תרומת הדשן/א/רס
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רס
[עריכה]מים ששתו מהן תרנגולין - כשרים הן לנטילת ידים או לאו?
תשובה: יראה דלכאורה היה נראה דפסולין, משום הא דתנן במסכת פרה, ובפרק אלו טריפות מייתי לה: "כל העופות פוסלין (בימי) [מי] חטאת, חוץ [מן] היונה, מפני שהיא מוצצת". ופירש רש"י דשאר עופות אינם מוצצות, אלא מגביהין פיהן לאחר שלקטו מן המים והמים נופלים מפיהם, והרי הן נעשים כמים שנעשה בהן מלאכה, וקיימא לן במסכת גיטין שהמלאכה פוסלתן, עד כאן. וכן פירש פרק קמא דחולין אהא ד"אם יכולה חולדה לשתות הימנה או נחש לדברי רבן גמליאל". ולפי זה - שתו תרנגולין מן המים פסולין גם כן לנטילת ידים, משום דנעשה בהן מלאכה, והמלאכה פוסלת, כדתנן במסכת ידים, ובפסקי הגאונים בענין נטילת הידים מייתי לה: "הדיח בהן את הכלי או שמיחה בהן את המדות - פסולין לנטילת ידים, משום דנעשית בהן מלאכה.
אמנם התוספות בפרק קמא דחולין פליגי ארש"י בהך סברא, ומקשים: דמה מלאכה שייכי בשתייה?! ופירשו ההיא דפסול דשתיית עופות ושרצים במי חטאת מטעם אחר. וכן נראה להוכיח מאור זרוע הגדול, דכתב מפירוש רבינו חננאל דמים שלקק מהן כלב פסולין לנטילת ידים. משמע הא שאר בהמות וחיות - לא היו פסולין. ואי שייכא פסול מלאכה בשתייה - שאר בהמה וחיה נמי לפסלן לנטילת ידים בשתייתה, כי היכי דפסלי במי חטאת, כדתנן במסכת פרה, ובסמ"ג מייתי לה: "מי חטאת ששתו מהן בהמה וחיה וכל העופות - פסולין, חוץ מן היונה"!
ותו נראה, דאפילו לפירוש רש"י - דווקא במי חטאת פסלי שאר עופות בשתיה, משום דמה שנפלו מפיהם אל המים הנשארים בכלי אין בטילין במיעוטן, משום חומרא דמי חטאת, אבל לעניין נטילת ידים בטילין ודאי במיעוטן. והכי מוכח, דתנן: "נפל לתוכו דיו קומוס וקנקנתום, אם נשתנו מראיהן - פסולין". הא לא נשתנו - כשרים, ואף על גב דודאי דיו וקומוס פסולין לנטילת ידים, דלא מים מיקרי, אלא משום דבטלין במיעוט! וצריך עיון בסברא זו בגיליון בתוספות פ' המגרש.
ובפירוש משניות דסדר טהרות שפירש רבינו יצחק מסימפונ"ט מצאתי דכתב במסכת ידים: "טבל בהן את הספוג; אם נשתנו מראיהן - פסולין, אבל לא נשתנו - כשרין, דספוג חשיב כאלו שתה מהן יונה", עד כאן לשונו. משמע דאי הספוג נחשב כשאר עופות - הוה פסול, ולא אמרינן בטילין במיעוטן. אמנם יש לומר דאיירי כגון דלא הוי בטלין במיעוטן, והא דתלי ביונה - לאו למימר דשאר עופות פסלי במים לנטילת ידים, אלא לסימנא בעלמא נקט, ורוצה לומר דהספוג מוצץ כמו שהיונה מוצצת, אבל אי הוה הספוג אינו מוצץ - היה פסול לנטילת ידים. הנראה לעניות דעתי כתבתי: