רש"ש על המשנה/נזיר/ה
רש"ש על המשנה מסכת נזיר פרק ה
<< · רש"ש על המשנה · מסכת נזיר · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ב
[עריכה]במשנה חבית של יין כו'. עי' בתוי"ט ולכאורה דבריו מגומגמין. ונראה כוונתו דדינר זהב או כסף גופו ראוי לב"ה משא"כ יין או שמן דנמכרים לצריכין למזבח וזהו שכ' ונפדה. ודמיהן יפלו לב"ה. או דט"ס בדבריו ותחת ונפדה צ"ל ונקרב. ומש"כ וכדתנן במ"ח כו' לכאורה תמוה דאדרבה שם איתא דיביא בדמיהן עולות. אבל ס"ל ז"ל דר"א ור"י דבמ"ז פליגי על ר' אלעזר בהא דמ"ח וס"ל דדמיהן יפלו לב"ה דאף ר"י ל"ק אלא בהמה דוקא דאפילו נקבות כו' ויביא בדמיהן עולות. וזה דלא כהרמב"ם בפ"ה מהל' ערכין ה"ח. (ונראה דלפני הרמב"ם היה הגי' במ"ח ר' אליעזר ביו"ד לכן נדחק לחלק) אלא כהראב"ד שם. (ומש"כ הראב"ד ור"א סבר כר"י ר"ל כר"י ועדיפא מיניה ודו"ק) וכוונת התוי"ט שהביא משקלים הוא למאי דכתב וימכר לצריכין. ומאי דלא מוקי התוי"ט מתניתין דהכא כר' אלעזר. משום דא"כ ל"ל למיתני חבית טפי ה"ל למיתני פרה ודו"ק:
ג
[עריכה]במשנה אמרו ב"ה לב"ש אי אתם מודים בכזה שהוא הקדש טעות כו'. עי' תד"ה נשאל וד"ה אמרו. ולעד"נ דכמו דמפרשינן טעמייהו דב"ש התם דאע"ג דאמר שחור אמרינן דדעתו היה להקדיש ל"ש שחור ול"ש לבן שיצא ראשון והאי דקאמר שחור לפי שטעה והיה סבור שהשחור יצא ראשון כמש"כ התוס' לעיל ד"ה כיצד. ה"נ נאמר דדעתו היה להקדיש הבהמה אם לנזירותו אם לנדבה והא דקאמר לנזירותו לפי שטעה והיה סבור שהוא נזיר. ואף אם הפריש הג' בהמות ואמר הרי הן לנזירותי והרי בתוכן יש אחת שהיא לחטאת שאינה באה בנדבה. יל"פ דכוונתו דאם אינו נזיר תהיה לשלמי נדבה. גם י"ל דמיירי שלא הפריש אלא שתים לעולה ולשלמים. או שלא הפריש אלא אחת עתוי"ט מ"ד ד"ה והלך:
ז
[עריכה]במשנה ראה את הכוי וכו' הרי כולם נזירים. התוס' לעיל (לג) פי' דכולה ר"ש היא. והתוי"ט לא נתחוור בזה. ולעד"נ דאתיא אפילו לר"י דע"כ ל"ק דלא מחית לספיקא אלא אם בשעה שנדר עמד הדבר להתברר מיד כמו גבי כרי אם לא אירע בו מקרה הגניבה. וכן גבי אחד בא כנגדן אם לא היה נרתע לאחוריו. משא"כ כוי שגם חז"ל לא הכריעו בו ואינו עומד להתברר עד שיבוא אליהו. איך נאמר שכיון על ברורו כיון שא"א. וע"כ היתה כוונתו על ספיקו. ולפ"ז נוכל לומר שכוונת המשנה על נזירות ודאית כפשטה והוא כעין פי' הרמב"ם: