רש"ש על המשנה/טהרות/ו
רש"ש על המשנה מסכת טהרות פרק ו
<< · רש"ש על המשנה · מסכת טהרות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
[עריכה]המסוכן כו'. נ"ל דפלוגתתן משכחת לה ג"כ ברה"י לבד כגון דמתחלה היה ספק בדבר שיש בו דעת להשאל ואח"כ באין בו דעת דלת"ק אותו שיש בו טמא ולר"ש אותו שאין בו מפסיקו. ומש"כ בהגהת הרא"ש דאפי' כלים שאבד"ל לרבנן טמא ברה"י הראשון אולי כוונתו בשנגע בו אדם ג"כ מקודם וחולק על סברתו דאל"כ אין טעם לדבריו. אבל לענ"ד סברתי ישרה: שם כשהוא ברה"ר ספיקו טהור. הנה בכה"ג ליכא חזקת טהרה דהא קדמה רה"י דשם ודאי טמא כמש"כ לעיל ברפ"ב. ובזה צריכין אנו למילף מסוטה עי' תוס' ריש נדה ד"ה והלל ובחולין (ט' ב') ד"ה התם. ונ"ל דלת"ק אם באו לישאל בב"א א"א לטהר גם אותו שספיקו ברה"ר דמחזי כשיקרא כמש"כ הר"ן בס"פ האשה שנתארמלה על הא דב' שבילין דמ"ה בפ' דלעיל: שם רש"א רה"ר מפסקת. לכאורה קשה מדוע לא נימא איפכא דכיון דכבר מחזיקינן ליה כמת ברה"י יהיה אפי' ברה"ר דאח"כ ספיקו טמא. וי"ל כיון דטומאת רה"י חידוש הוא דילפינן מסוטה אע"ג דאיכא חזקת טהרה. וספק דרה"ר דהכא בלא ילפותא טהור משום חזקת טהרה לכן אזלינן בתריה עי' בתוס' נדה הנ"ל. ולפמש"כ התור"ע בשם ש"ש בטעם פלוגתתן בלא"ה א"ש:
ב
[עריכה]תוי"ט ד"ה הטומאה בסופו. וזה קרוב לפי' האחר כו'. ולא קרב זא"ז דלהראב"ד הטעם משום דרה"ר משותפת. ולהפ"א שבהרע"ב מיירי ששניהם ברה"י וטעם חכמים משום שאין לטומאה מקום:
ד
[עריכה]בהרע"ב ד"ה טהור. איידי קתני כו'. ול"נ דאשמעי' דברה"ר ג"כ אפי' איכא כמה ספיקות להחמיר טהור. וכדמשמע לישנא דמ"ו לקמן. וכגון שרץ ונבלה לפניו נשא את אחד מהן ספק נבלה נשא ואת"ל שרץ ספק נגע. וכן אם היה לפניו ודאי צב וספק צב ספק צפרדע ונגע באחד מהן וא"י באיזה דהוה ג"כ ספק ספיקא להחמיר ואפ"ה טהור: