אלשיך על תהלים עח סב
<< | אלשיך על תהלים • פרק ע"ח • פסוק ס"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּסְגֵּ֣ר לַחֶ֣רֶב עַמּ֑וֹ
וּ֝בְנַחֲלָת֗וֹ הִתְעַבָּֽר׃
(סב) "ויסגר"וכו'. או שעור הכתובים עד סוף ז' פסוקים מפסוק "ויתן לשבי עזו"כו' לומ' ראה והביטה כמה זכות איש או אשה מועיל לפי העת כי הלא "וימאס מאד בישראל"(פסוק נט) ואיך נהפך הדבר שהכה את פלשתים בעפולים והשיב שבות יעקב ושב הארון בכבוד, הלא הוא זה זכות אלמנת פנחס בן עלי הכהן כי באה לה שמועה ממות חמיה ואישה שהיא מיתה ממש ולא בכתה ולא שתה לבה, וכשומעה כי נלקח ארון האלקים חרה לה ותבכה עד צאת נפשה כי מתה, עם היות כי ארון האלקים לא היה לבוז חס וחלילה כי אם אדרבה כיבדו אותו:
וזה ענין הכתובים "ויתן לשבי עזו"הוא הארון ועם היות כי לא היה לבוז כי אם אדרבה "ותפארתו"היה "ביד צר", אך צרת העם עצמה מאד כי "ויסגר לחרב עמו"כו'