לדלג לתוכן

אבן עזרא על בראשית ד יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק ד' • פסוק י"ג |
א • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ד', י"ג:

וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהֹוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא[1]׃


פירוש "גדול עוני מנשוא" על דעת כל המפרשים, שהודה חטאו. ופי' "נשוא" כטעם סלוח כמו "נושא עון" (שמות לד, ז). וכפי דעתי שהעברים יקראו העקב שכר, והעונש הרע הבא בעבור העון חטאת. וכן "כי לא שלם עון האמורי" (בראשית טו, טז), "אם יקרך עון" (שמואל א כח, י), "ויגדל עון בת עמי" (איכה ד, ו). והטעם, כי זה העונש גדול לא אוכל לסבלו. ויורה על אמיתת זה הפירוש הפסוק הבא אחריו.

ופירוש "פצתה", פתחה. וכן "הבל יפצה פיהו" (איוב לה, טז):

  1. ^ בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא