אלשיך על קהלת ז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על קהלתפרק ז' • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


קהלת ז', ה':

ט֕וֹב לִשְׁמֹ֖עַ גַּעֲרַ֣ת חָכָ֑ם מֵאִ֕ישׁ שֹׁמֵ֖עַ שִׁ֥יר כְּסִילִֽים׃


(ה) אחרי אומרו כי טוב ללכת אל בית אבל וכו' והחי יתן אל לבו, ראה והנה נוכל לומר מה בצע בלכתו אל בית אבל והלא כמה הולכים אל בית אבל ואין נעשה בהם רושם כי נעשה להם הדבר כטבע. לזה אמר "טוב לשמוע" וכו', לומר כי מן הסתם לא יבצר בבית אבל, ומה גם אם אדם רשום הוא יבואו חכמים להספידו, ובכלל ההספד ידבר דברי כיבושין ויזכיר יום המיתה לפני השומעים ורבים יחכמו ויקחו מוסר, מה שאין כן בבית משתה שאדרבה ימצא שם "שיר כסילים" כשירי עגבים ושחוק והיתול המביא את שומעיהם לירש גיהנם. וזהו אומרו "טוב לשמוע" וכו' "מאיש" וכו'. ולהיות כי אינו בודאי ישמע שם גערת חכם, וגם בבית משתה גם שיהיה שם שיר כסילים לא ידבק ביד השומע משיר הכסיל כי אשמת דבר על הכסיל השר לבדו, לזה אמר "טוב לשמוע" גם שלא יהיה ודאי "גערת חכם" כונת האדם ללכת לשמוע טוב מהאיש עצמו השומע שיר כסילים: