שולחן ערוך אבן העזר קנד ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קנד · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
איש המשתטה מידי יום יום, ואומרת אשתו: אבי מחמת דחקו השיאני לו וסבורה הייתי לקבל ואי אפשי כי הוא מטורף ויראה אני פן יהרגני בכעסו, אין כופין אותו לגרש, שאין כופין אלא באותם שאמרו חכמים.
- הגה: מי שהוא נכפה, יש אומרים שאינו מום ואין כופין על זה לגרש. ומכל מקום אין כופין אותה שתהיה עמו, הואיל ובאתה מחמת טענה (מרדכי פרק המדיר בשם ראבי"ה). ויש אומרים דהוי מום באיש, וכופין לגרש (הרא"ש כלל מ"ב):
מפרשים
(ט) י"א שאינו מום: באיש אף על גב באשה הי' מום כמ"ש בש"ס ובסי' קט"ו מ"מ אשה ניח' לה בכל דהוא אף על גב בריח חוטם באיש מום ובאש' י"א שאינו מום כמ"ש בסימן ל"ט שם תלי' בכח מי שנתחזק יכול לסבול יותר כמ"ש במ' ובהג"א אבל בשאר מומין אמרי' אשה ניחא לה בכל דהוא, משמע דאין סכנה בדבר אם משמש' עם בעלה נכפה דאם היה סכנה בדבר מהיכא תיתי לומר דאין כופין לפ"ז אם היה תנאי בדבר א"י לגרש אבל בתשו' הרא"ש כלל מ"ב מבואר דיש סכנה בדבר לכן אפי' תנאי לא מהני:
(יב) מום: אע"ג דבאשה הוי מום כמ"ש בסי' (קט"ז) [קי"ז] מ"מ אשה ניחא לה בכל דהו ודוקא דאין סכנה בדבר אם משמשת עם בעל נכפה דאם היה סכנה בדבר כופין אותו להוציא כמש"ל ס"ק ג' בשם מהרמ"ט.
(יג) באיש: עיין כנה"ג דף קפ"ג ע"ב שהעלה אם נתיישן החולי נכפה אצלו וגם הרופאים אמרו נואש אם יראה בעיני חכמי הדור שנכוף אותו לגרש אף אני אהיה סניף להם ע"ש ועמ"ש דף קל"ב ע"א מש"ש.