ביאור:בחן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בחן = הבדיל בין מתכת יקרה לבין הסיגים הדבוקים אליה, או בין אמת לשקר[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: בחן

בלשון ימינו, הפועל " בחן " משמעו "בדק את כשרונותיו וידיעותיו של הזולת". בלשון המקרא משמעותו שונה במקצת.

בחינת מתכות יקרות[עריכה]

הופעות רבות של השורש "בחן" קשורות לכסף, זהב וצורפוּת:

  • (ירמיהו ט ו): "לכן כה אמר ה' צבאות: הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי"
  • (זכריה יג ט): "והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב ..."
  • (תהלים יז ג): "בחנת לבי פקדת לילה, צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי"
  • (תהלים כו ב): "בחנני ה' ונסני, צרופה כליותי ולבי"
  • תהלים סו י: " "כי בחנתנו אלהים, צרפתנו כצרף כסף" "" "
  • (משלי יז ג): "מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות ה'"

ייתכן, שהמשמעות המקורית של הפועל "בחן" היא מוחשית - הבדיל בין הזהב האמיתי לבין המתכות הדבוקות אליו, שרק נראות כמו זהב אך אינן זהב באמת, כמעשהו של הצורף.

בחינת דיבורים וטענות[עריכה]

מכאן נובעת המשמעות המופשטת של הפועל "בחן" - הבדיל בין דיבור אמיתי לדיבור שקרי:

  • (בראשית מב טו): "בזאת תבחנו, חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה . שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם"
  • (מלאכי ג י): "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ידוד צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די ... גם בחנו אלהים וימלטו"
  • (תהלים צה ט): "אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי"
  • (איוב יב יא): "הלא אזן מלין תבחן, וחך אכל יטעם לו"
  • (איוב לד ג): "כי אזן מלין תבחן , וחך יטעם לאכל"

בחינת אופי ומחשבות[עריכה]

מכאן נובעת משמעות מופשטת יותר - הבדיל בין אדם אמיתי וטוב בליבו לבין אדם מזוייף, שרק נראה צדיק כלפי חוץ אך למעשה הוא מושחת, כמעשהו של ה' הרואה ללבב:

  • ירמיהו יא כ: " וה' "צבאות שפט צדק בחן כליות ולב ,..." "
  • (ירמיהו יב ג): "ואתה ידוד ידעתני תראני ובחנת לבי אתך , התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה"
  • (ירמיהו יז י): "אני ה' חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו"
  • (ירמיהו כ יב): "וידוד צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב..."
  • (דברי הימים א כט יז): "וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה.."
  • (תהלים ז י): "יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק, ובחן לבות וכליות אלהים צדיק"
  • (תהלים יא ד): "ה' בהיכל קדשו ה' בשמים כסאו, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם"
  • (תהלים יא ה): "ה' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו"
  • (תהלים פא ח): "בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם, אבחנך על מי מריבה סלה"
  • (תהלים קלט כג): "חקרני אל ודע לבבי, בחנני ודע שרעפי"
  • משלי יז ג: "מצרף לכסף וכור לזהב, ובחן לבות ה'" ( פירוט )

בחן = מבצר[עריכה]

משמעות נדירה יותר של השורש "בחן" היא מגדל תצפית, כמו בפסוקים:

  • (ישעיהו לב יד): "כי ארמון נטש, המון עיר עזב; עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם, משוש פראים מרעה עדרים"

מה הקשר בין משמעות זו למשמעות המקורית של השורש בחן?

1. ייתכן שאין קשר ואלו שני שורשים שונים.

2. ייתכן שהמבצר נקרא בחן כי הוא מאפשר לעומדים בראשו להבחין במה שקורה מרחוק.

3. ייתכן שהמבצר נקרא בחן כי הוא מבדיל ומפריד בין העיר לבין אויביה (אולם לפי זה היה ראוי לקרוא "בחן" דווקא לחומה).

