לדלג לתוכן

רש"י על זכריה ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו" - אנשים צדיקים היו ושלחו מבבל לקרוביהם שבבית לבא לחלות את פני ה' בירושלים בעדם ולשאול מאת הכהנים להודיעם אם יבכו בחדש אב אחרי אשר חזר הבית להבנות

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנזר" - לפרוש מן התענוג כאשר עשיתי זה שבעים שנה אין נזירה בכל מקום אלא פרישות

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובשביעי" - הוא צום גדליה "הצום צמתוני אני" - ה"א נקודה חטף פתח לפי שהיא משמשת ל' תמיהא שמא לכבודי צמתם שתהיו צריכים לצום גם עתה

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכי תאכלו וכי תשתו" - ואם לא תצומו מה לי גם בזו הלא אתם להנאתכם הוא המאכל והמשתה

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא את הדברים" - מי גרם לכם הצום והמספד הלא דברי תוכחות אשר קרא ה' וגו' הם החריבו אתכם ועל כן צמתם ואלה הדברים אשר קרא משפט אמת שפטו

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמו שמיר" - תולעת חזק מצור מראין אותו על האבן והיא מתבקעת

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויהי כאשר קרא ולא שמעו" - אמר ה' צבאות עליהן באותן הימים כן יקראו ולא אשמע

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואסערם" - בגלות וכן עשיתי

"וישימו" - בעוונם

"ארץ חמדה לשמה" - והוא גרם להם הצום והמספד אבל עתה קנאתי לציון בשביל ציון אקנא את הכשדים