אסתר רבה פתיחתא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אסתר רבה · פתיחתא · ג · >>

הוסף ביאור

ג.

(דברים כח, סח): "וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת": א"ר יצחק באניות - בעניות ממעשים טובים, ולמה למצרים? שכיעור ורע יש לעבד, כשהוא חוזר לרבו הראשון. אמר רשב"י: בג' מקומות הקב"ה מזהיר לישראל שלא יחזרו למצרים. הראשון שנאמר (שמות יד, יג): "כי אשר ראיתם את מצרים וגו'". והשני כתיב (דברים יז, טז): "וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה". והדין שלישי דכתיב "וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת".

בשלשתן כפרו, ובשלשתן לקו. הראשונה בימי סנחריב שנאמר: (ישעיה לא, א): "הוי היורדים מצרים לעזרה" מה כתיב בתריה? (שם, ג) "ומצרים אדם ולא אל". שנית בימי יוחנן בן קרח שנאמר: (ירמיה מב, טז): "והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה וגו'". והשלישית בימי טרכינוס שחיק עצמות. ילדה אשתו בליל תשעה באב, והיו כל ישראל אבלים. נשחק הולד בחנוכה, אמרו ישראל נדליק או לא נדליק? אמרו נדליק, וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו, אזלון ואמרון לישנא ביש לאשתו של טרכינוס: אילין יהודאין, כד ילידת - הוו מתאבלין, וכד מיית ולדא - אדליקו בוצינין. שלחה וכתבה לבעלה: עד דאת מכבש ברבריין, בא וכבוש אילין יהודאין, דמרדו בך. סליק לאילפא וחשב למיתי בעשרה יומין, ואייתיה רוחא בחמשה יומין. אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא (דברים כח, מט): "ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר". אמר להון: אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין, ואייתיתני רוחא בחמשה יומין הקיפון לגיונותיו והרגן.

"וְאֵין קֹנֶה" - למה אין קונה? רב אמר: ע"י שלא הקניתם (דברים כח, סט): "[אֵלֶּה] דִּבְרֵי הַבְּרִית". שאין בכם מי קונה דברי חמשה ספרי תורה. מנין של קונה? א"ר שמואל בר נחמן: על ידי שחזרתי על כל האומות שבעולם ואין מי קונה דברי תורה כיוצא בכם. אמר רשב"י: אתם יש לכם קנין באומות העולם שנאמר (ויקרא כה, מה): "וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו" אבל לאומות אין להם קנין בכם. ולמה יש לכם קנין באומות העולם? ע"י שהקניתם אלה דברי הברית ולמה אומות העולם אין להן קנין בכם? על ידי שלא קנו אלה דברי הברית.

א"ר יונתן: אתם יש לכם פטרונות ומה הן? "אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית". א"ר יודא: אתם טמיקא אתם. הלוקח לו עבד מן הטמיקא, שוב אינו מתחייב בנפשו, שכן אחשורוש אומר לאשתו "הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר". וא"ר יודא בר' סימון: על דפשט ידיה בטמיקא - כן הוה ליה. א"ר יצחק: מעשה בפרוצפיה, באשה אחת שהיתה פודה את השבוים. באתה שבויה אחת ופדאתה, שניה ופדאתה, וכיון שמטה ידה ולא היתה יכולה לפדות, מיד הקיפוה לגיונות והרגוה. וכל כך למה? כדי לזרז השבאים הבאים.

רבי לוי ורבי יצחק. ר' לוי אומר: מי לקח לו חבר ולמחר הוא להריגה? מי לקח לו אשה ולמחר היא להריגה? ר' יצחק אמר: לעבדים ולשפחות אי אתם נקנין, אבל אתם נקנין להשמיד להרוג ולאבד, שכן אסתר אומרת לאחשורוש: "וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי" שכן כתב לנו משה רבינו בתורה "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאוֹיְבֵיכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קוֹנֶה" שמא "לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד". כיון שראו הכל, התחילו צווחין ווי. ויהי ווי שהיה בימי אחשורוש: