קטגוריה:קהלת ג

א לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים                  ב עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע ג עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות ד עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד ה עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק ו עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך ז עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר ח עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום                  ט מה יתרון העושה באשר הוא עמל י ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו יא את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף יב ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו יג וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא יד ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו טו מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף טז ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע יז אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם יח אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם יט כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל כ הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר כא מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ כב וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.                  ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.                  ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל. י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ. יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. יב יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. יג וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל עֲמָלוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִיא. יד יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. טו מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. טז וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע. יז אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם. יח אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. יט כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל. כ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. כא מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. כב וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו.

א לַכֹּ֖ל זְמָ֑ן וְעֵ֥ת לְכָל־חֵ֖פֶץ תַּ֥חַת הַשָּׁמָֽיִם׃                  ב עֵ֥ת לָלֶ֖דֶת וְעֵ֣ת לָמ֑וּת עֵ֣ת לָטַ֔עַת וְעֵ֖ת לַעֲק֥וֹר נָטֽוּעַ׃ ג עֵ֤ת לַהֲרוֹג֙ וְעֵ֣ת לִרְפּ֔וֹא עֵ֥ת לִפְר֖וֹץ וְעֵ֥ת לִבְנֽוֹת׃ ד עֵ֤ת לִבְכּוֹת֙ וְעֵ֣ת לִשְׂח֔וֹק עֵ֥ת סְפ֖וֹד וְעֵ֥ת רְקֽוֹד׃ ה עֵ֚ת לְהַשְׁלִ֣יךְ אֲבָנִ֔ים וְעֵ֖ת כְּנ֣וֹס אֲבָנִ֑ים עֵ֣ת לַחֲב֔וֹק וְעֵ֖ת לִרְחֹ֥ק מֵחַבֵּֽק׃ ו עֵ֤ת לְבַקֵּשׁ֙ וְעֵ֣ת לְאַבֵּ֔ד עֵ֥ת לִשְׁמ֖וֹר וְעֵ֥ת לְהַשְׁלִֽיךְ׃ ז עֵ֤ת לִקְר֙וֹעַ֙ וְעֵ֣ת לִתְפּ֔וֹר עֵ֥ת לַחֲשׁ֖וֹת וְעֵ֥ת לְדַבֵּֽר׃ ח עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃                  ט מַה־יִּתְרוֹן֙ הָֽעוֹשֶׂ֔ה בַּאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל׃ י רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃ יא אֶת־הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתּ֑וֹ גַּ֤ם אֶת־הָעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹא־יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד־סֽוֹף׃ יב יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין ט֖וֹב בָּ֑ם כִּ֣י אִם־לִשְׂמ֔וֹחַ וְלַעֲשׂ֥וֹת ט֖וֹב בְּחַיָּֽיו׃ יג וְגַ֤ם כָּל־הָאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְרָאָ֥ה ט֖וֹב בְּכָל־עֲמָל֑וֹ מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ יד יָדַ֗עְתִּי כִּ֠י כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֤ה הָאֱלֹהִים֙ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְעוֹלָ֔ם עָלָיו֙ אֵ֣ין לְהוֹסִ֔יף וּמִמֶּ֖נּוּ אֵ֣ין לִגְרֹ֑עַ וְהָאֱלֹהִ֣ים עָשָׂ֔ה שֶׁיִּֽרְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃ טו מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף׃ טז וְע֥וֹד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע׃ יז אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י אֶת־הַצַּדִּיק֙ וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע יִשְׁפֹּ֖ט הָאֱלֹהִ֑ים כִּי־עֵ֣ת לְכָל־חֵ֔פֶץ וְעַ֥ל כָּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה שָֽׁם׃ יח אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְא֕וֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם׃ יט כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי־הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן־הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל׃ כ הַכֹּ֥ל הוֹלֵ֖ךְ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֑ד הַכֹּל֙ הָיָ֣ה מִן־הֶֽעָפָ֔ר וְהַכֹּ֖ל שָׁ֥ב אֶל־הֶעָפָֽר׃ כא מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃ כב וְרָאִ֗יתִי כִּ֣י אֵ֥ין טוֹב֙ מֵאֲשֶׁ֨ר יִשְׂמַ֤ח הָאָדָם֙ בְּֽמַעֲשָׂ֔יו כִּי־ה֖וּא חֶלְק֑וֹ כִּ֣י מִ֤י יְבִיאֶ֙נּוּ֙ לִרְא֔וֹת בְּמֶ֖ה שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו׃

א לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץלכל עסק, לכל מעשה ←לכל עסק, לכל מעשה  תַּחַת הַשָּׁמָיִם. {ס}
ב עֵת לָלֶדֶתלהיוולד ←להיוולד  וְעֵת לָמוּת
עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹרכאשר העץ יבש ←כאשר העץ יבש  נָטוּעַ.
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא
עֵת לִפְרוֹץלעשות חור בגדר ←לעשות חור בגדר  וְעֵת לִבְנוֹתליסגור את הפירצה ←ליסגור את הפירצה .
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק
עֵת סְפוֹדלעצב על מוות של אדם קרוב ←לעצב על מוות של אדם קרוב  וְעֵת רְקוֹדבישמחות ←בישמחות .
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִיםבהריסת ביניין ←בהריסת ביניין  וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִיםאיסוף אבנים לצורך בניה ←איסוף אבנים לצורך בניה 
עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּקמחיבוק של שונא ←מחיבוק של שונא .
ו עֵת לְבַקֵּשׁלחפש דבר מה ←לחפש דבר מה  וְעֵת לְאַבֵּד
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
ז עֵת לִקְרוֹעַבגד שנקרע ואי אפשר לתקן אותו, אז קורעים אותו לחתיכות קטנות לצרכים שונים ←בגד שנקרע ואי אפשר לתקן אותו, אז קורעים אותו לחתיכות קטנות לצרכים שונים  וְעֵת לִתְפּוֹר
עֵת לַחֲשׁוֹתלהתאפק, לישתוק ←להתאפק, לישתוק  וְעֵת לְדַבֵּר.
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. {ס}

ט מַה יִּתְרוֹןיש הרבה דברים שצריך לעשות, כל דבר בעיתו בחיי האדם, אז אם כן מה התועלת להשקיע בהם מעבר למידה הנצרכת כדי לחיות? ←יש הרבה דברים שצריך לעשות, כל דבר בעיתו בחיי האדם, אז אם כן מה התועלת להשקיע בהם מעבר למידה הנצרכת כדי לחיות?  הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל. י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹתלעסוק ←לעסוק  בּוֹ. יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹכך שהאדם יעשה כל דבר הנצרך לחייו בעת מסויימת ←כך שהאדם יעשה כל דבר הנצרך לחייו בעת מסויימת , גַּם אֶת הָעֹלָםעינייני העולם, הרצון לילמוד את כל מה שיש בעולם ←עינייני העולם, הרצון לילמוד את כל מה שיש בעולם  נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹאאבל מנע מהם שלא ←אבל מנע מהם שלא  יִמְצָאיבין ←יבין  הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. יב יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּםבכל רצונות האדם ←בכל רצונות האדם , כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. יג וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹבויהנה ←ויהנה  בְּכָל עֲמָלוֹ, מַתַּת אֱלֹהִים הִיא. יד יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָםיהיה קיים לעולם, שלא כמו מעשי בני האדם ←יהיה קיים לעולם, שלא כמו מעשי בני האדם , עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂהנתן לאדם שאיפות גדולות לחקור את העולם ולשנות אותו ←נתן לאדם שאיפות גדולות לחקור את העולם ולשנות אותו  שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיוכדי שכשיראה האדם שזה בלתי אפשרי, הוא ירא מה' ←כדי שכשיראה האדם שזה בלתי אפשרי, הוא ירא מה' . טו מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר - הוּאיהיה בעתיד (מעשי האדם הרעים, כגון עיוות הדין שיובא בפסוק הבא) ←יהיה בעתיד (מעשי האדם הרעים, כגון עיוות הדין שיובא בפסוק הבא) , וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת - כְּבָר הָיָה, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶתיבקש את עלבונו וידאג ל ←יבקש את עלבונו וידאג ל  נִרְדָּף. טז וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּטשבמקום שממנו אמור לצאת שילטון החוק ←שבמקום שממנו אמור לצאת שילטון החוק  שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶקהמקום בו היו צריכים לרדוף צדק ←המקום בו היו צריכים לרדוף צדק  שָׁמָּה הָרָשַׁע. יז אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים, כִּיוגם אם נדמה כי משפט האלוהים מתמהמה, הרי זה כי ←וגם אם נדמה כי משפט האלוהים מתמהמה, הרי זה כי  עֵת לְכָל חֵפֶץלכל דבר יש זמן מוגדר ←לכל דבר יש זמן מוגדר  וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁםיישפטו הרשעים שם, בעולם הבא ←יישפטו הרשעים שם, בעולם הבא . יח אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָםשברר, שבחר אותם ←שברר, שבחר אותם  הָאֱלֹהִים, וְלִרְאוֹתראיתי שאין זה נכון, אלא ←ראיתי שאין זה נכון, אלא  שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶםכמו הבהמות שלהם ←כמו הבהמות שלהם . יט כִּי מִקְרֶההמוות ←המוות  בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה - וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָדרוח חיים זהה ←רוח חיים זהה  לַכֹּל, וּמוֹתַריתרון ←יתרון  הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִןאיננו קיים ←איננו קיים  כִּי הַכֹּלגם האדם וגם הבהמה ←גם האדם וגם הבהמה  הָבֶלהם בני חלוף ←הם בני חלוף . כ הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָדלאדמה ←לאדמה , הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָרהאדם נברא 'עפר מן האדמה' (בראשית ב, ז) וכן הבהמות '...מן האדמה כל חיית השדה' (שם שם יט) ←האדם נברא 'עפר מן האדמה' (בראשית ב, ז) וכן הבהמות '...מן האדמה כל חיית השדה' (שם שם יט)  וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. כא מִי יוֹדֵעַהאם יכול מישהו לדעת בוודאות ש- ←האם יכול מישהו לדעת בוודאות ש-  רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. כב וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹבידיעה שזה גורלו, נחלתו ←בידיעה שזה גורלו, נחלתו , כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיולאחר שימות (האם רוחו תעלה למעלה, או תרד לשאול) ←לאחר שימות (האם רוחו תעלה למעלה, או תרד לשאול) .