ביאור:בבלי פסחים קיב מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ר' הביאור במהדורה הרגילה
בבלי פסחים - פרק (ט) 'ערבי פסחים'


עמוד א (דלג לעמוד ב)

כיום מסוכרים - כלומר חולי סוכרת, על מנת לבדוק את רמת הסוכר, מקיזים דם מקצה האצבע. :-)



(נזיר פר' (ו) שלשה מינין אסורין, גמ' למשנה סתם נזירות ל' יום) האי מזיא מלתחת רבי, או מלעילא? תרגום: השיער הזה: מהיכן גדל (כלומר: מהיכן צומח)? מלמטה (כלומר מהשורש) או מלעילא (כלומר מקצוות השיער)



(תנחומא מסעי פרשה א) זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה. מהו לכם? לכם היא ראויה. 'אשר תפל לכם' - משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות, והיה משיא לעבדיו שפחות מן אוסיא אחרת, ולשפחותיו עבדים מן אוסיא אחרת. עמד המלך וחישב בדעתו, אמר, העבדים שלי והשפחות שלי. מוטב שאשיא עבדי לשפחותי, שלי לשלי. כך כביכול, הקדוש ברוך הוא אמר, הארץ שלי היא, שנאמר, לה' הארץ ומלואה (תהלים (כד) לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה). וישראל שלי הן, שנאמר, כי לי בני ישראל עבדים (פרשת בהר), מוטב שאנחיל ארצי לעבדי, שלי לשלי. לכך נאמר, זאת הארץ אשר תפל לכם

  • דמסוכררש"י ?:מקיז דם מן הכתפיים, לשון 'סיכורי' ולא משי ידיה לא שטף את ידיו (במים) - מפחיד שבעה יומי;
  • דשקיל מזייה מסיר שערותיו ולא משי ידיה - מפחיד תלתא יומי;
  • דשקיל לוקח - כלומר מסיר או קוצץ את טופריה צפרניו ולא משי ידיה - מפחיד חד יומא, ולא ידע מאי קא מפחיד;
  • ידא אאוסיא על "האזור", ופירושו כנראה המפשעת, או לפי ענשו בפרשנות ("פחד רוח רעה"): פי הטבעתרש"י ?:שרגיל להניח ידו אצל נחיריו על שפתיו - דרגא מדרגה או סולם - כלומר צעד ראשון בכיוון שלרש"י דרגא:רשב"ם: סולם לפחדא רש"י ?:דרך הוא להביא לו פחד רוח רעה ;

ידא אפותא על הפתח שלו (אולי הכוונה ללחיי הישיבה, ואולי לפי הטבעת)רש"י אפותא:רשב"ם: מצח - דרגא זו מדרגה - כלומר הוא בדרך לשינתא לשינה, ואולי זוהי לשון נקיה להגיד שהוא בדרך למות.

סכנות שונות: מזון ומשקה תחת המיטה, מים בלילות ד' ושבת[עריכה]

תנא:
אוכלין ומשקין תחת המטה -
אפילו מחופין בכלי ברזל - רוח רעה שורה עליהן.


תנו רבנן:
לא ישתה אדם מים -
לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות רש"י ?:רשב"ם: בלא נר ,
ואם שתה דמו בראשו - מפני סכנה.
מאי סכנה? רוח רעה.
ואם צחי מלשון צחיח - אם הוא צמא. ולפי הפרשנים: מרגיש שהוא מתיבש, מאי תקנתיה?
לימא שבעה קולות שאמר דוד על המים והדר נישתי, שנאמר
(מזמור לדוד הבו לה' בני אלים)
(א) קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים:
(ב) קוֹל ה' בַּכֹּחַ (ג)קוֹל ה' בֶּהָדָר:
(ד) קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:
(ה) קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ:
(ו) קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ:
(ז) קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד:
ואי לא כלומר דרך אחרת. או אולי כוונתו: אם אינו חושש להתייבשות - לימא הכי:
"לול שפן אניגרון אנירדפיןרש"י לול שפן אניגרון אנירדפין:- לחש הוא
בין כוכבי יתיבנא,
בין בליעי שמיני אזילנא"רש"י בין בליעי שמיני אזילנא:הנה סביבותי אנשים כחושים ושמנים, ותניחוּני [רשב"ם: בחרו וקחו לכם והניחוני] ;
ואי לא אפשרות אחרת (אם אינו יודע את המלים הללו - אי איכא איניש בהדיה - ניתעריה להעיר את תשומת לבו ולימא ליה:
פלניא בר פלנתא כנראה הכוונה שיגיד את שמו ושם אמו צחינא מיא
- והדר נישתי;
ואי לא אם אין אנשים אתו - מקרקש נכתמא אחצבא כנראה הכוונה לאצבע צרידה, כלומר קול הקשת האצבעות זו בזו
- והדר נישתי;
ואי לא אפשרות נוספת, אם אינו מכיר את הלחשים, או אינו יודע לנקוש באצבעותיו - נישדי בה מידי משהו - כלומר יוסיף מיץ או סוכר או מלח
- והדר נישתי.


שתיית מים מן הטבע בלילה[עריכה]

תנו רבנן:
לא ישתה אדם מים, לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה,
ואם שתה - דמו בראשו מפני הסכנה.
מאי סכנה? סכנת שברירי.
ואי צחי מאי תקנתיה?
אי איכא איניש בהדיה - לימא ליה "פלניא בר פלנתא צחינא מיא",
ואי לא כלומר שאין איש אתו לימא איהו לנפשיה:
פלניא - אמרה לי אימי איזדהר משברירי רש"י ?:רשב"ם: סַנְוֵרִים (בראשית יט יא) מתרגמינן כן ;
שברירי - ברירי רירי ירי רי,
צחינא מיא בכסי חיורי רש"י ?:רשב"ם: ממונה על כוסות של חרס ".

סוגיא 'ואפילו מן התמחוי'[עריכה]

דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

[ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין] ואפילו מן התמחוי:

פשיטא?!
לא! נצרכא: אלא אפילו לרבי עקיבא, דאמר:
עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.
הכא - משום פרסומי ניסא - מודה.


תנא דבי אליהו:
'אף על פי שאמר רבי עקיבא
'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות',
אבל עושה הוא דבר מועט בתוך ביתו;
מאי נינהו?
אמר רב פפא: כסא דהרסנא,
כדתנן:
רבי יהודה בן תימא אומר:
הוי עז כנמר רש"י ?:התחזק במצוה יותר משיכולת בידך וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.


ר' יהושע [תוספות הוכיחו שם ד"ה חוץ מן הקרח הזה - שאין ריב"ק בנו של רבי עקיבא; לפיכך רבי יהושע זה אינו רבי יהושע בן קרחה, אלא בן עקיבא!]

:

תנו רבנן:
שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנורש"י את רבי יהושע:רשב"ם: רבי יהושע בן קרחה - הוא בן רבי עקיבא, שרבי עקיבא קרח היה כדאמרינן כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה [מסכת בכורות דף נח,א]
(א) בני! אל תשב בגובהה של עיררש"י בגובהה של עיר:מקום שבני העיר עוברים ושבין ותשנהרש"י ותשנה:שמא כשהן עוברין ושבין יבטלוך ויפסיקוך ממשנתך ,
(ב) ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמיםרש"י תלמידי חכמים:דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא ,
(ג) ואל תכנס לביתך פתאום - כל שכן לבית חבירך רש"י לביתך פתאום:רשב"ם: אלא השמע את קולך להם קודם בואך, דילמא עבדי מילתא דצניעותא [בויקרא רבה] (פכ"א): רבי יוחנן, כי הוה עייל לביתא – מנענע, משום שנאמר וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ (שמות כה לב) ,
(ד) ואל תמנע מנעלים מרגליךרש"י מנעלים מרגליך:רשב"ם: שגנאי הדבר לתלמיד חכם שילך יחף, כדאמרינן התם (שבת קכט א): ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו ;
(ה) השכם ואכול בקיץ - מפני החמה, ובחורף - מפני הצינהרש"י מפני הצינה:רשב"ם: מקראי נפקא לן בבבא קמא (פרק (ח) החובל בחבירו, על משנה אין נמחל לו עד שיבקש ממנו): לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ (ישעיהו (מט) נבואת:ה' מבטן קראני (ובא לציון גואל)); אי נמי מדכתיב וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ והדר וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ (שמות כג כה) ;
(ו) ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות;
(ז) והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו.
אמר רב פפא:
לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליהרש"י לא למזבן מיניה ולא לזבוני ליה:דאיידי דעדיף מזליה - נצח וזכי ליה להאי - אלא למעבד שותפות בהדיה;


דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

והשתא דאמר רב שמואל בר יצחק:
מאי דכתיב (איוב א) ...מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ... -
כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך.
- אפילו למיזבן מיניה ולזבוני ליה שפיר דמי.
חמשה דברי רבי עקיבא לרשב"י בבית האסורים[עריכה]
חמשה דברים צוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי, כשהיה חבוש בבית האסוריןרש"י בבית האסורים:רשב"ם: כדאיתא בברכות (סא,ב) :
אמר לו: רבי! למדני תורה!
אמר: איני מלמדך רש"י איני מלמדך:רשב"ם: שלפי שהיה עסוק בתורה - נתפשׂ, כדאמרינן בברכות (שם) !
אמר לו: אם אין אתה מלמדני - אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות!
אמר לו: בני! יותר ממה שהעגל רוצה לינק - פרה רוצה להניק!
אמר לו: ומי בסכנה? והלא עגל בסכנהרש"י והלא עגל בסכנה:והלא העגל בסכנה ומה לך בכך !

הניקוד תלוי בפירוש:
בחדתא: שבשתא, כיוון דעל - על!
בלימוד חדש - השיבוש משתרש,
או: בחדתא! - שבשתא כיון דעל, על.
התשובה היא: בחדש (כלומר בספר חדש). והסיבה היא: השיבוש משתרש.

אמר לו:
(א) אם בקשת ליחנקרש"י ליחנק:לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך - היתלה באילן גדולרש"י באילן גדול:אמור בשם אדם גדול; רשב"ם: ומשום דנקט לישנא דחניקה - נקט היתלה באילן: למוֹד בפני רב, ואמור שמועותיו משמו ,
(ב) וכשאתה מלמד את בנך - למדהו בספר מוגה.
מאי היא?
אמר רבא, ואיתימא רב משרשיא: בחדתא לפי פשוטו: בספר חדש, מכיון ששיבוש בלימוד הבן ישתרש אצלו. ולפי רשי פירושו: בלימוד חדש (למשל לימוד של ילדים) השיבושים משתרשים.רש"י בחדתא:כשהתינוק למד בחדש (כשהוא מתחיל ללמוד) - שבשתא, כיון דעל – על;
(ג) לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך;
מאי ניהו?
גרושה בחיי בעלה.
דאמר מר:
גרוש שנשא גרושה - ארבע דעות במטהרש"י ארבע דעות:רשב"ם: בשעת תשמיש: זה לבו לאשתו ראשונה וזאת לבעלה הראשון, ותניא: 'לא ישמש אדם עם אשתו ויתן עיניו באשה אחרת ויהיו בניו קרובין לממזירין הנקראין בני גרושת הלב' (פרק ) ;


עמוד ב

דפוס וילנה דף קי"ב עמוד ב'. מהמלים 'שאין כל אצבעות

ואי בעית אימא: אפילו באלמנה, לפי שאין כל אצבעותרש"י אצבעות:אבר תשמיש שוותרש"י שוות:שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון, ותזלזל בו .
(ד) מצוה וגוף גדולרש"י מצוה וגוף גדול:אם תרצה לעשות מצוה וגם תשתכר בה, שיגדל ממונך -
אוכל פירות ולא שכררש"י פירות ולא שכר:הלוה חבירך מעות על הקרקע לאכול פירות בנכייתא בזול: שתנכה לו דבר מועט מן הדמים [רשב"ם: כמשכנתא דסורא (פרק )], והיינו ריוח גדול וגם מצוה היא: שיש ללוה שכר ריוח שצריך למעות ולסחורה;
(ה) מצוה וגוף טהור - נושא אשה ולו בנים.

