מ"ג איכה א ו
מתוך ויקיטקסט
תוכן עניינים |
[עריכה] מקרא
ויצא מן בת [מבת] ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף:
[עריכה] תרגום
ונפק מן כנשתא דציון כל זיוהא, הוו רברבנהא מסתחרן על מיכלא היכמא דמיסחרן איליא במדברא, ולא אשכחו אתר כשר למרעיהון, ואזלו בתשות כחא, ולא הוה להון חילא למערוק לאשתזבא קדם רדיף.
[עריכה] רש"י
כאילים לא מצאו מרעה – כאילים אשר לא מצאו מרעה, שאין להם כח לברוח, שהוחלש כחם ברעב.
לפני רודף – כל רודף שבמקרא חסר, וזה מלא: שנרדפו רדיפה שלימה. על כן יסד הפייטן "מלא רודפתי, וחסרה שנת גאולי": שנת גאלי באה חסר כתיב.
[עריכה] שפתי חכמים
[עריכה] אבן עזרא
יחסר מקום "אשר" אחר "כאילים", וכן: "כמים לים מכסים".
[עריכה] פירוש הטעמים
הזכיר בפסוק שלמעלה שאויביה – ראשים, וכל הדרה יצא מבת ציון, הוא המלכות.
[עריכה] מנחת שי
ויצא מן בת – "מבת" קרי, והוא חד מן ח' מלין דכתיבין תרין מלין וקריין חדא מלה. וסימן: בד"ה ב' ל"ד. ובאיכה רבתי: "ויצא מבת ציון", "מן בת" כתיב – אמר רבי אחא: יש לנו מנה אחת יפה, זה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו "ה' מנת חלקי וכוסי". ועיין בספר לחם דמעה לכמהר"ר שמואל אוזידה, ובספר קול בוכים בפי' כמהר"ר אברהם גלאנטי.
לפני רודף – מלא וא"ו. ובמדרש איכה: אמר רבי אחר: כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא, כן אינן נגאלין אלא בגואל מלא, דכתיב: "ובא לציון גואל" – מלא כתיב.
