איכה רבה ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · איכה רבה · ב · ג · >>


הוסף ביאור

ג. [עריכה]

א"ר חנינא בר יצחק אין הקב"ה זוכר אותו "הַדָּם" של בין רגליו של זקן שנאמר (בראשית יז, כד): "וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בשר ערלתו".
א"ר יודן למלך שתפש את שונאיו והרגן והיו בני המדינה מפרכסין בדם שונאיו פעם אחת הקניטוהו ודחפן והוציאן חוץ לפלטין אמרו אין המלך נזכר לנו אותו הדם שהיינו מפרכסין בדם שונאיו כך אמרו ישראל לפני הקדוש אין את נזכר לנו אותו "הַדָּם" שבמצרים שנאמר (שמות יב, ז): "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף"וְלֹא זָכָר הֲדֹם רַגְלָיו" אין הדום זה אלא בית המקדש הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים צט, ה): "רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא".
"בְּיוֹם אַפּוֹ".
א"ר אחא יום אחד היה חרון אפו של הקדוש ברוך הוא ואלו עשו ישראל תשובה פשרו (יחזקאל ט, א): "וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלֵי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ".
  • עד היכן חטאו של עגל קיים ר' ברכיה ואמרי לה ר' נחמיה בן אלעזר עד עגליו של ירבעם בן נבט הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (הושע ז, א): "כְּרַפְּאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שׁוֹמְרוֹן" אמר הקב"ה באתי לרפאות לישראל מחטאו של עגל ונגלה רעות שומרון.
    ר' ישמעאל בר נחמני בשם ר' יוחנן אמר עד חורבן בית המקדש דכתיב "קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלֵי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ" וכתיב (שמות לב, לד): "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם".
  • כתיב (ב): "וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלֵי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבוּשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת" כתיב הכא "והנה ששה" והלא חמש נזירות הן דכתיב (ה): "ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל תחוס עיניכם ואל תחמולו" וכתיב (ו): "זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית" א"ר יוחנן למלאך קשה שביניהם אמר זה גבריאל שנאמר "ואיש אחד בתוכם לבוש בדים וקסת הסופר במתניו" ג' דברים היה אותו מלאך משמש קסנטור ספקלטור וכהן גדול, קסנטור דכתיב "וקסת הסופר במתניו" ספקלטור שנאמר (ישעיה, לד): "החרימם נתנם לטבח" וכהן גדול שנאמר "ואיש אחד בתוכם לבוש בדים" וכתיב בכהן (ויקרא טז,): "כתונת בד קודש ילבש".
"ואיש כלי מפצו בידו" מאני זייניה מאני סותורייתה ומאני גלותיה מאני זייניה "ואיש כלי מפצו בידו" ומאני סיתורייתה (ישעיה, כז): "בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות" ומאני גלותיה דכתיב (ירמיה, נא): "מפץ אתה לי כלי מלחמה" וכתיב "ויבואו ויעמדו אצל מזבח הנחושת" ר' יהודה בר' סימון אמר עד מקום מחיצתו ורבנן אמרי עומד ומזכיר חטאין של אחז דכתיב ביה (מ"ב, טז): "ומזבח הנחושת יהיה לי לבקר" מהו לבקר א"ר פינחס פסלו ועשאו בעלי מומין כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (ויקרא יג,): "לא יבקר הכהן".
(ד): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָו עֲבוֹר בְּתוֹךְ הָעִיר יְרוּשָׁלָ‍ִם" אלו כתיב ארשב"ל למלאך הקשה שבהן [אמר] זה גבריאל.
"וְהִתְוִיתָ תָּו" רב נחמן אמר אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו ורבנן אמרי חתוכין ופספס ורב אמר על שנתנה בכל צד תי"ו תיהי תיהי ותחי תחי א"ר חנינא בר יצחק תמה זכות אבותיהן.
ר' הושעיא שלח ואמר לרבי סימון בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן א"ל הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן "הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים" אמר לו והלא מהן התחילה הפורענות דכתיב (ה): "ולאלה אמר באזני".
א"ר אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על הרעה אלא על הטובה הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב ולאלה אמר אלהים באזני אין כתיב כאן אלא "ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל תחוס עיניכם ואל תחמולו זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו וממקדשי תחלו" והיאך זה אלא באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני כסא הכבוד אמרה לפניו רבון העולם איזה מהן נהרג על שמך איזה מהן נפצע מוחו על שמך איזה מהן נתן נפשו על שמך אמר אין בהם כדי שטר ר' איבו אמר אמר הקב"ה יחרב בית המקדש ואל תגע יד בצדיקים ר' יהודה בר' סימון אמר הוא והם יש בהם כדי שטר ר' תנחומא ורבי אבא בשם ר' אבא מעולם לא אמר הקדוש ברוך הוא דבר טוב וחוזר בו וכאן חזר בו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ" אל תקרי וּמִמִּקְדָּשִׁי אלא וּמִמְקֻדָּשִׁי תחלו מיד מה כתיב "ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית" וכתיב (ז): "ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר" וכתיב (ח): "ויהי כהכותם ונשאר אני ואפלה על פני ואזעק (קול גדול) ואמר אהה אדני אלהים המשחית אתה את כל שארית ישראל" ואין שארית אלא צדיקים לכך בא ואמר "בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל וְגוֹ'":