּית מַלְכוּתָא וּבֵית כְּהוּנְתָּא רַבְּתָא: |
ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם דְחִילַן יְלָדָתָא מִן קֳדָם יְיָ וְקַנְיָין לְהוֹן שׁוּם טַב בְּגוֹ דָרַיָא וַעֲבָדוּ לְהוֹן בָּתִּים בֵּיתָא דִלְוִיָא וּבֵיתָא דִכְהוּנְתָא רַבְּתָא: |
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובאור הכתוב על דרך הפשט ויהי כאשר יראו המילדות את האלהים יותר מיראת המלך והיו מחיות את הזכרים ויעש להם בתים לישראל כלומר שהושיב להם שומרים והעמיד בית מצרי אחד בין שני בתים של ישראל כדי שלא יוכלו להסתיר הילדים מהם, וכן (שמות טו) ותען להם מרים חוזר לישראל לא לנשים היוצאות אחריה, ויש שפירשו בתים בתי כלאים שיהיו סגורות שם לעולם.
וע"ד המדרש ויעש להם בתים, ברכם בבתי אבות, בתי כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים. וכן כתיב (תהלים קלה) בית אהרן ברכו את ה' בית הלוי ברכו את ה', ולפי המדרש הזה אין מלת ויעש חוזרת לפרעה רק אל האלהים, ומה שהזכיר ויצו פרעה ולא אמר ויצו לכל עמו, מוכיח על זה כי מלת ויעש חוזרת להש"י, ועל כן הוצרך להזכיר שם פרעה, ותחזור מלת להם למילדות, והיה לו לומר להן כי כן משפט הלשון בנקבות, וכן הזכיר למעלה ויאמר להן מדוע עשיתן, אבל מצינו כי הוא דרך הכתובים במקומות, כי כן מצינו (שמות ב) ויבאו הרועים ויגרשום, ואחר כך הזכיר ויושיען וישק את צאנם,
ואולי הטעם הזה כי המילדות האלה נתן להן הכתוב מעלת הזכרים בשכר המצוה שהן מתעסקות בה להחיות הזכרים, ולכך הזכיר בהן ב' לשונות לשון נקבה ולשון זכר, פעם להם פעם להן. ועוד מפני ששבט לוי כולל הכהונה והלויה שהם כנגד הרחמים והדין והבן זה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ימלאו פקודתו, ולכן היה מוכרח לגזור גזרת רצח הזה בפרהסיא בפקודת מלך, הגם שהוא לבושת ולכלמה, והיה עצתו כי עשה להם בתים ופירושו כמ"ש הרי"א שעשה בתים מיוחדים ששם ישבו המילדות בקביעות, כדי שבכל עת שיצטרך איש להמילדת יוכרח לקראם מן הבתים, ששם ישבו גם ממוני המלך וידעו מי היולדת היושבת על המשבר, ולא יכלו המילדות להעלים דבר כי לא יכלו ללכת מן הבתים בלא רשות ובלא הודעה לאיזה מקום הן הולכות:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א כא.
ראו פסוק כ
וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים
הַמְיַלְּדֹת
נאמר שפרעה אמר "לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת" (ביאור:שמות א טו). לא ברור אם המילדות האלה היו עבריות, או מצריות שיילדו את הנשים העבריות.
כיוון שניתן להבין שלבני ישראל, מאז אברם בן תרח וכל אחיו וילדיהם, היתה תופעה שהם ילדו רק בנים (ליעקב נולדה רק בת אחת ונכדה אחת), רוב בני ישראל שנולדו במצרים היו זכרים והם נשאו נשים מצרייות. לא ברור איך פרעה האמין למילדות שנשות ישראל שונות מהמצריות, כדבריהן: "כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה" (ביאור:שמות א יט), בכל אופן פרעה לא חקר ולא העניש את המילדות.
פרעה רצה להתחכם לבני ישראל (ביאור:שמות א י), כי הוא, כנראה, פחד להתקיף את בני ישראל ישירות. הוא פקד על המילדות: "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם: אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה" (ביאור:שמות א טז). הרעיון היה שכאשר המילדת רואה את מין הולד, היא מחליטה אם להתאמץ להחיות את הבת, או לתת לחיצה קלה, בזמן המתאים, שתמנע מהולד להתחיל לנשום ואז הוא ימות. היא תסביר ליולדת, וגם לאנשים סביבה, שהתינוק נולד מת. היא תתאבל עם כולם.
כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים
המילדות ידעו שהן יפגעו בברכת אלוהים לבני ישראל. הן הבינו שהן משתתפים ברצח עם, כי הבנות יתחתנו עם מצריים ותרבות עם ישראל תאבד. המילדות החליטו לא לעשות את פקודת פרעה ולהסתכן במוות. נראה לפי המשך המשפט שהמילדות האלה היו לפני נשואין ולא היתה להם משפחה. כך המילדות סיכנו רק את עצמן ולא את משפחתן.
כל עם ישראל חייב חוב גדול לכבד ולזכור את המילדות האלה שהצילו את עם ישראל, לפני שעם ישראל התפזר והסכנה של השמדה כללית פחתה.
וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים
בתמורה אלוהים העניק להם בתים.
"בָּתִּים" - בֵּית מְגוּרִים, דִּירָה, זְבוּל, מָגוֹר, מְגוּרִים, מָעוֹן, מִשְׁכָּן, נָוֶה, קֵן (מילוג).
אולם המילה 'בית' היא רחבה יותר מאשר שטח מגורים. בית מהוה מקום להקים משפחה, נחלה לדורות, משפחה, נושאי תרבות הבית, ככתוב: "וְכׇל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ" (בראשית יז כז), "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט)
אלוהים העניק למילדות, שרחמו על ילדיו וסיכנו את עתידם, בית אחוזה, ומשפחה. לא נאמר מה קרה לשפרה ופועה ומשפחתן. אפשר לקוות שהם חיו בשלום את כל חייהם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות א כא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.