תנחומא על סדר ויהי אברם בן תשעים
טז. [ עריכה ]
ויהי אברם בן תשעים וגו'. ילמדנו רבינו מהו שיהא מותר לאדם לרפאות מכתו בשבת, כך שנו רבותינו כל ספק נפשות דוחה את השבת מילה ורפואת' דוחה את השבת, אמר רבי יוסי ראה כמה חביבה מצות מילה שהיא דוחה את השבת דכתיב וביום השמיני ימול (ויקרא, יב) אפילו בשבת, ומילה סכנת נפש היא לפיכך הותר לרפאותה בשבת, וכשאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם התהלך לפני והיה תמים התחיל תמה אמר עד עכשיו אני תמים אם אני מל אהיה חסר, חמש ערלות הן ארבע באדם ואחד באילן, ערלת האזן כתיב בה (ירמיה, י) הנה ערלה אזנם, ערלת הלב דכתיב (דברים, י) ומלתם את ערלת לבבכם, ערלת לשון דכתיב (שמות, ו) ערל שפתים ערלת בשר דכתיב ומלתם את בשר ערלתכם (בראשית, יז), אם אמול אחד מאלו נמצאתי חסר מאברי, אמר לו הקב"ה מה אתה סבור שאתה תמים שלם, אתה חסר מחמשה אברים, אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא תמול היה שמך אברם א' אחד ב' שנים ר' מאתים מ' ארבעים הרי מאתים וארבעים ושלשה ומנין אברים שבאדם רמ"ח מול והיה תמים, כשמל א"ל הקב"ה לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם הוסיף לו ה' חמשה מנין רמ"ח אברים לפיכך והיה תמים:
יז. [ עריכה ]
התהלך לפני והיה תמים זש"ה (תהלים, יח) האל תמים דרכו. מהו תמים? שחיבב את המילה, א"ר ישמעאל גדולה מצות מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה מן הפסוקין המפורשין, והיה יושב אברהם ותמה היאך ימול כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא ואתנה בריתי ביני ובינך מה כתיב אחריו ויפל אברהם על פניו כיון שנפל על פניו רמז הקב"ה לאותו מקום ועקצו עקרב ונמצא מהול, מנין הן מה שכתוב וידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי אתך הרי אתה מהול, וכתיב בעצם היום הזה נמול אברהם, מל לא נאמר אלא נמול, מלה"ד לאוהב של מלך שהיה רוצה לשדך בתו של מלך והיה מתבייש ולא היה יודע היאך יוכל לספר אם לספר בלשונו אם ע"י אחר, הבין המלך מה בלבו אמר ליה ידעתי מה אתה רוצה הרי בתי לתוך ביתך, כך אברהם כשאמר לו הקדוש ברוך הוא ואתנה בריתי ביני ובינך נתבייש ונפל על פניו, בנפילתו נמצא שהוא מהול, אמר לו הנה בריתי אתך הה"ד (תהלים, יח) אמרת ה' צרופה, שצרף את זרעו בברית מילה לפיכך מגן הוא לישראל שהן חוסין בו, למה לא נמול אלא בן צ"ט שנה ללמד שאם בקש אדם להתגייר לא יהא אומר זקן אני והיאך אני מתגייר, ילמוד מאברהם שמל בן צ"ט שנה לכך לא מל אלא בן צ"ט שנה:
יח. [ עריכה ]
ויהי אברם בן צ"ט שנים. זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים, סח) יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם, חגור חרבך על ידיך גבור הודך והדרך. כנגד מי אמרוהו בני קרח המזמור הזה? לא אמרוהו אלא כנגד אברהם יפיפית מבניו של אדה"ר אדם הראשון. ומי היו בניו של אדה"ר אדם הראשון? שת קין מהללאל ירד חנוך משותלח למך נח ובניו, ומנין שנקראו בני נח בני אדם? שנאמר (בראשית, יא) אשר בנו בני האדם. הוצק חן בשפתותיך, כשאמרת למלך סדום אם מחוט וגו', על כן ברכך אלהים לעולם, הנה לי גלוי וידוע לפני כל אשר עשית וכל מה שנשתבחת שירדת על קדושת שמי לתוך הכבשן ונתנסית בעשרה נסיונות ורדפת אחר המלכים ונשתבחת בעולם מכאן ואילך אם אתה מבקש להודיע גבורתך בעולם, חגור חרבך על ירך גבור תן את המילה בין ירכיך והוא הודך והדרך, ואתנה בריתי ביני ובינך ולא היה יודע מהיכן ימול, רמז לו הקב"ה רמז אמר לו וארבה אותך במאד מאד ממקום שאתה פרה ורבה אתה צריך לימול, בר קפרא אמר אברהם דרש מק"ו קל וחומר, אמר האילנות מהיכן חייבין בערלה ממקום שעושין פירות אף אני ממקום שאני עושה פירות אני צריך לימול:
יט. [ עריכה ]
