אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק ל"ה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', ל"ה:

לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃


להטות משפט גבר וכו'. הכוונה דאם יערוך הקב"ה מצוה נגד עבירה אין לו תקומה לאדם ח"ו כלל. אכן בזה יצא לצדק דינו של אדם כי מה יחפוץ המלך העליון להנקם מפרעוש קטן כהאדם הלז. ומה יתן ומה יוסיף להקב"ה אם יקיים מצותיו או ימרוד בו ובהתנצלות זו יזכה מלפני ה'. וז"ש להטות משפט גבר והטעם מפני שהוא נגד פני עליון דייקא כנ"ל וק"ל: או יאמר דידוע דכשהקב"ה מסלק עצמו אז מתגברים הדינים למאוד ומלאכי מעלה תובעין דין ולא ישאו לפשעיהם. אבל כשהמשפט נוכח פני ה' אין כאן דין גמור רק מלא רחמים ולכך ביקש דוד מלפניך משפטי יצא. וז"ש ישא ה' פניו אליך ר"ל שישפוט הוא בעצמו ואז יהיו רחמים גמורים וז"ש להטות משפט גבר מפני שהוא נגד פני עליון וכנ"ל וק"ל: