מ"ג איכה א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסוק הקודם | מקראות גדולות | מקראות גדולות איכה | פסוק הבא

מקרא

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס:

תרגום

אמר ירמיהו נביא וכהנא רבא: איכדין יתגזר על ירושלם ועל עמהא לאתדנא בתירוכין, ולמספד עלויהון "איכה", היכמא דאתדנו אדם וחוה, דאיתרכו מגינתא דעדן, ואספיד מרי עלמא עלויהון "איכא".

ענת מדת דינא, וכן אמרית: על סגיאות חובאה אשתדור די בגוהא, ובגין כן תהא יתבה בלחודהא כגבר דמכתש כגירו על בסריה, די בלחודיה יתיב.

וקרתא הות מליא אוכלוסין ועממין סגיאין – אתרוקינת מנהון, והות דמיא כארמלא. ודי מתרברבא בעממיא, ושליטיא באפריכיא, והוו מסקין לה מסין – הדרת למהוי מכיכא, ולמתן כרגע להון בתר דנא.

רש"י

איכה ישבה בבד – ירמיה כתב ספר קינות, היא במגלה אשר שרף יהויקים על האח אשר על האש. והיו בה שלש אל"ף ביתו"ת: "איכה ישבה", "איכה יטיב", "איכה יועם". שוב הוסיף עליו: "אני הגבר", שהוא שלש אל"ף ביתו"ת, שנאמר (ירמיהו לו לב): "ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה" – שלש כנגד שלש.

בדד – גלמוד מיושביה. רבתי עם – יו"ד יתירה, כמו "רבת עם", שהיתה עמה רב. יש מדרשי אגדה הרבה, ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו.

היתה כאלמנה – ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור אצלה.

שפתי חכמים

אבן עזרא

פתיחת רבי אברהם אבן עזרא למגילת איכה

בדד – שם נופל על זכר ועל נקבה, עם למ"ד ובחסרונו, וכן מלת "בטח".

רבתי, שרתי – מלעיל, להבדיל בין היו"ד הנוסף ובין יודי"ן סימן המדבר, כמו: "אויבתי לדוש". ועמדה מלת "גנובתי יום" מלרע, בעבור השתנות הבי"ת.

רבתי בגוים – איננה כראשונה, רק בלשון גדולה, כמו: "ורבי המלך" (ירמיהו מא א), "על כל רב ביתו" (אסתר א ח). ונפתחה למד "למס" להורות על ה"א הדעת הנעדר. ולא נדגש המ"ם להקל על הלשון.

פירוש הטעמים

לא די שישבה בדד במות בניה אחר היותה רבת עם, עד שהיא כאלמנה שאין לה בעל, והיא נואשת מהיות לה בנים כלל.

מנחת שי

כתב אבן עזרא ונפתחה למ"ד למס, להורות על ה' הדעת הנעדרת, ולא נדגשה המ"ם להקל על הלשון, עד כאן לשונו.

ובכל ספרים מדוייקים שבאו לידי הלמ"ד בקמץ, וכן כתב במכלול (דף נא). ונקודת המ"ם במקצת ספרים אשכנזים בקמץ, ובספרי ספרד בפתח. וכן כתוב במכלול יופי, והם דברי מכלול (דף רנב).