אלשיך על איכה ד ח
<< | אלשיך על איכה • פרק ד' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תׇּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ׃
(ח) ועם כל זה התמידו עד "חשך משחור תארם" תחת היותם כשלג וחלב ופנינים, ולא נכרו בחוצות, מקום אור שאין מעכב האור מלהאיר שם. וגם "צפד עורם על עצמם", עם היות שיבש היה כעץ והיובש קשה לידבק בלי לחלוחית מה. או שכל כך נדבק בעצם, עד העשותו כעצם אחד בממשותו, שלא יורגש התנועעות בעור על העצם כלל: