לדלג לתוכן

תולדות תנאים ואמוראים/ז/ר' זריקא ובירושלמי ר' זריקן

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ר' זריקא ובירושלמי ר' זריקן

[עריכה]

היה בבלי תלמיד דר"ה כסוטה כא: ר' זריקא אר"ה. ותלמיד רב יהודה כביצה ז:, כתובות פח. ר' זריקא א"ר יהודה. ובירושלמי שבת רפ"ט ר' זריקן בשם רב יהודה וא"ד בשם רב חסדא.

וכן היה תלמידו דרב המנונא כעירובין רפ"י אמר ר' זריקא אסברא לי רב המנונא, ובסוכה פ"א ה"ז אמר בשמו.

ונשאר שמו במקום אחד בשם רב זריקא כשבת כד. שאמר נקוט דרב בידך.

וכשעלה לא"י היו עדיין ר' יוחנן ור"ל בחיים. ואף שלה מצינו שדיבר עמהם פא"פ אבל מצינו ר' זריקא אר"י כגיטין כג., ברכות רפ"ה. וביבמות פ"ח ה"א ר' ינאי בר' ישמעאל ור' זריקן בשם ר' יוחנן. וכן ר' זריקא ארשב"ל ברכות יא:, ועם ר' אלעזר מצינו שדיבר פא"פ כיומא ד: ר' זריקא רמי קראי קמיה דר"א (וידוע שר"א ור"י נפטרו בשנה אחת).

וכן ר' זריקא אר"א סוטה ד:, זבחים צג:, מנחות ז: פו:.

וכן אמר בשם ר' יוסי בר' חנינא כפסחים פ"ה ה"ד.

בשם ר' יעקב בר אידי כברכות פ"ב ה"ג־יג:.

בשם ר' חנינא כשבת פ"א רה"ב.

ואח"כ כשישב ר' אמי על כסא ר' יוחנן ישב גם הוא לפניו כדמצינו חולין מו. בעי ר' זריקא מר' אמי. אר"ז א"ר אמי ברכות ג: יא:, ביצה כה:, ב"ב קל:, וכן מצינו ר' זריקא א"ר אבא כשבת לח:, וב"ב קל: כשאמר ר' זריקא א"ר אמי א"ל הורה אתמר.

וכן היה ביקסרין אצל ר' אבהו כשבת פ"ז ה"ב שאמר ר' מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' זריקן בשם חזקיה, וכן פסחים פ"א ה"ח א"ר מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' זריקן בשם (ר') זעירא. וביבמות מב: א"ל ר' ירמיה כי עיילת לקמיה דר' אבהו רמו ליה. וקיבל מר"ז כדמצינו ר' זריקן בשם ר' זעירא בכורים פ"א ה"ד. הקשה לר"ז שבת פ"ג סה"א וכן צ"ל פסחים פ"א ה"ח. ובביצה כז. יסופר ר' יהודה נשיאה (השני) הוו ליה ההוא בוכרא שדריה לקמיה דר' אמי סבר דלא למחזיה א"ל ר' זריקא ואיתימא ר' ירמיה: הדר שלחיה לקמיה דר' יצחק נפחא – א"ל ר' אבא הכי אמר ר' זירא – א"ל (ר' זריקא) לר' אבא ואת זה בידך א"ל הכי אמר ר"ז הלכה כר"י. אמר מאן דהוא אזכי ואסק להתם – כי סליק להתם אשכחיה לר' זירא ושאלו אמר הלכה וכו'. והיטב מפרש בדק"ס שם שאחד מהם ר' זריקא או ר' ירמיה היה לפני ר' אמי ואחד לפני ר' יצחק נפחא. ומה שאמר אזכה ואיסק להתם אין הכונה שהיה אז בבבל כי כל המעשה היתה בא"י אך ר' זריקא למשל שהיה אז לפני ר' יצחק נפחא אמר כך אזכה ואסיק להתם היינו למקום ר' זירא, וזה ברור.

ר' זריקא בשם חזקיה מע"ש רפ"א, שבת פ"ז ה"ב.

ר' יצחק בר נפחא, קראו ר' זריקא מר כנדרים נז: ואותיב לר"י נפחא חולין מח:.

חביריו היו רב ביבי כמנחות קג: שרב יצחק בר ביסנא מתיב לרב ביבי ואישתיק – א"ל ר' זריקא מ"ט לא קא מהדר מר וכו', ובשבת פ"ח ה"א א"ל ר' זריקן לרב ביבי בגין דשאל לך ר' יצחק בר כהנא את בעיט ביה?

ר' יעקב ב"ר בון חבירו כעירובין פ"ט ה"ג ר' זריקא ר' יעקב בר בון בשם ר' חנינא – [א"ל ההוא מרבנן כצ"ל] לר' זריקן זימנין סגין פשטית עם ר' יעקב בר' בון ולא שמעה מיניה דא מלתא א"ל וכו'. ונראה שזה ר' יעקב הוא הנזכר עירובין מו: ר' יעקב ור' זריקא אמרו הלכה כר"ע מחבירו.

ר' ירמיה היה חבירו כגיטין מד. שאמר לו ר' ירמיה פוק עיין במכילתיך. ובמנחות פח: קרי עליה דר' ירמיה והדרך צלח.

וכפי הנראה שאחרי מות ר' אמי היה הוא מראשי הדור בקיסרין כשבת פ"ז ה"ב, פסחים פ"א ה"ח שאמר ר' מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' זריקן בשם וכו'. וכן פסחים עג. א"ל רב הונא בר חיננא לבריה כי אזלת לקמיה דר' זריקא בעי מיניה. וביצה כה: א"ל ר"נ לחמא בר אדא שליח ציון כי סלקית להתם – כי סליק אשכחיה לר' זריקא א"ל הכי אמר ר' אמי. ובחולין קי: א"ל אביי לרב ספרא – כי סליק רב ספרא אשכחיה לר' זריקא א"ל אנא שלקי לר' אמי ואכיל – כי הדר סליק אשכחיה לר' זריקא א"ל אנא וינאי בריה דר' אמי איקלעי לבי יהודה בריה דר"ש בן פזי וכו'.

ובתענית כג. א"ל ר' זריקא לרב ספרא חזי מה בין תקיפי דא"י לחסידי דבבל, חסידי דבבל ר"ה ורב חסדא, תקיפי דא"י ר' יונה אבוה דר' מני וכו', ומזה אנו רואין שהאריך ימים, שיספר שם מעשה דר' מני שאישתטח על קבריה דאבוה.

האומרים בשמו מצינו אך ר' חזקיה כברכות פ"א ה"א־ה.