4. ייתכן שהמבצר נקרא בחן כי הוא בנוי מחומרים שחוזקם ועמידותם נבחנה היטב (ע"פ רש"י) .

מילים דומות[עריכה]

בחן - צרף[עריכה]

" "הצירוף היא ההתכה באש להסיר הסיגים, והבחינה היא שמנסה אותו אם יש בו סיג. והבחינה קודם הצירוף, שאחר שבחן וראה שיש בו סיג אז מצרפו... והבחינה הבא אחר הצירוף הוא, אם אינו יודע אם נצרף כראוי בוחן שנית, ואם מוצא סיג - צורף שנית" " (מלבי"ם על ירמיהו ט ו, ביאור המילות) .

בחן - ניסה[עריכה]

" "המנסה ינסה אם יש בהמנוסה מדרגה גבוהה מן הנודע בו עד הנה, למשל המנסה את הזהב אם יש בו כוח משיכת המגנט. והבחינה הוא אם בוחן אם הדבר הוא כפי מהותו הרגיל, כמו הבוחן הזהב אם אין בו סיגים..." " (מלבי"ם על מלאכי ג י, ביאור המילות) .

פסוקים לא ברורים[עריכה]

  • (ישעיהו כח טז): "לכן כה אמר ד' ה': הנני יסד בציון אבן, אבן בחן , פנת יקרת מוסד מוסד, המאמין לא יחיש": "נבואה זו, מוֹצָא פִי-יְהוָה, נועדה לשנת -587 לפנה"ס ליום חורבן המקדש, בְּצִיּוֹן אָבֶן, כלומר, בין הריסות ירושלים. אז, ביום חורבן המקדש, תְּיוּסָד כספת אֶבֶן בּוֹחַן (אבן השתייה) ליום המשפט האלהי העתידי, להיות "פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד",
כלומר, פִּנַּת יִקְרַת, המקום היקר ביותר לַיְהוָה. כי שם, בכספת אֶבֶן הַבּוֹחַן, יקברו לוחות הברית, והם, לוחות הברית, הם התנאי ההכרחי, שהוא "מוּסָד מוּסָּד" לקיום נצח ישראל. כל זאת, כאשר הבחינה הראשונה היא של הַמַּאֲמִין, כלומר, על הַמַּאֲמִין לדעת לבחון את תוכן הנבואה ולחכות בסבלנות ליום המשפט האלהי, ולא לנסות להוציא את לוחות הברית מכספת אֶבֶן הַבּוֹחַן (כאמור, אבן השתייה) לפני רגע האמת. על-כן מתועד "הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ" (רמי ניר) .
  • (איוב לד לו): "אבי יבחן איוב עד נצח, על תשבת באנשי און": "אומר אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת-רָם: אָבִי - ומתכוון לבכיר מִמִּשְׁפַּחַת-רָם - אִיּוֹב - כאשר (אֱלִיהוּא) בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ--עַל-צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִים, ולכן אומר אֱלִיהוּא (35 - 36) - כדלקמן:
"אִיּוֹב לֹא-בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל, אָבִי--יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד-נֶצַח, עַל-תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי-אָוֶן", כי "אַנְשֵׁי-אָוֶן", לדעת אֱלִיהוּא, הם שְׁלוֹשֶׁת רֵעָיו, בהם "חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא-מָצְאוּ מַעֲנֶה-- וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת-אִיּוֹב" (רמי ניר)
  • (ירמיהו ו כז): "בחון נתתיך בעמי מבצר , ותדע ובחנת את דרכם"- אולי הכוונה שה' נתן לירמיהו כושר הבחנה חד, כאילו שהוא עומד על ראש מגדל גבוה ויכול לצפות למרחוק.
  • (יחזקאל כא יח): "כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני ידוד"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-03.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בחן - הבדיל בין מתכת יקרה לבין הסיגים הדבוקים אליה, או בין אמת לשקר

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bxn