לדלג לתוכן

תוספתא/נזיר/ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · תוספתא · נזיר · ה · >>


הלכה א

[עריכה]

כל אלו שאמרו אין מתחיל לימנות עד שיטהר אם נטמא אין מביא קרבן טומאה כל אלו שאמרו מתחיל ומונה מיד אם נטמא מביא קרבן טומאה.

הלכה ב

[עריכה]

טומאה שנתונה ע"ג כותל אפילו מחצה על מחצה וכן עדר בהמה חיה ועוף [חיין] שהיו מהלכין זאח"ז [אפי'] ראשו של זה [וראשו של זה] בין רגלו של זה אין [נזיר] מגלח עליהן ואין חייבין [עליה] על טומאת מקדש וקדשיו ר' [אלעזר] אומר בראשונה היו זקנים חלוקין מקצתן אומרים רביעית דם ורובע עצמות ומקצתן אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג [הדם] ב"ד שאחריהן אמרו רביעית דם ורובע עצמות לתרומות [ולקדשים] חצי קב עצמות וחצי לוג דם לנזיר ולמקדש.

הלכה ג

[עריכה]

אמר רבי אלעזר כשהלכתי לערדסקיא מצאתי [את רבי מאיר ואת רבי יהודה בן בתירה שהיו יושבין ודנין בהלכה רבי יהודה בן בתירא אמר רביעית דם אין נזיר מגלח עליה ואין חייבין עליה על טומאת מקדש וקדשיו אמר לו רבי מאיר לא תהא זו קלה מן השרץ מה שרץ הקל חייבין עליו על ביאת מקדש רביעית דם חמורה אינו דין שיהיו חייבין עליה על ביאת מקדש שתק רבי יהודה בן בתירא לפניו נמתי לו מאיר אל תבזו לי בקי היה לך ביהושע בן ממל אמר לי הן ובעל הלכות היה נמתי לו בלשון הזה אמר לי משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת המקדש וכל טומאה מן המת שאין נזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש] ורואה אני את דבריו.

הלכה ד

[עריכה]

שאלו את רבי שמעון הרי שהיה נזיר ומצורע מהו שיגלח תגלחת אחת ותעלה לנדרו ולצרעתו אמר להן אין מגלח אמרו לו למה אמר להם אלא זה מגלח להעביר שער וזה מגלח להעביר שער יפה [אתה אומר] אלא נזיר מגלח להעביר שער ומצורע מגלח לגדל שער אמרו לו אף אנו אומרין לא תעלה לו בימי גמרו תעלה לו בימי ספרו אמר להם אילו זה מגלח לאחר ביאת מים וזה מגלח לאחר ביאת מים יפה [את אומר] אלא נזיר מגלח לאחר ביאת מים ומצורע מגלח קודם ביאת מים אמרו לו אף אנו אומרים לא תעלה לו [טהור תעלה לו בטמא] אמר להם אילו מגלחים לאחר דמים יפה אתם אומרים אלא נזיר מגלח לאחר דמים ומצורע מגלח לפני דמים אמרו לו תיקון הדבר לא תעלה לו [בימי גמרו לא תעלה לו בימי ספרו לא תעלה לו בטהור לא תעלה לו בטמא נזיר שנצטרע ומצורע שנזר מגלח תגלחת אחת על שתיהן] ס"א אבל אם היה נזיר מגלח תגלחת אחת על שתיהן.

הלכה ה

[עריכה]

שני נזירין שאמר להן אחד ראיתי [את] אחד מכם שנטמא ואיני יודע אי זה מכם סופרין ל' יום [ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה] ואומר אם אני טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך [אם] אני טהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך [סופרין] ל' יום ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי אם אני טהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך [מת אחד מהן] אמר רבי יהושע יבקש אחד מן השוק שידור כנגדו בנזיר ואומר אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר לאחר שלשים יום [סופרין] שלשים יום ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך [אם] אני טהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך ספק [סופרין] ל' יום [מביאין] קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך [אם] אני טהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך שלשים [יום] הראשונים ושלשים [יום] האחרונים אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים אם גלח ושתה יין ונטמא למתים סופג את הארבעים הוא עצמו על הראשונים חייב ועל [השניים] פטור.