ארבעה דברי רבינו הקדוש לבניו[עריכה]

ארבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו:

(א) אל תדור בשכנציב - משום דליצני הוו, ומשכו לך בליצנותא
(ב) ואל תשב על מטת ארמית
איכא דאמרי דלא תיגני בלא קרית שמערש"י בלא קרית שמע:שזה מנהג הארמאין ,
ואיכא דאמרי דלא תינסב גיורתארש"י דלא תינסב גיורתא:רשב"ם: משום דאמרינן: גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה (סנהדרין צד א) ;
ואיכא דאמרי ארמאית ממש, ומשום מעשה דרב פפארש"י מעשה דרב פפא:שהיתה ארמית אחת חייבת לו מעות, ונכנס מדי יום יום בביתה לגבות הימנה, יום אחד חנקה את בנה ונתנתו על המטה, וכשנכנס רב פפא אמרה לו: שב עד שאביא מעותיך, וכן עשה כשבאתה, אמרה: המתה את בני, וברח מן המדינה .
(ג) ואל תבריח עצמך מן המכס - דילמא משכחו לך, ושקלי מנך כל דאית לך.
(ד) ואל תעמוד בפני השור - בשעה שעולה מן האגם. - מפני שהשטן מרקד בין קרניורש"י השטן מרקד:רשב"ם: לאו דווקא, אלא משוגע כדמפרש לקמן .
אמר רבי שמואל:
בשור שחור, וביומי ניסןרש"י וביומי ניסן:שהצמחים עולין וגס לבו בהן, ונוגח .
תני רב אושעיא:
מרחיקין משור תם חמשים אמה;
משור מועד - כמלא עיניו.
אוסף עצות מימרות והנהגות[עריכה]
תנא משמיה דרבי מאיר:
ריש תורא בדיקולארש"י בדיקולא:בטרסקל שהוא אוכל בו[רשב"ם: רבותא היא: אפילו כשראש השור בתוך הסל שהוא אוכל בו וטרוד באכילתו] - סק לאיגרא עלה לגג ושדי דרגא מתותך והוציא את הסולם מתחתךרש"י ושדי דרגא מתותך:רשב"ם: פן יעלה אחריך! .
אמר רב:
  • ניזהא דתורארש"י ניזהא:לחש על השור שלא ינגחנו : "הן הן"רש"י הן הן:רשב"ם: לחש על השור שלא ינגחנו - כך פירש רבינו; ונראה בעיני שאינו לחש אלא גערה: שגוער בו בלשון הזה להבריחו מעליו, או כדי שיעשה מלאכה; וכן כולן; .
  • ניזהא דאריה: "זה זה";
  • ניזהא דגמלא: "דא דא";
  • ניזהא דארבארש"י דארבא:רשב"ם: כדי למושכה בחבל ולהוליכה לנהר : "הילני הייא הילא והילוק הוליא".
אמר אביי:
עור, דג, וכוס חמין, וביצים, וכנים לבנים - כולן קשין לדבר אחר;
  • עור - מאן דגני אמשכא דצלארש"י אמשכא דצלא:הישן על עור בבית העבדנין קודם שתגמר מלאכתו; רשב"ם: הישן על העור קודם שתגמר עבודתו 'צללא' הוא עבדן, כדאמרינן בבבא בתרא (דף ה,א) 'ארבעה לצלא וארבעה לצללא' ;
  • דג - שיבוטא ביומי ניסן;
  • כוס - שיורי כסא דהרסנא;
  • חמין - חמימי דחמימי משדרו עילויהרש"י משדרו עילויה:אם רגיל לשפוך עליו מים חמים יותר מדאי על בשרו ;
  • ביצים - מאן דמדרך אקליפים;
  • כינים לבנים:
מאן דמחוור לבושיה, ולא נטיר ליה תמניא יומירש"י מחוור לבושיה:ולביש להו מקמי שמונה יומי, דאכתי לא מטי שמונה יומי דאשלחינהו , והדר לבוש לה
- בריין הנך כיניםרש"י בריין הנך כינים:הנהו כנים הדרי, ואכתי איכא בהו חיותא, ואכלי ליה וקשין לדבר אחר גורמים למחלת מיןרש"י לדבר אחר:רשב"ם: צרעת .


אמר רב פפא:
ביתא דאית ביה שונרא - לא ניעול בה איניש בלא מסני נעליים;
מאי טעמא? משום דשונרא קטיל לחיויא ואכיל ליה,

ואית ביה בחיויא גרמי קטיני, ואי יתיב לה גרמא דחיויא אכרעיה - לא נפיק, ואסתכן ליה;

איכא דאמרי: ביתא דלית ביה שונרא - לא ניעול ביה איניש בהכרארש"י בהכרא:רשב"ם: בחושך ; :מאי טעמא? דילמא מיכריך ביה חויא - ולא ידע ומסתכן.


שלשה דברים צוה רבי ישמעאל ברבי יוסי את רבי:

<מק"ש סימן>

(א) אל תעש מום בעצמך
מאי היא?
לא תיהוי לך דינא בהדי תלתא: דחד הוי בעל דינך ותרי סהדירש"י ותרי סהדי:רשב"ם: ויחלקו בין שלשתן; ומתוך שנאה שנחלקת עמהן - יעשו עליך קנוניא זו לתבוע ממך ;
(ב)ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמיםרש"י על המקח:רשב"ם: אל תעמוד על המקח לסחור, והמוכר - ישראל הוא, ואין לך דמים לקנות המקח - ונמצא מפסידו חנם: שלא יקחנו אחר מאחר שאתה מהפך בו ;
(ג) אשתך טבלה - אל תזקק לה לילה הראשונה.
אמר רב: ובנדה דאורייתארש"י דורייתא:קודם שהחמירו על עצמן לישב שבעה נקיים, וטובלת ביום שפסק המעין - אל תזקק באותו לילה , הואילרש"י הואיל:והיום ראתה והוחזק מעין פתוח, דילמא משכה זיבהרש"י משכה זיוה:רשב"ם: קודם שהחמירו על עצמן לישב שבעה נקיים; ואפילו רואות כל שבעה - טובלות בליל שמונה, ומשמשות; ואל תזקק באותו הלילה הואיל והיום ראתה והוחזק מעיין פתוח דילמא שפעה זיבה בשעת תשמיש. .

שלשה דברי רבי יוסי ברבי יהודה לרבי[עריכה]

שלשה דברים צוה רבי יוסי ברבי יהודה את רבי:
  • (א) אל תצא יחידי בלילה
  • (ב) ואל תעמוד בפני הנר ערום
  • (ג) ואל תכנס למרחץ חדש שמא תפחתרש"י שמא תפחת:ותחתיה חלל מלא מים ,
עד כמה?
אמר רבי יהושע בן לוי: עד י"ב חדש.
ענייני עירום ותשמיש[עריכה]
ואל תעמוד בפני הנר ערום – דתניא:
העומד בפני הנר ערום - הוי נכפה,
והמשמש מטתו לאור הנר - הויין לו בנים נכפין.
תנו רבנן:
המשמש מטתו על מטה שתינוק ישן עליה - אותו תינוק נכפה
ולא אמרן אלא דלא הוי בר שתא, אבל הוי בר שתא - לית לן בה;
ולא אמרן אלא דגני להדי כרעיה, אבל גני להדי רישיה - לית לן בה;
ולא אמרן אלא דלא מנח ידיה עילויה, אבל מנח ידיה עילויה - לית לן בה;
יחידי בלילה[עריכה]

אל תצא יחידי בלילה – דתניא:

לא יצא יחידי בלילה - לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות,
מפני שאגרת בת מחלת היא,
ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין,
וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו.
מעיקרא - הוו שכיחי כולי יומא;
זמנא חדא פגעה ברבי חנינא בן דוסא.
אמרה ליה:
אי לאו דמכרזן עלך ברקיע "הזהרו בחנינא ובתורתו" – סכנתיך!
אמר לה:
אי חשיבנא ברקיע - גוזר אני עליך שלא תעבורי ביישוב לעולם!
אמרה ליה: במטותא מינך, שבק לי רווחא פורתא!
שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות.


ותו:

חדא זמנא פגעה ביה באביי,
אמרה ליה: אי לאו דמכרזי עלך ברקיע "הזהרו בנחמנירש"י נחמני:רשב"ם: אביי, ולפי שגידלו רבה בר נחמני קרוי כן ובתורתו" - הוה סכנתיך!
אמר לה: אי חשיבנא ברקיע - גוזרני עלייכי שלא תעבורי ביישוב לעולם!
הא קא חזינן דעברה?

אמרי: הני...

הערות[עריכה]