שולחן ערוך אבן העזר ו ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ו · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
קטנה שמיאנה בבעלה, מותרת לכהן. ואם נתן לה גט, אסורה. ואם אחר כשנתן לה גט החזירה ומיאנה בו, מותרת לכהן, שהמיאון מבטל הגט. ואם אחר שגרשה נשאת לאחר ומיאנה בו, יש מי שאומר שמותרת לכהן:
מפרשים
(ג) ואם נתן לה גט אסורה: משמע אפילו אם נשאת תצא:
(ו) יש מי שאומר: הרמב"ם אוסר לכהן והטור הוא המתיר וכתב אף על גב דקי"ל דאסורה לבעלה הראשון דשם הטעם הואיל היא מכרת ברמיזותיו אזיל ועביד דממאנת ונסיב לה ויש להביא ראיה לדעת הרמב"ם עמ"ש בסי' קנ"ה דאסורה לאחיו אף על גב דלא שייך לומר דמכיר ברמיזותיו וב"ח פסק בדיעבד אין מוציאין אות':
ואם אחר שנתן לה גט כו' כשהמיאון מבטל הגט פי' דגלי עלי' דקטנה היא והגט בטל ואמרינן גגמ' דדוקא אם הראשון שגירשה החזירה ומיאנה מהני זה המיאון לבטל הגט ומ"ה אם ניסת לאחר אחר הגט ומת מותרת לראשון ואין כאן מחזיר גרושתו אבל אם אחר הגט ניסת לאחר ומיאנ' בו לא מהני המיאון הזה לבטל הגט ונשארה עדיין גרושה ואסורה לחזור לראשון כדין מחזיר גרושתו הטעם דדוקא מיאון דידיה מהני אבל לא מיאון דחברי' דאי תאמר דמהני מיאון דחברי' חיישינן מתוך שמכרת הראשון ברמיזותי' ובקריצותי' שמא ירמוז עליה בעלה בעודה תחת השני שתמאן בו ותחזור לו כיון שהוא אוהב' אותו רק שוהא גירשה בע"כ משא"כ במיאון דידיה שהוא רואה שהיא שנאה אותו לא יבא לרמוז לה שתשוב אליו אחר שתנשא לאחר וכתב הרמב"ם דגם לענין כהונה יש חילוק זה דאם מיאנה בראשון הגט בטל ומותרת בכהן ומיאון דאחר לא מהני ונשאר עליה גרושה ואסורה לכהן והטור הקשה עליו דבשלמא לענין שתחזור לראשון יש לטעם לחילוק כמו שזכרנו שלא יבא הראשון לפתות' שתצא מן השני במיאון ע"כ לא מהני המיאון אבל לענין היתר לכהן אין חילוק בין מיאון דחברי' למיאון דידיה וכתב ב"י שדברי הטור דברי טעם הן מ"מ י"ל שלא נתנו דבריהם לשיעורין לומר לענין זה המיאון דחבריה מבטל הגט ולענין זה לא מבטל וכאן בש"ע הביא דעת הטור בשם יש מי שאומר ולא הביא כלל דעת הרמב"ם אע"ג דחביבין עליו דברי הרמב"ם בכ"מ ואף שאיני כדאי להכריע בין שני הרים גדולים אחוה דעתי שהעיקר כדברי הרמב"ם דמן התלמוד אסורה לכהן מטעם גזירה שמא יראו דאשה גרושה היא זאת מדאסרינן לבעלה הראשון מחמת מחזיר גרושתו ועכשיו ניסת לכהן יאמרו גרושה מותרת לכהן וראי' ברורה לזה מדאמרינן ר"פ האשה שהלך דמספק אם צריכה חלוצה לא תחלוץ ולא תנשא לאחר ואמרינן שם שהטעם שמא יתברר אח"כ בעדים שהחליצה היתה בחנם ותהיה מותרת לכהן והעולם יטעו לומר שחלוצה מותרת לכהן ואע"פ שנעשו כרוז שהחליצה היתה בחנם מ"מ שמא לא ישמעו איזה אנשים הכרוז ויטעו להחזיר החלוצה לכהן והנה הדברים ק"ו דמה התם שלפי האמת נתברר בעדים שבחנם חלצה חיישי' להתירה לכהן כ"ש כאן שבאמת הגירושין מועילים שהרי אנו אוסרים אותו להראשון וסברו שגירושין גמורין אע"פ שהיא קטנה מהני בה גירושין כמו שחששו באמת בנתגרשה בקטנותה מהראשון שפסולין מכהונה אע"פ שהכל רואין שהיא קטנה מ"מ חשו בה לכהונה והנה עכשיו אחר המיאון מן האחד נמי יאמרו כן ששם גירושין לא נעקר ממנה וראי' מדאסרינן אותה לבעלה האחר ואם היא תנש' לכהן יאמרו גרוש' מותרת לכהן כי לא ידעו לחלק בטעם ביניהם ע"כ אין היתר לכהן אלא במיאון דהראשון אחר הגט דאז מותרת לחזור להא' וידעו אבל דנעקר ממנה שם גרושה כנלע"ד:
(ז) אסורה: משמע אפי' אם נשאת תצא ח"מ.
(ח) לכהן: עכ"פ ובדיעבד אין מוציאין אותו לכ"ע.