רש"י על משלי יט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק י"ט • פסוק י"ז | >>
ב • ג • ד • ו • ז • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ט, י"ז:

מַלְוֵ֣ה יְ֭הֹוָה ח֣וֹנֵֽן דָּ֑ל
  וּ֝גְמֻל֗וֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃


"מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו" - כשיחלה ויטה למות צדקתו מליצה עליו לפני מדת הדין לומר העני היתה נפשו מפרכסת לצאת ברעב וזה פרנסה והחזירה לגופה אף אני אחזיר לו נפשו