אלשיך על איכה ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על איכהפרק ד' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ד', ט"ז:

פְּנֵ֤י יְהֹוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זקנים וּזְקֵנִ֖ים לֹ֥א חָנָֽנוּ׃


עוד אמרו התנצלות על כהניה ששפכו דם צדיקים שנמשך גם עונות אחרים, והוא "פני ה' חלקם" את האנשים החללים האלה מאצלו, ולא עוד אלא שלא תהיה הריגתם כפרתם, כי אם שלא יוסיף להביטם באותו עולם, באופן שבדין הרגום. ופירש מה היה עון הנרצחים שפני ה' חלקם לא יוסיף להביטם, הלא הוא כי "פני כהנים לא נשאו", הם כהניה הנזכרים שלא נשאו פניהם. על כן הכהנים הנזכרים "זקנים לא חננו" כי אם הרגום, הם דם צדיקים אשר אמר השופכים בקרבה דם צדיקים, שהיו צדיקים וזקנים שקנו חכמה (קידושין לב ב):