מ"ג איכה ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איכה · ד · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת צָפַד עוֹרָם עַל עַצְמָם יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תׇּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ׃

תרגום (כל הפרק)

חשך מן אוכמתא דגלותא ריוהון לא אשתמודעו במחוזין אדק משכיהון על גרמיהון פריך הוה כקיסא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משחור" - הוא פחם

"עצם" - לשון מראה כמו (שמות כד) וכעצם השמים לטוהר קול"ר בלע"ז

"צפד" - נקמט ונתחבר ואין לו דמיון

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משחור - יותר מן השחרות והוא שם.<br\> צפד - כמו דבק, והוא שם לבדו.

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח) ועם כל זה התמידו עד "חשך משחור תארם" תחת היותם כשלג וחלב ופנינים, ולא נכרו בחוצות, מקום אור שאין מעכב האור מלהאיר שם. וגם "צפד עורם על עצמם", עם היות שיבש היה כעץ והיובש קשה לידבק בלי לחלוחית מה. או שכל כך נדבק בעצם, עד העשותו כעצם אחד בממשותו, שלא יורגש התנועעות בעור על העצם כלל:

<< · מ"ג איכה · ד · ח · >>