אלשיך על תהלים עח כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על תהליםפרק ע"ח • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ע"ח, כ"ד:

וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם מָ֣ן לֶאֱכֹ֑ל
  וּדְגַן־שָׁ֝מַ֗יִם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃


(כד) "וימטר עליהם מן לאכול". ובזה לא יקשה עלינו סמיכות זה אל הקודם, וגם היפוך הסדר, כי זה היה קודם, וגם שמפסיק בזה תוך ענין הבשר:

ולבא אל ביאור הכתובים נעיר אל שנוי וכפל "שחקים" ו"שמים", ומה צוה אל שחקים ומה ענין הדלתות, ובאומרו "עליהם"על מי הוא, שלא יצדק על העם. ומהו "מן", ומהו "דגן שמים"(פסוק כד), ומהו "לחם אבירים"(פסוק כה) ומה היא הצידה (שם). אך מזמור י"ט הכרחנו כי ז' רקיעים אינן ז' כוכבי לכת כי הלא בשני כוללו חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ושם הכרחנו כי השלישי הוא שחקים ששם שוחקים מן לצדיקים הוא התחלת עולם המלאכים, ומה ששוחקים שלהיות המן רוחני עליון מלבישים בצד מה ומכינים אותו ליאכל, כטוחן חטים ומכינם ליאכל, ועל דרך זה הוא "ויצו שחקים ממעל"יעשו מלאכתם להכין מן לישראל, ואמר "ודלתי"כו' הוא כי דרך הדברים המשתלשלים דרך העולמות עד לארץ שבכל עולם שיורד אליו מתהפך ומתעבה כאיכות המקום אשר עובר בו, באופן כי בבואו משחקים שהוא עולם המלאכים אל רקיע השני אשר הוא עולם הגלגלים שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות, היה ראוי יתלבש המן ויתגשם מעין העולם ההוא, ועל דרך זה בבואו דרך הראשון הנקרא וילון, [ולזה] אמר כי השמים שלמטה משחקים לא ישמשו להתהוות בהם המן כאיכותם כי אם למעבר בלבד, שדלתותיהם פתח, כי "דלתי שמים"הם הב' פתח שלא ישרתו רק למעבר בלבד, לשיבואו כאיכות הג' שהוא למעלה מכל הגלגלים כמבואר אצלנו מזמור י"ט:

ולא כל המן שירד היה כך, כי מלבד היורד דרך הדלתות שמים גם (כד) "וימטר עליהם"לחם של שמים הנזכר שלא בדרך הדלתות רק בם שיתלבש בהם יותר כאיכותם שיוכשר בו "לאכול". ופירש מה שאמרתי תחלה "ויצו שחקים"ושלא היו השמים רק למעבר, ועתה אמרתי "וימטר עליהם", הוא כי כמו שנתן להם משחקים מן רוחני מאד כך "ודגן שמים" שהוא שבהם הוא מתהוה ליקרא דגן שמים כדגן היוצא מן הארץ גם זה "נתן למו". ולמה היו ב' מינים, לזה אמר