אילת השחר (מלבי"ם)/פרק יט
(עריכה)
פעל הבא על שני נושאים -- יבוא לפעמים בלשון יחיד ולפעמים בלשון רבים. "ויצא נח ובניו ואשתו". "ויבוא משה ואהרן". "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו". "ויקחו שמעון ולוי איש חרבו".
ויש בזה כלל. שכל מקום ששני הנושאים שוים במעלה ובהפעולה -- בא הפעל בלשון רבים. וכל מקום שהאחד עיקר במעלה או שהוא המתחיל או העיקר בפעולה -- יבוא הפעל בלשון יחיד ( ויקרא ס' רנ באורך . צו ס' לט, צו ס' קעח, צו ס' קפד )
(עריכה)
ודעת רבנן שמטעם זה יבוא לפעמים מלת "או" לחלק הנושאים, אף שבא הפעל בלשון יחיד כמו "ונפל שמה שור או חמור", "כי יצוד ציד חיה או עוף ושפך את דמו". כי אף שבא פעל 'ונפל' וכינוי 'דמו' בלשון יחיד, נוכל לטעות שמוסב על שני הנושאים יחד וצריך שיפול שור וחמור כאחד ויצוד ציד חיה ועוף, באשר כבר נמצא פעל יחיד על רבים.
ור' יהודה חולק בזה וסבירא ליה שבזה אין צורך מילת "או" לחלק, כי על ידי מה שהפעל בלשון יחיד נדע שהם מחולקים, ומלת "או" בא לדרשה . ( אחרי ס' קיד )
(עריכה)
ושם הרבים הבא על שני נושאים או שני נשואים יתפרש לפעמים אחד על כל אחד ולפעמים יתפרש שנים על כל אחד. כמו "ולבני אהרן תעשה כתנות" -- יש לפרש לכל אחד תעשה שני כתנות, ויש לפרש "תעשה כתנות" דהיינו כתונת אחת לכל אחד. ופליגי בזה ר' יוסי ורבנן בירושלמי ור' יהודה ור"ש בגמרא בכמה מקומות ( אחרי ס' כג )
(עריכה)
וכשמזכיר דין אחד על כמה דברים -- יבוא הפעל בלשון רבים. ואם בא בלשון יחיד מורה שהם מצטרפין זה בזה.
- כמו שדרשו על "אך מעין ובור יהיה טהור" ( שמיני ס' קמה ).
- "והיה בעור בשרו לנגע" -- מלמד שכולם מצטרפין ( תזריע ס' לט )
(עריכה)
וכל האיסורין שנאמרו בלאוין בפני עצמם אין מצטרפין, כמו חלב ודם נותר ופיגול. אבל אם חשב כמה איסורים וחזר וכלל כולם באזהרה אחת -- מצטרפין. כמו שחזר וכלל מינים הטמאים במה שכתב "טמאים הם לכם" ללמד שמצטרפין ( שמיני ס' עה, שמיני ס' קא )
(עריכה)
ולפעמים חלק הכתוב דברים השוים בדיניהם שהיה יכול לכוללם במאמר אחד לשני פרשיות ללמד שכל אחד ענין בפני עצמו ואין מצטרפין. כמו שחלק שחין ומכוה מטעם זה . ( תזריע ס' קיא )
(עריכה)
וכן חלק הכתוב ופרט "וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת וכולי" והאריך בכל פרט [ולא אמר בקוצר דרך כלל: "וכל המנחות לכל בני אהרן יהיו"] כדי ללמד שאין חולקין מנחה כנגד מנחה. ועל ידי יתור הדברים וכפלתם למדינן בדרכי הלימודים שאין חולקים שום זבח ממין אחד נגד מין אחר . ( צו ס' צג )
(עריכה)
ואין דרך הכתוב לעזוב את הציור שדיבר בו עד הנה ולתפוס ציור אחר. ומה שבזב עזב משכב שדבר בו ותפס מושב יש בו דרוש . ( מצורע ס' קלה )