"דבר בי" - השרה בי רוח קדשו ונדבר בי וכל לשון נבואה נופל בו לשון דבר כמו (במדבר יב ב) הרק אך במשה דבר הלא גם בנו דבר (שם פסוק ו) אדבר בו וטעמו של דבר לפי שהרוח נכנס בו בקרב הנביא ומדבר בו
"לי דבר צור ישראל" - אלי דבר וצוה צור ישראל שאהיה מושל באדם בישראל שנקראו אדם שנאמר (יחזקאל לד לא) אדם אתם (יבמות סא א) ואהיה צדיק מושל וירא אלהים ורבותינו (מועד קטן טז ב) פירשוהו בלשון אחר אמר דוד אלהי ישראל לי דבר אלי דבר צור ישראל מושל באדם אני ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה אבל לפי ישוב המקראות הראשון הוא פשוטו של מקרא
"וכאור בוקר יזרח שמש" - והבטיחני שתלך גדולתי הלוך וגדל כאור נוגה אשר הולך ואור
"בוקר לא עבות" - אור שאינו אפל
"מנוגה ממטר דשא מארץ" - מאיר בקרי יותר מנוגה הבא ממטר כחום צח עלי אור כשהמטר יורד על הארץ מלאה דשאים והשמש זורח עליו ומבהיק וכן פתרונו יותר מנוגה הבא ממטר של דשא מארץ
"אשר לדוד יושב בשבת" - יושב בשבת סנהדרין והוא תחכמוני והוא ראש השלישי אב בנוי בחכמה ובגבורה בשלשה דברים הללו הוא ראש כמו שנאמר (שמואל -א טז יח) ונבון דבר ואיש תואר וגבור חיל
"עדינו העצני" - כשעוסק בתורה כורך ומקשר עצמו כתולעת כמו (איוב לח לא) מעדנות כימה וכשיוצא למלחמה היה קשה כעץ והורג שמונה מאות חלל במלחמה אחת (מועד קטן טז ב)
"ויסך אותם לה'" - כך אמר מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למיתה על דברי תורה אין אומרין שמועה מפיו ומאי ויסך אותם לה' דאמרינהו משמיה דגמרא (שם סא א)
"את שני אראל מואב" - (תרגום) ית תרין רברבי מואב ורבותינו אמרו (ברכות יח ב) שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני
"אריאל מואב" - על שם שבנאו שלמה שבא מרות המואביה
