לדלג לתוכן

רש"י על נחמיה א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דברי נחמיה וגו'" - מכאן ואילך כתב נחמיה ספר זה "שנת עשרים" - היא שנת עשרים לדריוש המלך שהוא ארתחששתא ובמסכת ר"ה מצאנו שנת עשרים שנת עשרים לג"ש מן הכתוב שנ' למטה ויהי בחדש ניסן שנת כ' לארתחששתא וגו' ומחדש תשרי היו מונין לחשבון השנים ועל כן נאמר כאן ויהי בחדש כסלו שנת כ' וגו' והוא כסלו הבא לאחר תשרי ולמטה נאמר ויהי בחדש ניסן שנת כ' וגו' הוא ניסן שבאותה שנה ואיני יכול לפתור ולומר מניסן היו מונין לחשבון שנותיהם ואותו מעשה הכתוב למטה שנאמר ויהי בחדש ניסן וגו' היה קודם מעשה זה שנאמר ויהי בחדש כסליו שנת כ' וגו' ואין מוקדם ומאוח' בהם דבר זה איני יכול לפתור ולומר והפרשיות מוכיחות שאף אותו מעשה של פרשה שנייה לא היתה כי אם בשביל מעשה זה של פרשה זאת ראשונה

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אחד מאחי" - אחד מחבירי

"ואשלם על היהודים וגו'" - שאלתי להם על ענין פליטת היהודים אשר נשארו בירושלים מן השבי של בבל

"הפליטה" - על שם שנצולו מגלות בבל

"ועל ירושלים" - ועל ענין העיר שאלתי אליהם

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמרו לי" - השיבו לי על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון תחלה על ענין היהודים ואח"כ על ענין החומות והשערים

"הנשארים שם וגו'" - אותם היהודים אשר נשארו שם במדינת ירושלים הם נתונים ברעה גדולה ובחרפ' לפי שהעובדי כוכבים בוזזים ושוללים אותם

"וחומת ירושלים מפורצת" - וחומת העיר הרי היא פרוצה והשערים שרופים באש כקדמתן שישראל לא בנו חומות העיר ושעריה כי אם בנין ב"ה לבדו

"נצתו" - כמו נוצתו (ס"א נצתו כמו נתצו)

"ימים" - כמה ימים

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אנא" - לשון בקשה ותחנה

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קשבת" - כמו קושבת כי כאשר יאמר מאהב אוהב כן יאמר מן קשב קושב וקושבת

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חבול" - שם דבר לשון השחתה וחי"ת ננקדה בחטף פתח ואיני יכול לפותרו בל' פעול שא"כ היה לו לנקד חי"ת בקמץ גדול "חבלנו" - לשון השחתה כמו (בדנייאל ו) חבולא לא עבדת וכן חברו מנחם

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם יהיה נדחכם" - כענין שנאמר אם יהיה נדחך וגו' (דברים ל')

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אנא אדני תהי נא אזנך קשבת" - בתחלת תפלתו אמר לשון זה של תחנה וכן לאחר תפלתו

"לעבדך היום וגו'" - כך היה מתפלל על עצמו

"לפני האיש הזה" - לפני המלך

"משקה" - כמו (בראשית מ') משקה למלך מצרים וזה שפירשתי למעלה (עזרא ב') כדברי רבותינו התרשתא הוא נחמיה