ביאור:הנער התכשיט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אחד המשפטים המתארים את הנער שמתפתה ללכת אחרי האישה המפתה הוא:
(משלי ז כב): "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל".
עכס הוא תכשיט של נשים, כמו ב (ישעיהו ג יח): "בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים...".
איזה תכשיט בדיוק? נקרא בפסוק קודם, ישעיהו ג טז: " "וַיֹּאמֶר ה': יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן," "וַתֵּלַכְנָה נְטוות [נְטוּיוֹת] גָּרוֹן" "וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה " " - מכאן נראה, שה"עכס" הוא תכשיט שעונדים על הרגל, והוא מתנועע כאשר מניעים את הרגל. ישעיהו מאשים את הנשים, שהן מנענעות את התכשיטים שעל רגליהן, כדי שינצנצו וימשכו תשומת-לב.
נחזור לספר משלי: הנער, שהולך אחרי האישה הזונה, נמשל לתכשיט, שנצמד לרגליה של האישה ומתנועע כאשר האישה הולכת. הנער לא בטוח בעצמו, יש לו ייסורי מצפון, ולכן הוא מתנועע הלוך ושוב - מתרחק ממנה ושוב מתקרב אליה, רוצה להתנתק ממנה אך אינו יכול - הוא קשור אליה כמו התכשיטים שהיא עונדת על רגליה.
המילה אֱוִיל מתייחסת לנער - הנער האויל ( = השטחי, ההולך לפי מה שנראה לו במחשבה ראשונה ) הולך אחרי האישה הזונה, כמו שור שהולך לטבח, וכמו עֶכֶס.
המילה מוסר כאן משמעה כמו "מוֹסרוֹת" או "מאסר", כמו ב:
- (ישעיהו כח כב): "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם"
- ישעיהו נב ב: "התפתחו[הִתְפַּתְּחִי] מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן"
- (איוב יב יח): "מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ, וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם"
- וכמו בדברי קהלת, שהזהיר גם הוא מפני אישה הגורמת לחוטאים להיקשר אליה, (קהלת ז כו): "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ"( פירוט ).
לפי זה פירוש הביטוי עכס אל מוסר הוא "עכס שלוקחים אותו כדי לקשור ולכבול אותו לרגל", ופירוש הפסוק כולו הוא: "הנער הולך אחריה פתאום, כמו שור שבא לשחיטה, וכמו עכס שנלקח לקשירה - כי הוא אויל ".
לפי כל הפירושים, מטרת המשל היא להודיע לנערים, שלא יהיו להם אשליות - שלא יחשבו שהם יכולים להתקרב אל הפיתוי ואז להתרחק ממנו בלי פגע. ברגע שמתקרבים - הפיתוי הוא כל-כך גדול, שהוא קושר את הנער אל האישה כמו תכשיט שנקשר לרגל, ואינו יכול להתנתק ממנה.
והמסקנה המעשית - בפסוקים הבאים, פסוקים 24-25: "וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעו לִי, וְהַקְשִׁיבוּ לְאִמְרֵי פִי: אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ, אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ".
מקורות ופירושים נוספים[עריכה]
ייתכן שהפסוק רומז ליוסף. יוסף אמנם לא התפתה לנאוף עם אשת פוטיפר, אולם הקרבה ביניהם גרמה למאסרו בכבל:
- בראשית לט כ: "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ, וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, מְקוֹם אֲשֶׁר אסורי[אֲסִירֵי] הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים; וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר", תהלים קה יז-יח: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו[רַגְלוֹ] , בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ"
ראו יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית / ד"ר נסים אליקים -> בית המדרש הוירטואלי .
עכס[עריכה]
1. חלק מהמפרשים פירשו ש עכס = נחש, והנער שהולך אחרי הזונה נמשל לנחש, שהולך בשליחות ה' כדי לייסר את האויל: " "כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב"ה לייסר האויל, המחוייב למקום ב"ה, כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה" " (רש"י,וכן מצודות, מלבי"ם) .
- אולם, רוב האנשים, כאשר הם רואים נחש, אינם יודעים אם הוא הולך לייסר רשע, ולכן המשל אינו ברור. כל מטרתו של משל היא להמחיש רעיונות לא-ברורים ולעשותם ברורים יותר, ולכן קשה להניח שהחכם השתמש כאן במשל שהוא עצמו אינו מוחשי.
2. וחלק מהמפרשים פירשו ש עכס = כבל ברזל שבו קושרים את האויל כדי לייסרו: " "כעכס, שהאויל קשה להביא רגלו בו, כן הוא קשה להביאו אל מוסר" " (אבן עזרא, ודומה לזה דעת מקרא בשם המאירי, ויסוד מלכות) , או כבל שבו קושרים את האישה בלי ידיעתה: " "כמו הנשים, שיבואו במהירות אל העכס, לחשבם כי יתקשטו בו, ולא ירגישו כי הוא מוכן למאסרם, ר"ל לקשור אותם באופן שלא יוכל להם ללכת, כי לא יוכלו להרחיב צעדיהם, וגם הוא הוכן לשמרם מלפשק רגליהם למנאפים, ולא ירגישו בזה" " (רלב"ג) . והמשמעות כמו שכתבנו בגוף המאמר - הנער קשור אל האשה המפתה כמו בכבל.
אֶל מוּסַר אויל[עריכה]
1. ייתכן שהמילים " אל מוסר אויל " מתייחסות לתחילת הפסוק, ויש לקרוא את הפסוק: "הולך אחריה פתאום (כשור אל טבח יבוא וכעכס) אל מוסר אויל": הנער הולך אחריה, בדרך שתביא לו רק ייסורים של אויל; והוא הולך אחריה כמו שור ההולך אל טבח וכמו תכשיט הקשור לרגל.
- אולם, לפי פירושים אלה, ההקבלה בין שני המשלים בפסוק - "כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל" - אינה מושלמת.
2. ניתן להציג את שני המשלים בפסוק בטבלה:
|
"כשור " |
"אל " |
"טבח " |
"יבוא " |
|
"וכעכס " |
"אל " |
"מוסר " |
"אויל " |
3. ייתכן שיש לקרוא "אַל" בפתח, והמילה " מוּסַר " היא צורת בינוני של הפועל "הוסר", כמו בפסוקים (שמואל א כא ז): "כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם, כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים, הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה', לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ", (ישעיהו יז א): "מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק; הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר, וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה". לפי זה פירוש הביטוי הוא "עכס בלתי מוסר", "תכשיט שאי-אפשר להסיר".
- אך פירוש זה אינו מתאים לשימוש המילה "אַל" בכל התנ"ך - כמעט בכל התנ"ך המילה "אַל" באה לפני פועל בעתיד, וגם במקומות המעטים יוצאי-הדופן, היא באה במשמעות של ציווי ואיסור, ולא במשמעות של תיאור שלילי: "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ! אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם", " אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן", " אַל, בָּנָי, כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה", " אַל , כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב", " אַל דֳּמִי לָכֶם". יוצא הדופן היחיד שמצאתי הוא משלי יב כח: "בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת".
תגובות[עריכה]
מאת: אביתר כהן
לדעתי, עכס = פעמון = פעם
פעם = זמן , צעד , רגל
"הולך אחריה פתאם
כשור אל טבח יבוא
וכעכס אל מוסר אויל "
עכס (צועד) מקביל להולך וליבוא
מוסר אויל = אולי דרך אויל / מלכודת אויל
(תכשיט הרגל נקרא כך , כי הוא ענוד על הרגל)
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-07-22c