אלשיך על קהלת ז כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על קהלתפרק ז' • פסוק כ"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


קהלת ז', כ"ז:

רְאֵה֙ זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אָמְרָ֖ה קֹהֶ֑לֶת אַחַ֥ת לְאַחַ֖ת לִמְצֹ֥א חֶשְׁבּֽוֹן׃


(כז) משיב שלמה ואומר ראה זה וכו'. והוא בשום לב אל אומרו אמרה בלשון נקבה. אמנם אגב אורחיה חל עלינו חובת ביאור מה שקשה דידיה אדידיה. ששלמה עצמו האומר (משלי יב ד) אשת חיל עטרת וכו', וגם איה אמהות ונביאות ונשים צדקניות, על כן אמר כי קרה לשלמה כאשר קרה בגמ' (ב"ק פ ב) לרב אחא מדפתי שאמרו בגמ' כל המרעין לו מן השמים לא במהרה מטיבין לו, ורב אחא מדפתי אמר לעולם אין מטיבין לו, ואמרו שם: ולא היא רב אחא משום מעשה שהיה קאמר הכי, והוא כי מרוב שיחו ודאגתו על שהיו ממנים אותו לראש בפומבדיתא ולא נעשה אמר כן (בבא בתרא יב ב), אבל לעולם שגם הוא יודה שאין לומר חלילה שלעולם אין מטיבין אלא שלא במהרה מטיבין:

ונבא אל הענין. והוא, כי הנה שלמה היה נכוה מהאשה, כי הנה הצר לו מאד על רבוי הנשים ועל בת פרעה כנודע שהתישו את כחו ואת טובו כנקבה. וזהו אומרו ראה וכו'. והוא, כי הנה אומרו מוצא אני מר ממות וכו', אפשר הוא על אשה פרטית אשר היא רעה בלבד יהיה כן, או על כל אשה על הדרך הנזכר כי יתעתד כל בעל אשה למצודים וחרמים. אמר ראה זה מצאתי, כלומר זה מצאתי מר ממות בלתי תרופה, ולא על אשה פרטית כי אם אחת לאחת למצא חשבון. כי אחר הביטו אל כל אחד והוא כך. אך הוא אומר בעצמו כי לא בכל דעתו אמר כן כי אם אמרה שהוא בהיותו בתשות כח כנקבה על דבר הנשים, וזהו אמרה בלשון נקבה.