תולדות תנאים ואמוראים/ב/בריבי
בריבי
[עריכה]מצינו תנא דברייתא שנקרא בשם בריבי כמכות ה: תנא בריבי אומר לא הרגו נהרגין ופירש"י אך היה שמו. ובחולין יא: פירש"י לא ידעינן מנו אלא אחד גדול בדורו. ובחולין נב: תני בריבי אומר לא אמרו דרוסה וכו' ופירש"י שם חכם.
וזולת השלשה מקומות אלו, מצינו תואר בריבי עם שם העצם כמו ר"ג דיבנה שנקרא גם ר"ג בריבי כשבת קטו. קנא:, קידושין לב: ופירש"י לא שהיה בנו של רבי אלא אדם גדול קרי בריבי, וכן ר"ג בנו של רבי כחלה פ"ד ה"ד, ור"ג בנו של ר"י נשיאה כע"ז פ"א ה"א, וגם את ר' יוסי בן חלפתא קראו בריבי כסוכה כו. ופירש"י יוסי החכם חריף בדורו, ובפסחים ק. פירש"י כל בריבי לשון אדם גדול, טעמו של ר' יוסי שהוא חכם וגדול הדור.
וכן ר"א הקפר נקרא תמיד בשם ברבי כחולין כח. פד:, ע"ז מג. ובברוכות כד: א"ר יוחנן אחאי כריבי ופירש"י גדול בדורו וכל היכא דקרי בריבי הכי פירושו, ובעירובין נג. קרא ר' יוחנן לר' אושעיא רבו "בריבי".
ובקידושין פ: קרא ר' יוחנן לריב"ל ד"ז שמע "בריבי".
ובחולין נז. קרא ר"י בר חנינא לחזקיה "בריבי" ופירש"י שהיה גדול בדורו, ובכורים פ"ג ה"ג קרא ר' ינאי ליהודה בר' חייא חתניה יהודה בריבי, וכן שבת פ"ז רה"ב א"ר סידור יהודה בריבי, וב"ב פ"ה סה"ד ר' לא בשם ר' יהודה בריבי וב"ר פל"ז-ו, ופצ"א-יא יהודה בריבי, וכיומא פ"ב ה"א-ח: פלוגתא ר' יוחנן ור' יהודה בריבי, וכן ר"ה פ"א ה"א יהודה "בי רבי" אמר חשבון מרובה בולע לחשבון מועט, ונראה שצ"ל יהודה "בריבי". ובקידושין כא: בכורות לג: יודן בריבי היה דורש ופירש"י יודן שמו וגדול בדורו היה וכל היכי דקרי ליה בריבי לשון חכמה וחריפות הוא, ובפסחים פ"י ה"א קרא ר' יוסי לר' סימון "ברבי".
ולאחר העיון נראה שכל מקום שנזכר תואר ברבי עם שם העצם צ"ל ברבי בלי יו"ד, וכ"מ ששמו כך צ"ל בריבי ביו"ד. ועיינתי בכל המקומות שנזכר עם שם העצם ומצאתים ע"פ רוב בלי יו"ד ובמקומות מועטין ביו"ד אשר גרסת דק"ס בלי יו"ד. ובש"ות נודע ביהודה מהד"ת חאו"ח סקי"ג מבוא שהגאון ר' ישעיה פיק שאלו ד"ז ע"ז.