אלשיך על תהלים עח כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על תהליםפרק ע"ח • פסוק כ"ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ע"ח, כ"ח:

וַ֭יַּפֵּל בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֵ֑הוּ
  סָ֝בִ֗יב לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃


(כח) עוד נס אחר והוא "ויפל בקרב מחנהו סביב"כו' אשר דרך "עוף כנף" לברוח ממקום שיש אנשים ואלה הראיה שה' הפילם הוא היותם "בקרב מחנהו סביב"למשכנותם. וגם באומרו "בקרב מחנהו"כלל הכיוון בהשגחה, ולפי זה פירוש הכתוב (במדבר יא) הוא "ורוח נסע מאת ה'" הוא להסיע מהים לשמים, ומכלל שהיה עוד רוח אחרת אשר לא מאת ה' והוא תימן כמדובר אשר הנחהו אחר שעלה מן הים:

[כו] עוד יתכן "יסע קדים" שאם רוח ה"קדים" שמים סוף שבמזרח היה מביא השלו מהים, היה מביאו למערב ולא היה בא נגד מקום מחנה ישראל, לכן ויסע ה' את רוח "קדים" למעלה "בשמים", ואחר שנסתלק רוח הקדים למעלה בא רוח "תימן וינהגהו"עד עומת מחנה ישראל מים סוף, והשאר כבקודם: