מקראות גדולות איכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מקראות גדולות למגילת איכה

חמש מגילות: שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר

מגילת איכה | מפרשי מגילת איכה

חמש הקינות: א | ב | ג | ד | ה

הקדמות המפרשים למגילת איכה:

קינה ראשונה[עריכה]

"איכה ישבה בדד" (פרק א)

א (א) | ב (ב) | ג (ג) | ד (ד) | ה (ה) | ו (ו) | ז (ז) | ח (ח) | ט (ט) | י (י) | כ (יא) | ל (יב) | מ (יג) | נ (יד) | ס (טו) | ע (טז) | פ (יז) | צ (יח) | ק (יט) | ר (כ) | ש (כא) | ת (כב)

קינה שניה[עריכה]

"איכה יעיב באפו" (פרק ב)

א (א) | ב (ב) | ג (ג) | ד (ד) | ה (ה) | ו (ו) | ז (ז) | ח (ח) | ט (ט) | י (י) | כ (יא) | ל (יב) | מ (יג) | נ (יד) | ס (טו) | ע (טז) | פ (יז) | צ (יח) | ק (יט) | ר (כ) | ש (כא) | ת (כב)

קינה שלישית[עריכה]

"אני הגבר" (פרק ג)

א (א) - (ב) - (ג) | ב (ד) - (ה) - (ו) | ג (ז) - (ח) - (ט) | ד (י) - (יא) - (יב) | ה (יג) - (יד) - (טו) | ו (טז) - (יז) - (יח) | ז (יט) - (כ) - (כא) | ח (כב) - (כג) - (כד) | ט (כה) - (כו) - (כז) | י (כח) - (כט) - (ל) | כ (לא) - (לב) - (לג) | ל (לד) - (לה) - (לו) | מ (לז) - (לח) - (לט) | נ (מ) -(מא) - (מב) | ס (מג) - (מד) - (מה) | פ (מו) - (מז) - (מח) | ע (מט) - (נ) -(נא) | צ (נב) - (נג) - (נד) | ק (נה) - (נו) - (נז) | ר (נח) - (נט) - (ס) | ש (סא) - (סב) - (סג) | ת (סד) - (סה) - (סו)

קינה רביעית[עריכה]

"איכה יועם זהב" (פרק ד)

א (א) | ב (ב) | ג (ג) | ד (ד) | ה (ה) | ו (ו) | ז (ז) | ח (ח) | ט (ט) | י (י) | כ (יא) | ל (יב) | מ (יג) | נ (יד) | ס (טו) | ע (טז) | פ (יז) | צ (יח) | ק (יט) | ר (כ) | ש (כא) | ת (כב)

קינה חמישית[עריכה]

"זכר ה' מה היה לנו" (פרק ה)

א (א) | ב (ב) | ג (ג) | ד (ד) | ה (ה) | ו (ו) | ז (ז) | ח (ח) | ט (ט) | י (י) | כ (יא) | ל (יב) | מ (יג) | נ (יד) | ס (טו) | ע (טז) | פ (יז) | צ (יח) | ק (יט) | ר (כ) | ש (כא) | ת (כב)

מגילת איכה[עריכה]

מהדורות כתיב (בלי ניקוד):[עריכה]

  • איכה כתיב – נוסח האותיות לבד כמו שהוא מופיע בספר הנכתב על קלף, עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל סימון של נקודתיים בסוף פסוק ומספרי פסוקים, ואינו כולל ציון ה"קרי" (במקומות שיש בהם "קרי וכתיב"). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר מהדורות ה"כתיב" של הספר על ידי פונקציית ההכללה.
  • איכה כתיב מסומן – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי").
  • איכה כתיב מסומן בשורות – נוסח האותיות לבד (בלי ניקוד), אבל כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית) עם סימון של נקודתיים בסוף פסוק, מספרי פרקים ופסוקים, וסימון ה"קרי" בסוגריים מרובעים (מבוסס על תבניות ה"כתיב" וה"כתיב וקרי"). מיועד לאיתור מהיר של פסוק ולהעתקה מהירה וקלה.

מהדורות מנוקדות:[עריכה]

  • איכה ניקוד – נוסח האותיות והנקודות לבד (בלי טעמי המקרא ובלי פיסוק), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המנוקדים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המנוקדות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
  • איכה ניקוד מסומן – נוסח האותיות והנקודות עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).
  • איכה ניקוד מסומן בשורות – נוסח האותיות והנקודות יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית). כולל את סימון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד).

מהדורות מוטעמות:[עריכה]

  • איכה טעמים – עם טעמי המקרא (וניקוד), עם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט). אינו כולל מספרי פסוקים, אבל כן כולל ציון הכתיב (בלי נקודות) וה"קרי" (מנוקד). ההקלדה הבסיסית של הפסוקים המוטעמים נמצאת בדף זה, ממנו שואבים שאר המהדורות המוטעמות של הספר על ידי פונקצית ההכללה.
  • איכה טעמים מסומן – עם טעמי המקרא, ועם סימון "חי" של פרשיות פתוחות וסגורות (על ידי רווחים בתוך הטקסט), יחד עם סימון של מספרי פרקים ופסוקים.
  • איכה טעמים מסומן בשורות – עם טעמי מקרא, ועם סימון של מספרי פרקים ופסוקים. כאן מופיע כל פסוק לבד בשורה עצמאית (או בפסקה עצמאית).


הערה: רשימה זו כוללת מהדורות של הספר המקראי לבד (בלי הפירושים). בעתיד תיתכן גם מהדורה של המקרא עם המסורה.

מפרשי מגילת איכה[עריכה]

הטקסט המלא של הפירושים למגילת איכה. טקסט זה זהה לטקסט המשולב בכל אחד מפסוקי מקראות גדולות, מאחר והוא מבוסס על אותן התבניות.

מידע על הפירושים[עריכה]

  • תרגום איכה – הקלדתו של התרגום על פי דפוסים ישנים (בעיקר מקראות גדולות דפוס ווילנא סוף כרך דברים), אבל תוקן לפעמים על פי דפוס צילום של איתן לוין לכתב יד ותיקן (URBANUS HEBREW 1).
  • רבי יוסף קרא – הקלדת הטקסט מתוך מהדורת בובר (שלמה באבער), ברעסלויא, תרנ"ח.
  • שאר הפירושים (רש"י, אבן עזרא) מתוך: מקראות גדולות לתורה דפוס ווילנא (מגילת איכה מופיעה בסוף כרך דברים). הוספנו פיענוח ראשי תיבות, פיסוק מלא, ועיצוב לנוחות הקריאה. לפעמים גם הרחבנו את מראה המקומות (למקרא ולמקורות חז"ל) אבל יש עדיין הרבה מה להוסיף בתחום זה.

מקראות גדולות: