לדלג לתוכן

תפארת ישראל על ברכות ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין

[עריכה]

משנה א

[עריכה]

תפלת השחר עד חצות:    דתפלות נגד תמידים תקנום. ופליגי בזמן הקרבתן:

רבי יהודה אומר עד ארבע שעות:    זמניות. מעהש"ח עד צאת הכוכבים. והוא שליש היום. וה"ה לת"ק וי"ו זמניות. וקי"ל (שו"ע או"ח, פט) דמצוה מן המובחר להתפלל מיד אחר הנץ החמה. דהיינו סמוך לק"ש שקרא עם הנץ החמה. וכדי שיסמוך גאולה לתפלה. ולכתחלה כר"י ובדיעבד כת"ק. ובעבר חצות. יתפלל מנחה ואחר כך תשלומי שחרית:

תפלת המנחה:    עת מנוחת השמש:

עד הערב:    ר"ל עד שקיעת החמה לא עד צאת הכוכבים [תר"י] וכן משמע בש"ע (שו"ע או"ח, רלג) [אב"י ועי' רמ"א שם דכתב דבדיעבד או בשעת הדחק יצא עד צה"כ]:

רבי יהודה אומר עד פלג המנחה:    מנחה קטנה הוא ב' שעות ומחצה זמניות (זמניות דמנחה חשבי' מנץ החמה. כמג"א) קודם צאת הכוכבים. והו"ל פלג המנחה שעה ורביע קודם צאת הכוכבים. וקיי"ל (שו"ע או"ח, רלג) דהרשות לעשות כמי שירצה. רק לא יעשה פעם כת"ק ופעם כר"י. ומכ"ש שלא יתפלל מנחה אחר פלג כרבנן. ומעריב סמוך לה. קודם צאת הכוכבים כר"י:

תפלת הערב אין לה קבע:    ר"ל אינה חובה. מדהיא נגד אברים ופדרים דלא מעכבים. מיהו אנן קבלוה חובה. וזמנה כל הלילה כאברים ופדרים:

ושל מוספין כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות:    ר"ל עד סוף ז' שעות וקיי"ל דגם אח"כ יצא רק נקרא פושע:

משנה ב

[עריכה]

רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה:    נקט להך דינא הכא. משום שאחר גמר התפלה בביהכ"נ ראוי לילך לביהמ"ד [כא"ח קנ"ה] להכי אחר שהודיענו זמן התפלה. מיד הודיענו אח"כ דין הכניסה לבית המדרש:

אמרו לו מה מקום:    ר"ל מה ענין:

אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי:    שלא יענשו חבירי כשישמחו בהכשלי בדין ח"ו. ובברייתא אמרי' שבגמר תפלתו אמר ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. ונ"ל דלהכי הקדים להתפלל שלא יענשו חבריו. דהמתפלל על חבירו הוא נענה תחלה [כב"ק דף צ"ב. א']:

וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי:    ששם חלקי מיושבי בית המדרש וכו' והכי קי"ל [ א"ח ק"י ]:

משנה ג

[עריכה]

רבן גמליאל אומר בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה:    דולמלשינים ביבנה תקנוה אחר שאמר רבן גמליאל מאמר זה:

רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה:    ג' ראשונות וג' אחרונות והאמצעיות מקצר. י"א מכל ברכה רק הפתיחה והחתימה וי"א הביננו. שהיא ברכה א' כוללת כולן. וחותם שומע תפלה. וזה נוסחתה. הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך. ומול את לבבינו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים. ורחקינו ממכאבינו. ודשנינו בנאות ארצך. ונפוצותינו מארבע תקבץ. והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך. וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך. ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה. בא"י שומע תפלה. וראוי להרגיל א"ע בה:

ר' עקיבא אומר אם שגורה תפלתו בפיו:    שא"צ להתיישב בסגנון כל ברכה וברכה שלא יכשל בה:

יתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין י"ח:    וקי"ל (שו"ע או"ח, קי) בשעת הדחק כר"ע. ויתפללה מעומד. מיהו אינו מתפלל הביננו בחורף משום טל ומטר. וכ"כ במו"ש ויו"ט משום אתה חוננתנו:

משנה ד

[עריכה]

רבי אליעזר אומר העושה תפלתו קבע:    כמשא. ר"ל שחוטפה. או שאינו אומרה בהכנעה. או שאינו מחדש בה דבר. או שאינו מתפללה בנץ החמה:

אין תפלתו תחנונים:    אין בה רוח חן אע"פ שיוצא יד"ח:

רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה אומר הושע השם את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור:    אפילו כשפורשין לעבירה:

יהיו צרכיהם לפניך:    לרחם עליהם ויוצא בזה יד"ח תפלת שמונה עשרה:

בא"י שומע תפלה:    ולהכי מתפלל כן. משום דבשעת הסכנה שהוא בה אז עוונותיו נפקדין כדאמרי' (שבת לב, א) נפל תורא חדד לסכינא. ונ"ל עוד דלהכי לא יאמר בפירוש. אפילו כשחוטאים תתן להם צרכיהם. דהרי האומר הקב"ה מוותר יוותרו מעיו. אלא ה"ק אפילו כשעברו במזיד ופרשו מתורתך. תזכר צרכיהן המרובים שבעבורם חטאו. והכריעו א"ע לחטוא בעבור תאות הגופניות. כי יצר לב האדם רע מנעוריו וזה יקל קצת עונשם. ולא קיי"ל כן:

משנה ה

[עריכה]

ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים:    אחזרת פנים נמי קאי. וקי"ל (שו"ע או"ח, צד) דא"צ לירד. ומתפלל אפילו מהלך ברגליו. ובאפשר לו יהפוך פניו ויעמוד באבות:

משנה ו

[עריכה]

היה יושב בספינה או בקרון או באסדא:    פלאָס שמשיטין על המים:

יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים:    וא"צ לעמוד משום ביעותותא שיפול ולא יהיה יכול לכוון יפה:

משנה ז

[עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר:    בצבור דמדאינה תחנונים אלא שבח. רק ברוב עם הדרת מלך:

וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר:    ר"ל ביחיד. ומדלא קאמר בקיצור אפילו שלא בחבר עיר. קמ"ל דוקא בחבר עיר. יחיד חייב. אבל במקום שאין י'. יחיד פטור. משא"כ לר"י. כ"כ ע"ר אאמ"ו הגאון זצוק"ל. ול"מ נ"ל דה"ק אפילו בשיש חבר עיר אפילו הכי מותר להתפלל שלא בחבר עיר ולא נימא דביש חבר עיר מחויב להתפלל בצבור דברוב עם הדרת מלך:

רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת המוספין:    וקיי"ל (שו"ע או"ח, רפו) כחכמים:

בועז

[עריכה]

הלכתא גבירתא

[עריכה]