ביאור:דבריו של שטן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



[מתוך השיעור " מאיפה רש"י הוציא את הפירושים המוזרים שלו?! "]

ויהי אחר הדברים האלה והא-להים ניסה את אברהם... [בראשית כב א]

פירש רש"י: "אחר הדברים האלה" - יש מרבותינו אומרים אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר: 'מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד!', אמר לו [ה']: 'כלום עשה אלא בשביל בנו? אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב.'

כאן הפירוש של רש"י נראה ממש כמו 'סיפור מהסרטים'. דבריו של שטן, הקרבת קרבנות... מאיפה הוא לקח את הסיפור המוזר הזה?!

פרשת העקידה מתחילה במילים " "ויהי אחר ה דברים ה אלה" "" ". הפירוש הראשון שחושבים עליו הוא, שהכוונה היא לדברים שנזכרו בפרק הקודם. אבל בפרק הקודם נזכרו דברים שבכלל לא קשורים לעקידה - נזכרה הברית שכרת אבימלך מלך גרר עם אברהם.

{הרשב"ם, נכדו של רש"י, שם לב לכך, ופירש שכל פרשת העקידה באה כעונש לאברהם על כך שכרת ברית עם אבימלך. אבל במקרה זה היה אפשר לצפות שה' יוכיח את אברהם על החטא שחטא, ולא סתם יעניש אותו בלי שום הסבר! חוץ מזה, הרושם שמתקבל בקריאת סיפור העקידה הוא שהעקידה היא ניסיון שנועד לטובתו של אברהם, כמו שפירשו כל שאר המפרשים (ע' למשל בפירוש אברבנאל)}

כדי לגלות מהם "הדברים" שאחריהם באה פרשת העקידה, ננסה לחפש בתנ"ך אירוע דומה. בפרשת העקידה יש כמה מאפיינים חשובים:

  1. איש צדיק מועמד בניסיון.
  2. הניסיון נועד לבדוק את יראת הא-להים שלו (כמו שכתוב בסוף סיפור העקידה - "עתה ידעתי כי ירא א-להים אתה").
  3. הניסיון כולל מוות של הבן או הבנים, כלומר זה ניסיון מאד מצער באופן אישי.
  4. הניסיון כולל, כלפי חוץ לפחות, מעשה מאד לא צודק - הריגת אדם חף מפשע, כלומר זה ניסיון שמעורר שאלות על הצדק הא-להי (אברהם היה רודף צדק, כמו שרואים מדבריו "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!")

אירוע כזה נזכר בספר איוב. איוב היה "איש תם וישר, ירא א-להים וסר מרע." בדומה לאברהם, גם הוא היה אדם מאד עשיר ומכובד; גם הוא היה אדם שרודף צדק, כמו שניתן לראות מדבריו בספר איוב. וגם הוא הועמד בניסיון: כל בניו מתו באופן שנראה מאד לא צודק.

עכשיו נבדוק מהם הדברים שקדמו לניסיון של איוב.

בתחילת הספר מסופר שבני-האלהים (כלומר המלאכים) באים להתייצב לפני ה', וגם השטן נמצא שם. ה' אומר לשטן שאיוב הוא ירא א-להים. השטן לא מתווכח - הוא מסכים שאיוב הוא ירא א-להים; אבל הוא טוען "החינם ירא איוב א-להים?!..." כלומר: זה לא חכמה להיות ירא א-להים כשנמצאים במצב חומרי כל-כך טוב! ואז הגיע הניסיון.

בכל אופן, לפי מה שידוע לנו על השטן - הוא מלאך שמאד אוהב "להשטין" (כלומר לקטרג, למצוא נקודות שליליות). אם השטן היה יכול למצוא איזשהו פגם ביראת הא-להים של איוב - הוא היה אומר אותו; הוא לא היה מחפש כל מיני תירוצים מסביב. אבל השטן לא מצא שום פגם. איך זה יכול להיות? נקרא את הפסוקים שלפני דבריו של השטן - הפסוקים שמתארים את צדקתו של איוב: מסופר שם, שבניו של איוב עשו משתה בכל יום - כל פעם אצל אח אחר; ואיוב נהג להקריב עולות עבור כל אחד מהם, שמא חטא אחד מהם בלבבו. זהו מעשה שמבטא יראת א-להים עמוקה: איוב כל-כך ירא מחטא, אפילו חטא קל במחשבה של אחד בניו - שהוא כל יום מקריב קרבנות כדי לכפר עליהם. עם יראת א-להים כזאת השטן כבר לא יכול להתווכח; הוא נאלץ להודות שאיוב הוא ירא א-להים.

גם אברהם עשה משתה - לאחר שנולד לו יצחק; אבל אברהם לא הקריב שום קרבנות. מכיוון שהשטן הוא מומחה בינלאומי במציאת פגמים באנשים - הוא בוודאי שם לב לפגם הזה. הוא אמר: "אברהם עשה משתה ולא הקריב קרבנות - אולי הוא לא באמת ירא א-להים...?" ואז הגיע הניסיון.

ראו גם: דבר = דיבור

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ע"פ הרב וינר (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה בשיעור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/dvry_hstn