אלשיך על תהלים עח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על תהליםפרק ע"ח • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ע"ח, י"ב:

נֶ֣גֶד אֲ֭בוֹתָם עָ֣שָׂה פֶ֑לֶא
  בְּאֶ֖רֶץ מִצְרַ֣יִם שְׂדֵה־צֹֽעַן׃


(יב) "נגד אבותם עשה פלא"כו'. הנה אמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה א יב) שהיו יולדות בשדה תחת התפוח והוא יתברך בורא לכל אחד בחלל הארץ כשני דדין אחד של דבש ואחד של חלב, והיה הוא יתברך מגדלם שם, ובגדלם היו באים בשדה עדרים עדרים וכל אחד מכיר אביו, וזה יאמר "נגד אבותם"הרואים בניהם באים כנגדם "עשה פלא", שהכיר כל אחד אביו. ואיזה פלא עשה נגד אבותם, "בארץ מצרים שדה צוען", כאילו ראו בעיניהם מה שנעשה בשדה, כאשר על גבם חרשו חורשים ובאו רבבה כצמח השדה (עי' שמות רבה שם), וזהו "בארץ"כו' כי בבא הבנים "נגד אבותם", "עשה פלא"שהכירו אבותם כאילו "בארץ"מצרים ביישוב היתה "שדה צוען"וגדלו שם עם אבותם ולא זזה ידם מתוך ידם: