שולחן ערוך אבן העזר לא ז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לא · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
אמר לה: "התקדשי לי חציך בחצי פרוטה וחציך בחצי פרוטה", או שאמר לה: "חציך בפרוטה וחציך בפרוטה", או "חציך בפרוטה היום וחציך בפרוטה למחר", או "שני חצייך בפרוטה", או שאומר לחברו: "שתי בנותיך לשני בני בפרוטה", או "בתך מקודשת לי ופרתך מכורה לי בפרוטה", או "בתך מקודשת לי וקרקעך מכורה לי בפרוטה" -- הרי זו ספק מקודשת:
מפרשים
(יד) שתי בנותיך לשני בני: מיירי בקטנות דאי בגדולו' והוא שלוחם לא עדיף ממשלח ופשיטא דבעינן פרוטה לכל א' וגם מיירי שבירר דבריו הגדולה לגדול והקטנה לקטן דאל"כ הוי קידושין שלא נמסרו לביאה (לשון התוספות פ"ק דקידושין דף ז' ע"א בד"ה שתי בנותיך לשתי בני):
(טו) וחציה בפרוטה וכו': כתבו תוס' אם אמר בלשון קידושין הוי קידושין ודאי דמתפשטין הקדושין מיד גם על חצי השני כמו בהקדש ולשון קדושין הוא לשון הקדש כמה שכתוב ריש קדושין אלא הסוגי' איירי דאמר בל' אירוסין אבל הרמב"ם והטור כתבו דאמר בל' קידושין לא ס"ל כתו', וכתב הב"י הטעם דלא מתפשט הקדושין בכולו משום די"ל בשעה שאמר התקדש חציך לא היה רצונו להתקדש כולו אלא אח"כ התרצה לפי זה אם אמרה מיד דרצונה להתקדש הרי היא מקודשת, אבל בחדושי מהרי"ט כתב הטעם כיון ע"פ דיבורו לא מתפשטין הקדושין אלא מחמתה והוי קדושין מחמתה ולא מחמתו לפי זה אפילו אם אמרה דרצונה להתקדש לא הוי קדושין, ודע בעיי' אלו אם אמר חציך בחצי פרוטה וכו' איירי שנתן מיד הפרוטה אבל אם נתן חצי פרוטה ואמר חצייך בחצי פרוטה והדר נתן חצי פרוטה ואמר לא הוי קדושין וכן חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה איירי נמי שנתן מיד שני הפרוטות כמו שכתב ב"ח בשם הריטב"א גם איירי שאמר כן בפ"א, וכתב הר"ן שאמר כן תוך כדי דיבור משמע אפילו מפסיק מעט מהני אם היה תכ"ד ולכאורה משמע מדברי רי"ו שהבאתי בסמוך אפילו תכ"ד לא מהני וראיה מש"ס דהלכתא בקדושין תכ"ד לאו כדיבור דמי אף על גב הש"ס איירי לענין חזרה כשרוצה לחזור מקדושין אפילו תכ"ד א"י לחזור כמה שכתוב בסימן ל"ו דהא כאן הוי כמו חזר' די"ל דהפסיק כדי שיתבטל דבריו ואחר כך חוזר:
(טז) שתי בנותיך: כתבו תו' דוקא כשהבנות קטנות הן ורוצה לקדש אז הכסף קידושין שייך לאביהם והוי נותן א' ומקבל א' אבל אם הן גדולות אפילו אם אביהן קיבל בשליחתן לא עדיף השליח מן המשלח ואם הן בעצמן היו מקבלין הקדושין לא הוי קידושין לכן אפי' מקבל אביהן לא הוי קדושין, אבל אם האב שליח לבניו הגדולים הוי קדושין ובחדושי מהרי"ט כתב דוקא כשאב נותן בשבילם הממון אז הוי חד נותן אבל שנים הנותנים לא' פרוטה א' לא הוי קדושין, ובש"ס פליגי אביי ורבא אם קידושין שאינם מסורין לביאה הוי קדושין וכתבו שם בתו' אליב' דרבא דס"ל דלא הוי קדושין דאיירי הסוגי' בבירר דבריו איזה מהן קידש דאל"כ הוי קידושין שאין נמסרים לביאה ולא הוי קדושין אליב' דרבא מיהו אנן קי"ל כאביי דהוי קידושין א"כ אפילו לא בירר דבריו הוי קידושין:
(יז) בפרוטה וכו': משמע אם אמר בשתי פרוטות הוי קדושין ואמרינן בפרוטה אחת מקדש אות' אף על גב דפרה לא נקנית במעות מ"מ ל"ד לאומר קני את וחמור דלא מהני משום דאוריית' מעות קונה:
(ט) בני וכו': עיין מ"ש התוספות בקדושין דף ז' ע"ב בד"ה שתי בנותיך וכו' וכתב מהרי"ט בחידושיו על קידושין שני בני אדם שנתנו לאב פרוטה בעד שתי בנותיו קטנות אין לחוש לקדושין כלל כיון דכל חד וחד לא נתן ש"פ וכך העתיק הכנה"ג דף ס"א ע"ב. וב"ש לא העתיק יפה ע"ש.