מ"ג איכה א יא
מתוך ויקיטקסט
תוכן עניינים |
[עריכה] מקרא
כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם [מחמדיהם] באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה:
[עריכה] תרגום
כל עמא דירושלם אניחן מכפנא ותבעין לחמא למיכל, יהבו ריגוגיהון בסעיד לחמא לקיים נפש. חזי יי ותהא מסתכל, ארום הויתי גרגרניתא.
[עריכה] רבי יוסף קרא
כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמדיהם באוכל להשיב נפש – פירוש: כל העם שבציון הם מתאנחים, ונותנים כל מחמד עניהם כדי לקנות מהם אוכל, כדי להשיב נפשם אליהם, לפי שהם רעבים הרבה.
ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה – פירוש: ועתה צועקת ואמרת לפני הקדוש ברוך הוא: ראה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם קורין לי "זוללה"!
זוללה – לשון "זול", כלומר: כי הייתי זולות לבני אדם.
[עריכה] אבן עזרא
זוללה – כמו: "זולל וסובא".
[עריכה] פירוש הטעמים
לא היו מעטים הרעבים, רק כל עמה. ואחר שנתנה כל מחמד באוכל – דמתה לזוללה, שתתן כל מה שיבוקש ממנה למלאות תאותה.
[עריכה] מנחת שי
מחמודיהם – מחמדיהם קרי.
והביטה – הוא"ו בגעיה בספרי ספרד ובדפוסים קדמונים.
