ביאור:הואיל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הואיל = המשיך[עריכה]
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
הפועל הואיל משמעו המשיך לעשות פעולה שהוא כבר עושה:
- (בראשית יח כז): "וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר: 'הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ד', וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר... וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ד', אולי ימצאון שם עשרים..."- אברהם מתנצל על כך שהוא ממשיך "להתמקח" עם ה' על מספר הצדיקים המינימלי.
- (שמות ב כא): "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה"- " "אחר שבא אצלו, המשיך ישיבתו בביתו" " ( שד"ל על בראשית יח כז ) .
- (דברים א ה): "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאֶת לֵאמֹר"- משה לימד תורה לעם ישראל במשך 40 שנה, ובעבר הירדן המשיך לבאר עוד יותר.
- (יהושע ז ז): "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: 'אֲהָהּ...וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן'"- הלוואי שהיינו ממשיכים לגור בעבר הירדן המזרחי, שם לא היינו מובסים.
- (יהושע יז יב): "וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאֶת"(ודומה לזה שופטים א כז, וכן (שופטים א לה): "וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים, וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס" - הכנעני המשיך לשבת בערים שבני יוסף לא יכלו לגרשו מהן.
- (שופטים יז יא): "וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ, וַיְהִי הַנַּעַר לוֹֹֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו"- אחרי השיחה בין האיש לבין הלוי, המשיך הלוי לגור בביתו של האיש.
- (שופטים יט ו): "וַיֵּשְׁבוּ וַיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיִּשְׁתּוּ, וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל הָאִישׁ ' הוֹאֶל נָא וְלִין וְיִטַב לִבֶּךָ'"- המשך להתארח אצלי עוד לילה.
- (שמואל א יב כב): "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹֹֹ לְעָם"- ה' לא ייטוש אתכם אלא ימשיך לראות בכם את עמו הנבחר, למרות שחטאתם בבקשת המלך.
- (שמואל ב ז כט): "וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה ד' ה' דִּבַּרְתָּ, וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם"(ודומה לזה ב דברי הימים א יז כז - המשך לברך את ביתי כמו שבירכת עד עכשיו; " "אחר שה' בירך את דוד בברכת בית אבנה לך, מבקש דוד מה' שיוסיף לו ברכה על הברכה: להיות הבית לעולם" " (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 41) .
- (מלכים ב ה כג): "וַיֹּאמֶר נַעֲמָן ' הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם', וַיִּפְרָץ בּוֹ, וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף..."- " "אחר ששאלת ככר כסף, המשך לקיחתך וקח שני ככרים" " (שד"ל שם) .
- (מלכים ב ו ג): "וַיֹּאמֶר הָאֶחָד ' הוֹאֶל נָא וְלֵךְ אֶת עֲבָדֶיךָ', וַיֹּאמֶר 'אֲנִי אֵלֵךְ'"- " "אחר שאלישע נתן את הסכמתו להליכת בני הנביאים עד הירדן, ביקש ממנו האחד, שיעשה יותר מזה ויילך בעצמו איתם" " (אברהם אהוביה שם) .
- (הושע ה יא): "עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצָוּץ מִשְׁפָּט, כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו"- כי המשיך ללכת אחרי הצו הלא חוקי של ירבעם, שאסר לעלות לרגל וחייב להשתחוות לעגלים.
- (איוב ו ט): "וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי, יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי"- איוב המוכה מקווה שה' ימשיך להכות אותו עוד יותר, עד שיהרוג אותו לגמרי וישים קץ לייסוריו (ראו רש"י) .
- (איוב ו כח): "וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ בִי, וְעַל פְּנֵיכֶם אִם אֲכַזֵּב"- איוב מבקש מרעיו שימשיכו לפנות אליו ולהקשיב לו ( פירוט ).
- וייתכן שמכאן נובע הביטוי " הואיל ו- ", מלשון התלמוד ועד ימינו, המציין תוצאה ה נמשכת מהסיבה, המשך ישיר והגיוני שלה.
כמה פסוקים הם יוצאים-מן-הכלל:
- (שמואל א יד כד): "וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר 'אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי' וְלֹא טָעַם כָּל הָעָם לָחֶם"- כאן, כנראה, המילה "ויאל" היא מלשון אָלָה, שמשמעה השבעה שיש בה קללה.
- (שמואל א יז לט): "וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו"- כאן, כנראה, המילה "ויאל" משמעה כמו " ויֵלֶא " בשיכול אותיות - דוד נלאה, כלומר התקשה ולא יכל ללכת עם מדיו של שאול.
מקורות ופירושים נוספים[עריכה]
1. המקור הראשון לפירוש הואיל = המשיך הוא בפירוש שד"ל על בראשית יח כז ; וכן פירש משה יצחק אשכנזי מטריאסטי, מחבר ספר "הואיל משה", על יהושע ז ז; וכן פירש אברהם אהוביה בספר "ככל הכתוב", על יהושע יז יב. לענ"ד זה הפירוש היחיד שמתאים לכל הפסוקים.
2. ויש שפירשו הואיל = רצה או החליט (רש"י על יהושע יז יב ועוד) ;
- אולם פירוש זה אינו מתאים ל (יהושע יז יב): "וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאֶת", הרי מובן מאליו שהכנעני רצה לשבת בארצו!
3. ויש שפירשו הואיל = התחיל (מלבי"ם על שופטים א, הירש על בראשית יח כז) .
4. ויש שפירשו הואיל = הרבה והתמיד (אונקלוס על בראשית יח כז, רבי יונה אבן ג'נאח בספר השורשים) .
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-17.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הואיל - המשיך
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hoil