ואתנה בריתי ביני ובינך. זש"ה (תהלים, כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. אי זה הוא סוד שגילה ליראיו זו המילה שלא גילה הקדוש ברוך הוא מסטורין של מילה אלא לאברהם, סוד ה' ליראיו זה אברהם שנא' לו כי ירא אלהים אתה, מהו סוד ס' ששים ו' ששה ד' ארבעה הרי שבעים, א"ל הקב"ה אני מעמיד ממך שבעים שנא' (דברים, י) בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ואני מעמיד מהם שבעים זקנים שנא' (במדבר, יב) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, ואני מעמיד ממך משה שיהגה את התורה בע' לשון לפיכך כתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, א"ל הקדוש ברוך הוא לאברהם כשבראתי עולמי הייתי מגלגל בכ' דור בשבילך עד שתבוא ותטול את המילה, עכשיו אם אין אתה נוטל המילה אני אל שדי אני אומר לעולם די עד כאן ואני מחזירו לתוהו ובוהו:
כ. [ עריכה ]
ויפל אברהם על פניו עד שלא מל כל זמן שהיתה השכינה מדברת עמו היה נופל משמל היה מסיח עמו והיה עומד שנאמר ואברהם עודנו עומד לפני ה', ולא עוד אלא היה נגלה עליו והוא יושב שנא' וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו', חביבה המילה שנשבע הקב"ה לאברהם שכל מי שהוא מהול אינו ירד לגיהנם שנאמר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, ומי יורד לשם ראה מה כתיב אחריו את הקני ואת הקנזי וגו', למה שכולם ערלי', וכן יחזקאל ראה את הערלים יורדין בה שנא' (יחזקאל, לב) בן אדם נהה על המון מצרים והורידהו אותה ובנות גוים אדירים אל ארץ תחתיות את יורדי בור ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים וגו' שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברותיו כלם חללים הנופלים בחרב אשר נתנו קברותיה וגו' שם משך תובל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים וגו' שמה נסיכי צפון וגו', וכן ישעיה אומר (ישעיה, ה) לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק, למי שאין בו חק ברית מילה. ומנין שהיא נקראת חק? שנא' (תהלים, קה) ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם, אבל הכופרים ופושעי ישראל שכפרו בהקדוש ברוך הוא והלכו בחקות העכו"ם והן מולין הקב"ה מושך להן ערלה ונופלין לגיהנם שנא' (תהלים, כה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, שאל אגריפס המלך את ר"א וכי מאחר שהקדוש ברוך הוא חבב את המילה למה לא נתנה בעשרת הדברות, אמר ליה קודם עשרת הדברות הזהיר עליה שנאמר (שמות, יט) ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי וגו', וכן הוא אומר (ירמיה לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה, זו ברית מילה, מה כתיב למעלה מן הענין? (ירמיה לג, כד) הלא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר ה' בהם וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם, מהו כך ראה היאך היו מכעיסין אנשי ירושלים לפני הקב"ה שאף הכהנים המקריבים את הקרבנות היו ערלים שנאמר (יחזקאל מד, ז) בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחלל את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם, וכתיב (יחזקאל מד, ט) כה אמר אדני ה' כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי לכל בן נכר אשר בתוך בני ישראל, ואף מלכי בית דוד בטלו את המילה שהרי יהויקים משך לו ערלה שנאמר (דברי הימים ב, לו) ויתר דברי יהויקים וכל תועבותיו אשר עשה והנמצא עליו, מה נמצא עליו? שמשך לו ערלה, ויש אומר שכתב כתובת קעקע בבשרו, הרי למדנו שהכהנים והמלכים בטלו את המילה, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לאהרן ולדוד שזרעם קיים לפני לעולם (דברי הימים ב, יג) הלא לכם לדעת כי ה' אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח, וכן לאהרן נשבעתי (במדבר, יח) ברית מלח עולם היא לפני ה', והן מבטלין ברית מילה, אמר ליה הקב"ה לנביא לך אמור להן (ירמיה לג, כ) כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה לבלתי היות יומם ולילה בעתם, (ירמיה לג, כא) גם בריתי תופר את דוד עבדי מהיות לו בן מולך על כסאי ואת הלוים הכהנים משרתי, כיון ששמעו ישראל כך אמרו הרי שתי המשפחות אשר בחר ה' בהם וימאסם (ירמיה לג, כד), א"ל הקדוש ברוך הוא הלא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות וגו' אמר אימתי מאסתם בשעה שבטלו פסוק שלאחריו (ירמיה לג, כה) כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה וגו', ונאמר (ישעיה, נב) עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש, אמן וכן יהי רצון: