לדלג לתוכן

רש"י על משלי יט כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק י"ט • פסוק כ"ד | >>
ב • ג • ד • ו • ז • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ט, כ"ד:

טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת
  גַּם־אֶל־פִּ֗֝יהוּ לֹ֣א יְשִׁיבֶֽנָּה׃


"טמן עצל ידו בצלחת" - ביורה חמה שכשיעברוה מן האור ופינוה רקנית מחמם ידו בתוכה ודומה לו בשלו בסירות ובדודים ובצלחות (דברי הימים ב לה) ומשום רבינו יצחק הלוי שמעתי בצלחת מלשון תרגום ויבקע וצלח בשעת הצנה והגליד על שם שהקור והגליד מבקעין וצולחים הידים ואני שמעתי בצלחת קרע החלוק שקורין פאנדאדור"י בלע"ז כלומר טומנה בחיקו (סא"א)